גבול לתעלול

השאלה איך להציב גבולות בפני פעוטות מעסיקה את כל ההורים ופעמים רבות מהווה אף מקור לחילוקי דעות כשסביב נושא זה צצות ועולות התלבטויות רבות.

נורית לוי, עובדת סוציאלית ומטפלת מומחית לגיל הרך סבורה שהצבת גבולות בגיל הרך בהחלט ניתנת ליישום. "גם אם הפעוטות אינם מבינים בדיוק את משמעות המילה 'לא' הם מבינים את שפת הגוף המלווה את האיסור", אומרת לוי. "אבל עם זאת התנאי המוקדם וההכרחי לכך שפעוטות יבינו את פשר המושג 'לא' וישתפו אתנו פעולה, הוא הבנה מוקדמת של משמעות המושגים סיבה ותוצאה ויצירת קשר רגשי של ביטחון ואהבה עם ההורים. "אפשר לראות שכאשר נותנים לפעוט הוראת איסור, הוא מנסה להבין את משמעותה. לפעמים הוא יחזור על הפעולה האחרונה שביצע כדי לבדוק האם תגובתנו השלילית חוזרת, ולעתים ינסה לפייס את ההורה על יד חיוך, בתקווה שהבעת הפנים של ההורה תשתנה".

החזרה שוב ושוב על הפעילות וקבלת תגובה אחידה ועקבית מצד ההורה מאפשרת לפעוט להבין את משמעות הדבר. "לדוגמה, אם ביקשנו מן הילד מספר פעמים לא לדפוק בצעצוע על החלון והוא ממשיך, יש לחזור ולומר לו 'לא' וללוות את האמירה בפעולה מוחשית של לקיחת הצעצוע והנחתו במקום שאין לו גישה אליו", אומרת לוי. "בשנה השנייה אפשר להבחין במצבים שונים כיצד הילד מפנים את גבולות המותר והאסור, אך עדיין מצבי לחץ, פחד או רצון עז יגרמו לו לשכוח דברים שלמד ואז תידרש התערבות ההורים. לכן, כדי שהתהליך יצליח יש לעודד את הפעוט לשיתוף הפעולה עם החוקים החדשים שלמד".

• מדוע חשוב להציב גבולות בגיל צעיר?

"ההורים משמשים מתווכים בין הילד לבין תהליך ההתחברות שלו לעולם", מסבירה לוי. "הורים המקפידים על הצבת גבולות מגיל הינקות ומלמדים את הילד מהם הקודים החברתיים מגיל מוקדם, מעצבים ילד ידידותי יותר, שיהיה לו קל יותר בעתיד להסתדר בחברה ולחברה יהיה גם נוח ונעים יותר אתו. בנוסף, כשהילד שומע מגיל צעיר שאדם בוגר אומר לו מה מותר ומה אסור, אותה מערכת חוקים עוזרת לו לגדול עם תחושת ביטחון. מעבר לכך, הצבת גבולות גם מרחיקה את הילד מסכנות ושומרת עליו באופן פיזי. מצד אחד, אין טעם להטיף מוסר לפעוטות או לצפות שיתחשבו באחרים משום שהם לא מבינים את משמעות המוסר או את צרכיו של האחר, ומצד שני יש ללוות את האיסור בשפת גוף תואמת ובהסבר קצר ופשוט. חשוב מאוד להיות עקביים. רק כשיכולת ההבנה והשפה של הילד משתפרת יש מקום להרחיב".

• מתי רצוי להציב גבולות לפעוט?

"כדאי להציב גבולות באופן שתואם את יכולתו ללמוד את משמעות האיסור. צריך להתחיל בדרישות קטנות. למשל, להורות לו לאסוף את הקוביות לקופסה בתום המשחק. בגיל שנתיים כשהילד פעיל יותר מבחינה מילולית ומוטורית, אפשר לעבור בהדרגה לדרישות גדולות יותר, למשל: ללמד אותו להביע בקשה בעזרת מילים ולא בבכי. בפרק זה בחייו חשוב לו לראות ולדעת שיש מבוגר בסביבתו שאומר לו מה לעשות, גם אם הדברים נעשים בניגוד לרצונו. בדרך זו ההורה יוצר הרגל שמציב אותו כבעל הסמכות וכמישהו שאפשר לסמוך עליו".

• איך מציבים גבולות לילד שנושך או חוטף צעצועים לילדים אחרים?

"נשיכות בגן הן התנהגות נפוצה אצל פעוטות שבאה בתגובה לתסכול שהם חווים. לעתים זו דרכם להביע את רצונם להשיג משהו כשהם עדיין לא מדברים, מכיוון שהם עדיין לא מכירים דרכים אחרות לבקש. במקרה של נשיכות, ההורים או הגננת צריכים לעצור את ההתנהגות הזאת. אם לא יוצבו כאן גבולות, הילד לא ילמד שקיימת דרך אחרת להשיג את מבוקשו".

שילוב מנצח: סמכות גמישה

הורים חוששים, לעתים, להפעיל סמכות על הילד שמא ייחשבו להורים פחות טובים. יש גם הטוענים שהורה סמכותי המציב גבולות לאו דווקא 'מעצב' ילד טוב יותר.

"אפשר לחלק את ההורים לשלוש קבוצות", אומרת הפסיכותרפיסטית דנית בר, "כאלה שמפעילים דפוס של סמכות גמישה. כלומר: הם מציבים גבולות ברורים לילד, מה מותר ומה אסור, לצד חמימות וכבוד לרצונותיו וליכולתו להבין ולקבל הסברים. קבוצה שנייה שאליה משתייכים הורים שמפעילים 'סמכות נוקשה' – הורים אלה מציבים גבולות ברורים ביותר, ללא הענקת חום והדדיות ובלי להקשיב לרצונותיו של הילד, והקבוצה השלישית היא של הורים מתירנים יותר, בעלי רגש חם לילדיהם שנמנעים לומר לילד 'לא'. מחקרים הראו כי הילדים של קבוצת ההורים 'הסמכותיים גמישים' היו עצמאים, סקרנים, מתחשבים, בטוחים מאוד בעצמם ובעלי מיומנויות חברתיות טובות הרבה יותר מאשר ילדיהם של ההורים הסמכותיים הנוקשים ושל ההורים המתירנים. מכאן אפשר להסיק שהצבת גבולות ברורים מחד, והסבר, הקשבה ורגישות לילד מאידך, יוצרים שילוב מנצח. המחקרים שהתבססו על ילדי הגן ועל פעוטות הראו תוצאות זהות. כלומר: הורים שמפגינים חום, רגישות, הדדיות ודרישות תואמות גיל כלפי התינוק שלהם, מגדלים פעוטות חברותיים, חקרנים ומשתפי פעולה וזהו פוטנציאל גדול גם ללמדנים גדולים, ב"ה".

• מה יעשו הורים שאינם יכולים להציב גבולות בגיל הינקות?

"לא תמיד יש להאשים את ההורים", משיבה בר. "ישנם הבדלי טמפרמנט בין תינוקות ופעוטות המשפיעים על היכולת לשיתוף פעולה וקבלת חוקים וגבולות. יש תינוקות שקל יותר להציב להם גבולות, ויש תינוקות בעלי אופי סוער יותר שקשה להכניסם למסגרת ומשמעת. עם זאת לפי מחקרים שבדקו הבדלי טמפרמנט בקרב תינוקות, נמצא שהטמפרמנט יכול להתמתן באופן ניכר במיוחד אם ההורים מאזנים בין רצונותיהם לצורכי הילד. מכל מקום, חשוב שהצבת הגבולות תיעשה ברגישות ובאהבה. הורים צריכים ללמוד לכבד את בחירתו ורצונו של הפעוט. עם זאת כאשר הוא מפגין התנהגות שאיננה תואמת את יכולתו או כאשר הוא עלול לסכן את עצמו, יש לצורך בריסון ובהפגנת סמכות הורית".

פורסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!