חברון מכה על חטא

כמה חבל... איך הפסח הזה חמק לי בין הידיים כל-כך מהר. כמה ציפיתי לשבוע הזה, כמה המתנתי לימים הללו. למעשה, ימי הפסח הם הימים היחידים בשנה שהם עבורי חופש מוחלט מעבודה.

החנויות סגורות על מנעול ובריח, הספקים לא מטרידים את מנוחתי, הטלפונים הניידים והנייחים שוקעים בתרדמה ארוכה, וכול ישותי מתרכזת בבית ובמשפחה.

ואז אני מתחיל להבחין בעובדות שביום-יום לעולם לא הייתי שם לב אליהן: ילדי הקט כבר אומר משפטים חדשים, מאז שנה שעברה הוא כבר הספיק לתפוס בטחון עצמי ומטפס לבד על הסולם הלולייני למרומי המגלשה, הוא כבר יודע להתלבש לבד, והאמת היא שרק במהלך החג הזה הצלחתי להבין כמה שאני חסר לו. "הנה אבא שלי", הוא לא חסך טרחה מעצמו להכריז בגאווה לכל מקום שהגענו, תוך כדי שהוא לופת את כף ידי בחוזקה.

אני מכה על חטא. אני יודע שאני מפספס את "חווית הגדילה" שלו, אך אין לי ברירה אחרת. מישהו צריך להביא פרנסה הביתה.

כמו כל עם ישראל, שוטטנו גם אנוכי ומשפחתי באתרי הטבע והשעשועים במהלך החג, פארק שעשועים, גן חיות וכל מה שהיה עלול להעסיק את המשפחה, ולפעמים לשעשע גם אותי.

במהלך החג הזה הצטברו אצלי כמה שאלות ונותרתי ללא מענה. את מקצתן אפרוס בפניכם.

מדוע הרצון לשקר ולהוסיף שעתיים על הזמן האמיתי לא חולף עם השנים בכל פעם ששואלים אותך: מתי סיימתם את הסדר?

עד מתי נמשיך לשפוך באמצע הלילה את מחציתו של 'כוס של אליהו' נניח אותו על השולחן בחזרה, ובבוקר נשקר לילד שאליהו הנביא הגיע ושתה מהכוס?

מדוע למחרת כל חג נאלצים רכבת ישראל ואגד לפרסם התנצלות על השיבושים בלוחות הזמנים וה"עומס הבלתי צפוי", אך אינם טורחים להיערך ולתגבר את הקווים מבעוד מועד?

מדוע בכל האתרים, דווקא בימי חול המועד מגיעים למסקנה חד-משמעית ש"כל גיל חייב בכרטיס", בעוד שבשאר ימות השנה ילד חייב בכרטיס רק מגיל 4?

מדוע מחירו של בקבוק מים חצי ליטר צריך לעלות שם פי 5 מהקיוסק הכי יקר בעיר?

מדוע הימים הכי חמים בעונה "נופלים" דווקא בחול המועד פסח, להוציא ימי שישי ושבתות המועד, שאז מזג האוויר נעים ואביבי?

מדוע לאחר שעמדתי שעות בתור לקופות, שילמתי הרבה כסף בקופת האתר, וסוף סוף התחלתי לצעוד בשבילים, הם עומדים שם בצידי הדרך עם בלוני ה"הליום" וקורצים לפעוט שלא שולט ביצריו, משתולל על הרצפה, מטיח ראשו באספלט הרותח, ובאין ברירה הנני נאלץ להיפרד מעוד 25 שקלים?

איך קורה שבכל פעם שאני מגיע לכלובי הקופים, הדובים ושאר החיות, מסבירים אנשי הגן כי "כרגע בדיוק זוהי שנת הצהרים שלהם ולכן לא רואים אותם", ומימי לא הצלחתי להגיע בשעה שהם ערים?

מדוע משטרת התנועה מתלוננת כי יש לה מחסור בכוח אדם בשעה שבימי חול המועד אתה רואה בכבישים שדווקא יש עודף משווע של כוח אדם?

אני מוכן להישאר עם כל השאלות האלו ורק הלוואי שפסח יהיה פעמיים בחודש.

"אגיטען זימער". או כמו שאומרים אצלנו קיץ טוב.

הטור מתפרסם ברשת קו עיתונות דתית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!