העיקר הבריאות. ועוד..

לאחר הזעזוע שעברה בשבוע שעבר, המערכת הפוליטית הפנים-חרדית מתחילה לקבל צורה. המנצחים והמפסידים מתמקמים במקומות, ונראה שכולם מחכים לצליל הגונג שיבשר על הסיבוב הבא ביריבות הבלתי פוסקת בתוך 'יהדות התורה'.

כתבות קודמות בנושא:

• יעקב הולך בדרכו
• ויוותר יעקב לבדו
• ויזניץ' שוקלת הליכה לאופוזיציה • חשיפה
• הנקמה של פרוש: ליצמן הובס
• העיקר (לא) הבריאות
• הכנסת אישרה - הממשלה יצאה לדרך
• 'דיל' חוסם פרוש


מי שהוכיח יכולות התאוששות, מהגדולות שנראו אי-פעם במערכת הפוליטית, הוא חבר הכנסת יעקב ליצמן. בשבוע שעבר הוא כבר הוספד. מה לא נאמר עליו: הוא גמר את הקריירה. נשאר לבד. "ירושלים נוקמת" - זעקו כותרות עיתוני סוף השבוע.

היום מתברר שגם חלקים אחרים בירושלים, יודעים לנקום. ואם לא נקמה מתוקה, לכל הפחות התאוששות מפתיעה.

בימים האחרונים, התאמצו ב'סיעה המרכזית' לגבש הסדר שישאיר את ליצמן בזירה. הנוסחאות היו רבות. חלקן נפלו עוד בטרם הבשילו לכדי רעיון של ממש.

אחד הרעיונות שצץ ממוחם הקודח (והמבריק, יש לומר) של יועצי ליצמן היה לכנס את 'ועדת השמונה' ובה תתקבל ההחלטה הבאה: מוזס - שר הבריאות במשרה מלאה, ליצמן - סגן שר במשרד החינוך, אייכלר - ייכנס לכנסת, לאחר התפטרותו של מוזס, בעקבות החוק הנורבגי. להצעה כזאת היה צפוי לכאורה רוב ב'וועדת השמונה', משום שרוב מוחץ בוועדה היו מרוויחים ממהלך כזה.

והעיקר כמובן, מבחינתם, מוציאים את ח"כ מאיר פרוש מהזירה.

הרעיון נגדע גם מסיבות חוקיות (אישור פרוטוקול הסיעה, וזוטות מן הסוג הזה), אך גם מסיבות הקשורות לעצמאותו של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. אולי אין כאן המקום להאריך, אך יצוין, שמוזס מצליח להפתיע את סיעות המרכזית והמאוחדת בכל פעם מחדש.

לאחר שכל הרעיונות נפלו בזה אחר זה, נותרו בסיעה המרכזית עם משרד הבריאות. משרד לא רע, אחד הגדולים. וביותר - משרד שנזקק לבולדוזר כמו יעקב ליצמן. מה שעזר לליצמן היו הלחצים שהופעלו עליו מצד מנהלי בתי החולים, והעליהום הציבורי על כך שלא ממונה שר למשרד שמצבו כל-כך קריטי.

אבל בסיעה המרכזית, לא יכלו להסתפק רק בזה.

לקיחת משרד הבריאות, הייתה נראית ציבורית ככישלון מהדהד. וב'מרכזית' לא אוהבים להפסיד. בנימין נתניהו, שסופג חיצי ביקורת על היעדר השר במשרד הבריאות, הסכים לתת הרבה בכדי להכניס את ליצמן לתפקיד - ולגמור עם הסיפור.

אבל לליצמן היו דרישות. האיום היה ברור: אם זה לא אני - זה מוזס. ואת מוזס לא כל-כך רוצים אצל נתניהו. מדברים שם על חוסר נסיונו להתמודד עם התפקיד המורכב, לצד התאמתו של ליצמן לתפקיד.

כאן נכנסו המתווכים לתמונה. בין ליצמן לנתניהו עברו בימים האחרונים מסרים ישירים ועקיפים. השניים נפגשו מספר פעמים, ודיברו על נוסחאות שיאפשרו את ירידתו של ליצמן מהעץ.

ליצמן דרש: תפקיד במשרד החינוך לאחד ממקורביו. בתחילה דובר על סמנכ"ל, לאחר מכן דובר על מינוי אמון, שישב במשרד מטעמו של ליצמן. בנוסף לכך ביקש ליצמן, יועץ לענייני חרדים מטעמו במשרד ראש הממשלה.

הסיבות לבקשתו של ליצמן ברורות: המינוי במשרד החינוך הוא, בעצם, כביש עוקף פרוש. במשרד יעמוד אי-מי מטעמו של ליצמן, ויבחוש בקדירה. את הקרדיט, פרוש כבר לא יכול לקחת לבד. את המינוי במשרד ראש הממשלה הוא רוצה בשביל להיות קרוב לאוזן של ביבי. ה'קבינט' על 20 השרים המשתתפים בו, אינו בר השפעה כמו איש היושב צמוד צמוד לאוזן של הבוס, ולוחש לו מה כדאי לעשות. מינוי כזה יכול לעזור פלאים לכל הנדרש ליעקב ליצמן לחזור למרכז הבמה.

כל היום (א') התנהלו מגעים. בשעות הערב המוקדמות, נראה היה שהעסק עלה על שרטון. בגור לא הביעו התלהבות מהבריאות, ובליכוד לא הביעו התלהבות מהמינוי בחינוך. נראה היה שהכל מתפוצץ.

אך לאחר מספר שעות של דיונים, ופגישה נוספת בין ליצמן לביבי, הגיע ההסדר המיוחל: משרה בחינוך - 'המרכזית' לא תקבל. אך מאידך תקבל יועץ במשרד ראש הממשלה, שיתפקד גם כיועץ לענייני חינוך.

בקרב מקורביו של ליצמן שורר מתח גדול מי מהם יקבל את התפקיד. בשעות האחרונות מופרחים כל מיני שמות של מקורבים אמיתיים ומקורבים מטעם עצמם, שרואים את עצמם מתאימים לתפקיד. נטית ליבו של ליצמן היא למנות לתפקיד מישהו מקצועי, אך בנושא הזה הכל עדיין פתוח.

וכך, כל מספידי ליצמן יערכו הערב מסיבת אכילת כובעים. כשליצמן מוכיח בפעם-המי-יודע-כמה, שהמילה האחרונה שייכת לו. את ועדת הכספים הוא הפסיד, אבל מי שילחש לראש הממשלה, יהיה יעקב ליצמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!