אלי, תן לרשויות החרדיות חכות

לא אחדש דבר אם אומר שעתידן הכלכלי של הרשויות המקומיות אינו מזהיר, בלשון המעטה, כאשר הסיבות לכך הינן שונות ומשונות. אך הסיבה העיקרית היא המחסור החריף במקורות הכנסה, האמורים להשפיע על מאזנן התקציבי הרעוע.

אחת הרעות החולות היא המחסור החריף בשטחים לתעשייה ומסחר - וממילא שטחים לגביית ארנונה. קחו, למשל, את 'מגדלי אביב' ברמת-גן, על 52 קומותיו ועשרות אלפי המטרים, המניבים מיליוני שקלים, טבין ותקילין, לקופתה של העירייה. מגדל אחד כזה, בכל אחת מהרשויות המקומיות, היה פותר להן את בעיית התקציב, ואף יותר מכך.

ברשויות המקומיות החרדיות, שמעצם טבען מאכלסות ציבור רחב ויקר של בני תורה ומשפחות ברוכות ילדים, שמצבן הסוציו-אקונומי אינו מן המשופרים, נדרשת הרשות המקומית להעניק הנחות לעשרות אחוזים מכלל בתי האב בתחומן. וכך, למרות מאמצי הרשויות לאכיפת גביה - שבדרך כלל אכן נאכפת ובאחוזים גבוהים - לא ניתן לאזן את תקציב הרשות המקומית. הפערים יוצרים חור שחור בקופת הרשות, וההשלכות על תפקודה של הרשות מחד - הענקת שירותים נדרשים, מעבר לפינוי אשפה, כגון שירותי רווחה ראויים, שלא לדבר על העשרה חברתית, חוגים וכו' מאידך - יוצרים מצב בלתי נסבל בעליל.

מעבר לשאלה האם בחכמה שלאחר מעשה היה ראוי להקים יישובים על טהרת החרדים בלבד ועל יכולתם לשרוד מהבחינה הכלכלית - ומבלי להיכנס לשאלות החברתיות והשלכותיהן הציבוריות שנוצרו עקב כך, אותן נניח להכרעתם של גדולי הדור - אנו חייבים לשאול, ואולי אפילו לדרוש, מנציגינו, נבחרי הציבור היושבים ראשונה במלכות, השרים וחברי הכנסת: מדוע למועצות האיזוריות, היושבות על עטיני המדינה ויונקות את לשד השמן, ישנם שטחי שיפוט מבהילים בגודלם, ללא כל פרופורציה לגודל האוכלוסיה הקיימת בשטחן?

אסביר את הדברים: נקח, למשל, את העיר אלעד, המונה כ-40 אלף תושבים, כאשר כל שטחה המוניציפאלי הוא, שימו לב, בסך הכל 2700 דונם, כאשר מתוכם סך הכל 1100 דונם משמשים למגורים, ללא שטח לתעשיה. זאת לעומת המועצות האיזוריות הגובלות בה - דרום השרון וחבל מודיעין - המשתרעות על עשרות ואולי מאות אלפי דונמים, כאשר בכל אחת מהן אין ולו 20 אלף תושבים, ובתחומן נמצאים עשרות איזורי תעשיה ומתקנים ממתקנים שונים, המעשירים את קופת המועצות האיזוריות בבחינת "טופח על מנת להטפיח".

האם יש הצדקה לכך שכספים השייכים לכלל תושבי המדינה יתחלקו בין אותן מועצות איזוריות, ויירשמו ביתרת הזכות בבנקים השונים בהם הם מנהלים את חשבונותיהם, אך ורק משום שהחליט מי שהחליט כך בימי מפא"י העליזים?

כיוון שכך, צריך להרים את הכפפה ולחלק את העוגה הציבורית באופן שוויוני - להעביר שטחים מניבים ממועצות אלו, שלא יינזקו כלל ועיקר מנגיסה בשטחיהן, ליישובים ורשויות פחות מבוססות, דבר היכול להשליך במיידית על העלאת הרמה הסוציו-אקונומית של הרשויות הנחשלות מבחינה כלכלית. אם ייתבצע מהלך זה, נחדל לראות את ראשי הרשויות וגזבריהן, המתמודדים התמודדות זיסיפית לייצר יש מאין, מתדפקים על לשכות השרים השונות ולוחשים מאין יבוא עזרי.

תנו לרשויות החרדיות חכות, כדי שיוכלו לדוג עצמאית למחייתן ולא שימשיכו לקושש קמחא דפסחא, שנה אחר שנה, בצורת מענקי שר ממשרד זה או אחר.

אני מפנה מכאן קריאה לשר החדש-ישן, שר הפנים המיועד, הרב אלי ישי, לעשות מעשה, ולאזור כגבר חלציו, להחלץ חושים למען הציבור החרדי. מהלך כזה ייזכר לדורות כמעשה יעקב ויוסף בשעתו "ואת יהודה שלח לפניו גושנה", ולהקים מיד ועדות גבולות לכלל הרשויות החרדיות, שיבחנו בעין אמיתית את גודל האבסורד הקיים. לא פחות חשוב מעצם הקמת הוועדות, חשוב מי יהיו אותם חברי הוועדות, ומהי השקפת עולמם וגישתם כלפי הציבור החרדי.

כך נוכל לתקן, אחת ולתמיד, עוול אמיתי, שנמשך שנים, ולהעניק לתושבי הרשויות החרדיות מעט יותר מה שהם ראויים לו - ובדין.

הכותב הוא מייסד ומתכנן העיר אלעד, וראש העיר הראשון

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!