מלחמת העולמות
המאבק על משרד הדתות שיוכרע מחר על-ידי מועצת חכמי התורה, הוא לא רק בין אישים - הוא מאבק על השיטה והדרך של תנועת ש"ס. מי יזכה בקרב הקשה? וגם: מה קורה ב'יהדות התורה'? • מיוחד
- שי איזנברג, כתב בחדרי חרדים
- ד' ניסן התשס"ט
- 25 תגובות
שרי ש''ס בכינוס קדם בחירות (צילום: פיני רוזן)
לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני של ש"ס, וההישגים הרבים שהשיגה התנועה למען הציבור החרדי, מתפנים בתנועה הקדושה לחלק את הכופתאות. וכאלה ישנן לא מעט.
מועצת חכמי התורה אמורה הייתה להתכנס ביום שני בביתו של הגר"ע יוסף, ולהחליט מי הם ארבעת השרים שיכהנו מטעם ש"ס בקדנציה הקרובה. אמורה הייתה, אך נכון לשעת כתיבת השורות עדיין לא זומנו חברי המועצה לישיבה. הגר"ש כהן נמצא בימים אלו בחוץ לארץ, וזוהי סיבה מספקת שלא לכנס את המועצת, אלא לקיים התייעצות טלפונית מהירה, שתאפשר את חלוקת השלל בלי ויכוחים מיותרים.
כזכור, בהסכם הקואליציוני קיבלה ש"ס ארבעה תיקים: פנים, שיכון, דתות ושר במשרד רה"מ. כמו כן קיבלה ש"ס, סגן שר נוסף, ככל הנראה, במשרד האוצר. את תפקיד שר הפנים יקבל יו"ר המפלגה השר אלי ישי, את השיכון עם המנהל מקרקעי ישראל יקבל השר אריאל אטיאס, השר משולם נהרי יכהן כשר במשרד ראש הממשלה, זאת לאחר שש"ס לא הצליחה למלא את מבוקשה ולהכניסו לתפקיד שר במשרד החינוך. על התפקיד הרביעי - שר במשרד הדתות, מתמודדים שניים: השר המכהן, יצחק כהן, וח"כ יעקב מרגי.
ההתמודדות בין מרגי לכהן הוציאה בסיעת ש"ס הרבה דם רע. ההומוגניות שהסיעה השתדלה להפגין לאורך כל הדרך נפגעה מחמת פרשיית מרגי- כהן. ייאמר ברורות: אין זה מאבק פרסונאלי בין יעקב מרגי ליצחק כהן (שלית מאן דפליג שעשה עבודה מצוינת בתפקידו כשר הדתות). המאבק הוא בין הקודקודים, והכרעתו, תביא לניצחון ברור לאחד מן הצדדים. אם תרצו, זהו מאבק בין ההנהגה הישנה של ש"ס, ההנהגה העסקנית, המיוזעת, הצעקנית. לבין ההנהגה החדשה, ההי-טקית, המסודרת, אולי האשכנזית משהו.
מרגי הוא איש של אלי ישי. מאז שגילו זה את זה, הם נפלו זה על צווארו של זה, ומאז לא משה ידו של זה מירכו של זה. מרגי הוא איש של טוטאליות. הוא מסור לאלי ישי בצורה שאינה מוכרת בפוליטיקה. ישי, בתמורה, מינה אותו לכהן כמנכ"ל הסיעה, ואחראי על הבחירות המוניציפאליות והכלליות. ההישגים הנאים נזקפים בין היתר לזכותו, וישי נלחם בעבורו בחירוף נפש, כבר בפעם השלישית, שיקבל תפקיד שר. ללא הצלחה.
כהן, הוא לא איש של אף אחד. למעשה, הוא מספיק שנים בתנועה על מנת להיהפך בעצמו לחלק מהכוורת המרכיבה את צמרת התנועה. כהן, מייצג על בסיס יומי את עמדות ש"ס בתקשורת, ועושה זאת בהצלחה רבה. אך היותו מרגי איש של ישי, הופך אותו מידית לאיש מחנה אטיאס. בין כהן לאטיאס ישנם יחסי הערכה. אטיאס מעדיף לראות את כהן לצידו בצמרת מאשר את מרגי. להבדיל מישי, אטיאס אינו חושש מחלוקת סמכויות, והוא מעדיף לידו אנשים חזקים ובעלי יכולת התבטאות. הוא גם תומך בלהחזיר את דרעי. ככלל, ישי מעדיף שלא להציב בצמרת התנועה אנשים חזקים, ואילו אטיאס נלחם על שיפור מצבת כח האדם בצמרת.
המאבק שיוכרע מחר, יכריע אולי את המראה של סיעת ש"ס בשנים הקרובות.
בקרב הזה, הכל כשר. בשבועות האחרונים מתודרכים העיתונאים על כך שיעקב מרגי הוא כבר שר הדתות הבא. הספינאים כבר דיווחו על כך שהמנכ"ל הקודם של משרד הדתות, מאיר שפיגלר, כבר חוזר למשרד הדתות. האמירה הזאת היא סיבוב סכין בגבו של כהן. מי שזוכר, כהן נלחם במשך חודשים ארוכים על הרחקתו של שפיגלר מהמשרד, וירק הרבה דם בכדי להזיזו ממוקד קבלת ההחלטות, והנה לא רק שהוא הולך, אלא מחזירים גם את שנוא נפשו.
גורם בכיר בש"ס אומר לאתר 'בחדרי חרדים': "כל הפרשה הזו היא פשוט שערורייה. הפכו את מועצת חכמי התורה לחוכא והיטלולא. אם כולם יודעים מה המועצת תחליט, בשביל מה מכנסים אותה. הרי את התפקידים חילקו בעיתונות כבר לפני מספר שבועות, המועצת היא חותמת גומי של העיתונות? אני לא צד בדיון, אבל אני מקווה שההחלטות שיתקבלו מחר יהיו ענייניות".
משמים זיכו את אחד מן הצדדים, וככל הנראה לא תהיה ישיבה של מועצת חכמי התורה, אלא רק התייעצות טלפונית.
מי ייקח את התפקיד? קשה להעריך, מה שבטוח שהמריבה היא על הרבה יותר ממשרד הדתות.
ב'יהדות התורה', כהרגלה, לאחר שמתקדמים צעד אחד, הרגל הולכת באופן אוטומאטי שני צעדים אחורה. מין קללה בלתי נשלטת. וכך, אנחנו מדווחים על התקדמות אינטנסיבית במו"מ, ולאחר כשעה על ניתוק מגעים מוחלט ופיצוץ שלא נראה כדוגמתו במשא ומתן (להבדיל, הסיטואציה מזכירה במשהו את המו"מ על שחרור גלעד שליט. גם החלק של דיווח העיתונים הערבים על ההתקדמות האינטנסיבית..).
היום (א') אמורים להיפגש הגר"ש עמאר והגר"י זילברשטיין על מנת לדון במתווה של הפשרה. הערכה: תימצא נוסחה המניחה את הדעת. המשך: לאחר כמה שעות נתבשר על פיצוץ נוסף בשיחות. וחוזר חלילה.
ההצגה בחינם. תהנו.
מועצת חכמי התורה אמורה הייתה להתכנס ביום שני בביתו של הגר"ע יוסף, ולהחליט מי הם ארבעת השרים שיכהנו מטעם ש"ס בקדנציה הקרובה. אמורה הייתה, אך נכון לשעת כתיבת השורות עדיין לא זומנו חברי המועצה לישיבה. הגר"ש כהן נמצא בימים אלו בחוץ לארץ, וזוהי סיבה מספקת שלא לכנס את המועצת, אלא לקיים התייעצות טלפונית מהירה, שתאפשר את חלוקת השלל בלי ויכוחים מיותרים.
כזכור, בהסכם הקואליציוני קיבלה ש"ס ארבעה תיקים: פנים, שיכון, דתות ושר במשרד רה"מ. כמו כן קיבלה ש"ס, סגן שר נוסף, ככל הנראה, במשרד האוצר. את תפקיד שר הפנים יקבל יו"ר המפלגה השר אלי ישי, את השיכון עם המנהל מקרקעי ישראל יקבל השר אריאל אטיאס, השר משולם נהרי יכהן כשר במשרד ראש הממשלה, זאת לאחר שש"ס לא הצליחה למלא את מבוקשה ולהכניסו לתפקיד שר במשרד החינוך. על התפקיד הרביעי - שר במשרד הדתות, מתמודדים שניים: השר המכהן, יצחק כהן, וח"כ יעקב מרגי.
ההתמודדות בין מרגי לכהן הוציאה בסיעת ש"ס הרבה דם רע. ההומוגניות שהסיעה השתדלה להפגין לאורך כל הדרך נפגעה מחמת פרשיית מרגי- כהן. ייאמר ברורות: אין זה מאבק פרסונאלי בין יעקב מרגי ליצחק כהן (שלית מאן דפליג שעשה עבודה מצוינת בתפקידו כשר הדתות). המאבק הוא בין הקודקודים, והכרעתו, תביא לניצחון ברור לאחד מן הצדדים. אם תרצו, זהו מאבק בין ההנהגה הישנה של ש"ס, ההנהגה העסקנית, המיוזעת, הצעקנית. לבין ההנהגה החדשה, ההי-טקית, המסודרת, אולי האשכנזית משהו.
מרגי הוא איש של אלי ישי. מאז שגילו זה את זה, הם נפלו זה על צווארו של זה, ומאז לא משה ידו של זה מירכו של זה. מרגי הוא איש של טוטאליות. הוא מסור לאלי ישי בצורה שאינה מוכרת בפוליטיקה. ישי, בתמורה, מינה אותו לכהן כמנכ"ל הסיעה, ואחראי על הבחירות המוניציפאליות והכלליות. ההישגים הנאים נזקפים בין היתר לזכותו, וישי נלחם בעבורו בחירוף נפש, כבר בפעם השלישית, שיקבל תפקיד שר. ללא הצלחה.
כהן, הוא לא איש של אף אחד. למעשה, הוא מספיק שנים בתנועה על מנת להיהפך בעצמו לחלק מהכוורת המרכיבה את צמרת התנועה. כהן, מייצג על בסיס יומי את עמדות ש"ס בתקשורת, ועושה זאת בהצלחה רבה. אך היותו מרגי איש של ישי, הופך אותו מידית לאיש מחנה אטיאס. בין כהן לאטיאס ישנם יחסי הערכה. אטיאס מעדיף לראות את כהן לצידו בצמרת מאשר את מרגי. להבדיל מישי, אטיאס אינו חושש מחלוקת סמכויות, והוא מעדיף לידו אנשים חזקים ובעלי יכולת התבטאות. הוא גם תומך בלהחזיר את דרעי. ככלל, ישי מעדיף שלא להציב בצמרת התנועה אנשים חזקים, ואילו אטיאס נלחם על שיפור מצבת כח האדם בצמרת.
המאבק שיוכרע מחר, יכריע אולי את המראה של סיעת ש"ס בשנים הקרובות.
בקרב הזה, הכל כשר. בשבועות האחרונים מתודרכים העיתונאים על כך שיעקב מרגי הוא כבר שר הדתות הבא. הספינאים כבר דיווחו על כך שהמנכ"ל הקודם של משרד הדתות, מאיר שפיגלר, כבר חוזר למשרד הדתות. האמירה הזאת היא סיבוב סכין בגבו של כהן. מי שזוכר, כהן נלחם במשך חודשים ארוכים על הרחקתו של שפיגלר מהמשרד, וירק הרבה דם בכדי להזיזו ממוקד קבלת ההחלטות, והנה לא רק שהוא הולך, אלא מחזירים גם את שנוא נפשו.
גורם בכיר בש"ס אומר לאתר 'בחדרי חרדים': "כל הפרשה הזו היא פשוט שערורייה. הפכו את מועצת חכמי התורה לחוכא והיטלולא. אם כולם יודעים מה המועצת תחליט, בשביל מה מכנסים אותה. הרי את התפקידים חילקו בעיתונות כבר לפני מספר שבועות, המועצת היא חותמת גומי של העיתונות? אני לא צד בדיון, אבל אני מקווה שההחלטות שיתקבלו מחר יהיו ענייניות".
משמים זיכו את אחד מן הצדדים, וככל הנראה לא תהיה ישיבה של מועצת חכמי התורה, אלא רק התייעצות טלפונית.
מי ייקח את התפקיד? קשה להעריך, מה שבטוח שהמריבה היא על הרבה יותר ממשרד הדתות.
ב'יהדות התורה', כהרגלה, לאחר שמתקדמים צעד אחד, הרגל הולכת באופן אוטומאטי שני צעדים אחורה. מין קללה בלתי נשלטת. וכך, אנחנו מדווחים על התקדמות אינטנסיבית במו"מ, ולאחר כשעה על ניתוק מגעים מוחלט ופיצוץ שלא נראה כדוגמתו במשא ומתן (להבדיל, הסיטואציה מזכירה במשהו את המו"מ על שחרור גלעד שליט. גם החלק של דיווח העיתונים הערבים על ההתקדמות האינטנסיבית..).
היום (א') אמורים להיפגש הגר"ש עמאר והגר"י זילברשטיין על מנת לדון במתווה של הפשרה. הערכה: תימצא נוסחה המניחה את הדעת. המשך: לאחר כמה שעות נתבשר על פיצוץ נוסף בשיחות. וחוזר חלילה.
ההצגה בחינם. תהנו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 25 תגובות