נועם הנשמות

הסיפור הבא יכול להיכלל תחת קטגורית 'סיפורי מופתים'. מקובל לומר על סיפורי הבעל שם טוב: המאמין- שוטה, שאינו מאמין- כופר. אך מכיוון שאת הסיפור הבא שמענו מכלי ראשון, ניתן לו ביטוי.

בברוקלין שבניו-יורק חי בעשרות שנים האחרונות יהודי בשם ישראל רוטשטיין. רוטשטיין, שעמל לפרנסתו במשך השנים, התפלל בשטיבעל חסידי וקבע עיתים לתורה.

אולם מה שייחד אותו היה שעל דבר אחד לא ויתר מעולם.

מידי שבת, קודם שקידש על היין, היה יושב במשך כחצי שעה ומעיין בספרו של בעל ה'נועם אלימלך'. לאחר כחצי שעת לימוד, היה עורך את הקידוש ואוכל את סעודת השבת.

לפני כמספר שנים, חלה ר' ישראל, ושכב כשהוא מרותק למיטתו. אך את מנהגו ללמוד 'נועם אלימלך' קודם הקידוש, לא זנח גם בימי חוליו הקשים.

לאחרונה, החריף מצבו, וביום שלישי האחרון החזיר את נשמתו ליוצרה.

בני המשפחה שפתחו את הצוואה גילו כי נכתבה בה בקשה לבנו דוד - שימשיך את מנהגו ללמוד מידי ליל שבת בספר 'נועם אלימלך'. הבן הנרגש קיבל על עצמו את דבר הצוואה, והבטיח ברבים שמידי ליל שבת יעיין בספר ה'נועם אלימלך'.

להפתעת בני המשפחה, אחד המנחמים בימי השבעה, ציין בפניהם את העובדה שיום פטירתו של אביהם חל ביום היארצייט של בעל ה'נועם אלימלך'.

ויהיה לפלא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!