'יתד' ישלם 70 אלף ש"ח בגין 'לשון הרע'

בית המשפט בירושלים חייב את העיתון 'יתד נאמן', וכתביו ישראל וורצל (פ. חובב), יצחק רוט ונתן גרוסמן, בפיצוי בסך 70,000 ₪, וזאת, בגין לשון הרע שפורסם בעיתון 'יתד נאמן' על ראש מכון 'צומת', הרב ישראל רוזן.

תחילת הפרשה לפני כמעט ארבע שנים, אז פורסמה ב'יתד נאמן' כתבה שכותרתה: "הוכיח סופו על תחילתו". בכתבה נכתבו דברי לשון הרע חמורים על ראש מכון 'צומת', הרב ישראל רוזן, כאשר בין היתר הופיעו בכתבה הביטויים "עכברוש עלוב", "שוטה", טיפש", ו"עם הארץ".

לטענת הרב רוזן, בכתב התביעה שהגיש, הוא הוצג בכתבות כמי שעוסק באופן שיטתי בכיפוף ההלכה לצורכי ממון, וכמי שפסיקותיו מושפעות משיקולי רווח אישי. בכתבות נכתב על התובע כי "תאות הממון" מעבירה אותו על דעתו, וכי הוא מפעיל "פס ייצור לגיורים המוניים", תוך יצירת רושם שהפך את תהליך הגיור לחוכא ואטלולא, כדי להתעשר באופן אישי.

עוד טען הרב רוזן, כי שבועיים לאחר מיכן פורסמה כתבה נוספת, תחת שם העט של "נתן זאבי" (נתי גרוסמן), ובה נכתב כי אמונות הרב רוזן הן "אמונות כזב לאומיות", וכי הוא "כסיל" שיש "לענותו דרך בזיון".

הנתבעים טענו, כי הרב רוזן הינו דמות שנויה במחלוקת בעולם הדתי, הקורא תיגר על ערכים, עקרונות ואיסורים מפורשים, וכי הטור בו פורסמו הדברים הינו טור הומוריסטי, בעוד הכתבה באה להבהיר כיצד יש לנהוג כלפי בני סוגו ומינו של התובע, ועל כן המאמר חוסה תחת כנפי 'חופש הביטוי'.

אנשי 'יתד' הוסיפו וטענו, כי הכתבות באו בתגובה למאמר שפרסם הרב רוזן, בו הוא מוחה על החלטתה של יהדות התורה להצטרף לקואליציה לאחר שהמפד"ל פרשה ממנה, על רקע ההחלטה בדבר ההתנתקות, ובו כתב הרב רוזן בין היתר: "ואומר מיד, עם נציג הפלג החסידי אין לי כלל דין ודברים, 'כי השוחד יעוור..ויסלף דברי צדיקים', כולל 'צדיקים' (=אדמו"רים). ומה לנו שוחד יותר מקופת המדינה כולה, הממושכנת כערובה אצל יו"ר ועדת הכספים...".

השופטת קבעה כי בעניין הביטויים החריפים שנכתבו כנגד התובע שכונה "עכברוש עלוב", "עם הארץ", "שוטה" ו"טיפש", למרות חריפותם, הם חוסים בצילו של חופש הביטוי, ובפרט לאור העובדה שהרב רוזן פרסם גם הוא מאמר כנגד גדולי התורה, בו האשים, לדברי הנתבעים, "את חברי מועצת גדולי התורה כי החליטו את אשר החליטו משום שהשוחד סימא את עינם. את הרב אלישיב ביזה בצורה נוראה. הוא מתפלמס עם הפסק ההלכתי של הרב אלישיב בסגנון משפיל, כאילו הוא מחנך בכתה נמוכה, המסביר לתלמיד קשה הבנה דברים יסודיים".

לפיכך קבעה השופטת, כי הרב רוזן הוא איש ציבור, שבחר לשים עצמו במרכז פולמוס ציבורי, בעקבות הפרסום אותו פרסם הוא, ואשר פגע פגיעה חריפה ברגשות הצבור אליו היפנו הנתבעים את דבריהם. על כן, בנסיבות אלו, סברה השופטת כי אין לראות בהתבטאויות האמורות בבחינת לשון הרע.

אך מאידך, קבעה השופטת שירלי רנד, כי הצגת התובע, שהינו רב, כמי שמספק הכשרים לעקיפת ההלכה תמורת בצע כסף נועדה להשפיל ולבזות את התובע, וכי הנתבעים לא הוכיחו כי הרב רוזן מספק הכשרים הילכתיים בשל תאוות ממון.

כתבי העיתון ניסו לטעון להגנתם, כי אין להטיל עליהם אחריות בגין כתיבת הכתבה, וזאת, כיוון שהם היו "חייבים" לכתוב את הכתבה, וכלשונם ש"מעמד העורכים ב'יתד נאמן' אינו כמעמד המקובל של עורכים בכל עיתון או כלי תקשורת אחר. ב'יתד נאמן' תפקיד העורכים מתמקד בתחום העיתונאי-מקצועי גרידא, אך לא במובן הסמכותי של קבלת ההחלטות העקרוניות, והם אינם מכווני דרכו ותוכנו של העתון.

"תפקיד זה בסמכותה הבלעדית והמלאה של ועדת הרבנים, שכל עובדי המערכת, כולל העורכים, כפופים לה ומחוייבים לפעול ע"פ הנחיותיה. היא זו שמכתיבה ומכוונת את דרכו של העיתון, מה ייכתב בו ומה לא ייכתב – וגם כיצד ייכתב, ולאחר פרסום מאמרו של הרב רוזן, הודיע הרב יהודה יברוב, מזכיר ועדת הרבנים של 'יתד נאמן' לחברי המערכת, כי ועדת הרבנים החליטה והורתה, כי חובה להגיב ולמחות על הפירסום המביש. ההנחיה היתה, כי הדבר לא ייעשה באחד מטורי הפובליציסטיקה של העיתון, אלא דווקא במדור הסאטירי-הומוריסטי".

אך כאמור השופטת לא קיבלה את טענתם, כיוון שאין "שליח לדבר עבירה", ועל כן חייבה את העיתון והכתבים לפצות את הרב רוזן בסך של 70,000 שקלים.

קישורים:
הפסק דין במלואו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!