בבניין אריאל ננוחם

אם היינו באים להגדיר את הישגיה של תנועת ש"ס במערכה האחרונה ואת הבשורה שהיא מביאה לציבור הרחב בכלל, ולציבור בוחריה בפרט, מתוך שלל ההישגים החשובים כל אחד כשלעצמו, ללא ספק הייתי מציב בראש סלסלת הביכורים המוגשים לציבור, את תיק הבינוי והשיכון "המורחב".

דומה שאין נושא המעסיק את כלל זוגות הצעירים במדינה, ולא פחות מכך את הוריהם, כמו נושא זה, המשווע לפתרון אמיתי, מקיף וכולל.

לא פחות מכך, חשוב האדם שנבחר לשאת בעול הכבד מנשוא, ואשר אליו יהיו נשואות מעתה עיניהם של כלל הציבור לפתרון הולם, מכובד, הן בכמות והן באיכות, והעיקר זמין ונגיש מבחינה כלכלית, ושווה לכל נפש, עד כמה שניתן להגדיר זאת כך, במציאות הכלכלית הקשה של ימינו.

אין כמעט שיחת מסדרון (או מקווה) שאתה לא שומע את אנחת ההורים ואת צפיית החתנים לפתרון אמיתי, שיגיע סוף-סוף ויגאל את הציבור מהבעיה הכאובה הזו.

יודע אני כמה מחשבה, התייעצויות, וחיבוטי נפש השקיע השר הנבחר, בטרם בואו למשרד זה, וכמה מודע הוא לגודל המשימה הכבדה שהוא הולך ליטול על עצמו. ואכן, משימה כבדה היא מול החוסרים האמיתיים מחד, הלחצים, והמשוכות הגבוהות הניצבות מולו, מאידך.

אין זה סוד שכדי להצליח במשימה, נדרשת מהשר ווירטואוזיות ויצירתיות אין-קץ, כדי להוביל מהלך מתואם בין לא מעט זרועות שלטוניות: החל ממשרדו, על שלל מנהלי האגפים היושבים "כחמרא דיתיב אדורדיא" על משרותיהם וסמכויותיהם, והמחזיקים את "קלפיהם" צמוד צמוד לחזה, דרך מנהל מקרקעי ישראל המספסר בקרקעות המדינה לכל המרבה במחיר, משל היה משרד נדל"ן הגדול במדינה, כאשר כמות השיווקים שהיו דרכו לאחרונה נער יספרם, עובר ב"נערי האוצר" האמורים לאשר מסגרות שיווקיות על שלל מסלוליהם, כפי שהיה נהוג בעבר (כגון בנה דירתך, הנחה של עשרות אחוזים ממחיר הקרקע לזוג צעיר), לצד קביעת הוצאות הפיתוח והמשק הכספי הסגור לפרויקטים, כאשר למעשה כל הצעה שהיא תצטרך לעבור דרך עיניהם הבוחנות וידיהם הקפוצות, וכלה בראשי הרשויות שלא ששים, בלשון המעטה, לאשר בתחומם המוניצפלי פרויקטים לזוגות צעירים ומעוטי יכולת, מסיבות מובנות אך בהחלט לא מוצדקות, וגם על הדרך לפגוש ברשויות התכנון, בכל ההיררכיות השונות, כאשר כאן תידרש בהחלט התערבות מאסיבית ונוקשה של משרד הפנים, ועוד שאר ירקות.

לשר החדש לא יספיקו 100 ימי חסד כדי להגשים את שאיפותיו ומאווייו-מאוויינו, והלוואי ויוכל להציג לקראת סוף הקדנציה שלו את פריצת הדרך האמיתית. מי שמצפה ל"אוכל ביד ומיד", חוששני שייתבדה מהסיבות הפשוטות: מאחר ושכדי שנוכל לשמוע הלמות הפטישים ועליית הקבלנים על הקרקע, נדרשים לא מעט ימים וישיבות מורטות עצבים, שכנועים וכיפופי ידיים פה ושם, שבחלקן לא יהיה מנוס מחקיקות ותקנות שונות שיהיה נדרש לבצען, במקביל להקמתה של תכנית חומש יסודית ומקיפה, עריכת תוכניות מתאר, תוכניות בניין עיר (תב"ע) יצירת שיטות שיווק ראויות ומתאימות לצרכים של כלל הציבור.

כי מה לעשות - אין ארוחות חינם, והדברים לא מתבצעים בין לילה. לא מעט ודפיקות על השולחן נצטרך לשמוע במשרד הבינוי ושיכון ובמשרדי המנהל, למרות שישנן פה ושם כמה תכניות הנמצאות בצנרת וניתן לממשן "בהקדם", במושגים האיטיים וקצב העבודה של משרדי הממשלה.

מה שנחוץ הוא הצבתם של אנשי מפתח במשרדים הנ"ל, אנשים שייבחרו על-פי כישוריהם וחלילה לא על-פי קשריהן, כי הזדמנות שנייה לא בטוח שתהיה לנו.

לא פחות חשוב היא קביעת נורמות יסודיות בהתנהלותה של הבניה, והצבת רף חד וברור מי ניגש למכרזים ואיך, מניעה מוחלטת של התנפלות שרלטנים למיניהם, בדמויות כאלו ואחרות, המתהדרים לגאול את הציבור ולעשות לשם שמים, כאשר "השמיים כיסי" הוא המוטיב המרכזי בהתנהלותם, ומיותר לפרט למה ולמי הכוונה.

הוי, אריאל אריאל. קשה היא המשימה ורבת ציפיות, הקטון אתה בעיניך, ראש אלפי ישראל אתה, אל תירא ואל תחת מגודל המשימה שהונחה לפתחך, כבר הוכחת כי יודע אתה לבור בין המוץ לתבן, ולהגדיר נכונה את סדרי העדיפויות באופן ברור ומוחלט.

קח נשימה עמוקה, כאשר אין ספק שתפילתם וצפייתם של רבים תעמוד לך בגודל המשימה הקדושה והחשובה הזו, וזכות הרבים מסייעתך.

הכותב היה עוזריהם של שר הבינוי והשיכון בנימין בן אליעזר וסגן השר הרב אריה גמליאל, ויו"ר מנהלת ההקמה לעיר אלעד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!