עונת הצימוקים

המשא ומתן הקדחתני בין צוותי הליכוד וש"ס הוליד אמש, בשעה 01:00 לפנות בוקר הסכם קואליציוני. בש"ס מסכמים בסיפוק גדול את המשא ומתן, ואומרים שעמדו בהתחייבויות כלפי הציבור.

לפי ההסכם, אלי ישי יכהן כשר פנים וכסגן ראש הממשלה, אריאל אטיאס יהיה שר השיכון והבינוי, עם אחריות על מנהל מקרקעי ישראל.

ש"ס קיבלה גם את תיק הדתות ובנוסף מינוי של שר במשרד ראש הממשלה. בנוסף, יכהנו נציגי המפלגה כסגן שר וכיושב ראש ועדת הפנים של הכנסת. ש"ס קיבלה יצוג בוועדות הכנסת ועוד מגוון תפקידים בוועדות (ראה הרחבה בהמשך).

בהסכם הקואליציוני עיגנה ש"ס את התוספת לקצבאות הילדים, במהלך שיתפרס על פני שלוש שנים, בסופו תינתן תוספת בגין הילד השני, הילד השלישי והילד הרביעי בבית אב, בסכום זהה של 93 שקלים לכל ילד. מיולי 2009 תעמוד קצבת הילדים לילד רביעי על סך של 252 שקלים וקצבת הילדים לילד שלישי תעמוד על סך של 219 שקלים. בסוף המהלך - ב-2012 - תטפס קצבת הילד השני, השלישי והרביעי ל-259 שקלים לכל ילד.

ש"ס הסכימה לסעיפים הנוגעים לגיור ולנישואי לא יהודים, שעליהם הוסכם עם ישראל ביתנו. כמו כן נקבע, כי "יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה" ו"הממשלה תפעל לכיבוד השבת ומועדי ישראל ולא תאפשר אפליית עובד לרעה בשל היותו שומר שבת וחג".

הממשלה גם התחייבה לשמור על מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, ו"תבחן את הטענות בדבר התרחבות היקף הפעילות המיסיונרית הבלתי חוקית בישראל ואת הצעדים הנדרשים לטיפול בכך במידת הצורך".

עוד נקבע בהסכם הקואליציוני עם ש"ס שייתכן שתוקם ועדת שרים שתדון בתיקוני חקיקה בסוגיית כבוד המת. ש"ס קיבלה הבטחה לשמירת מעמד בתי הדין הרבניים.

בנושא החינוך, נקבע כי יישמרו עצמאותו, מעמדו הייחודי ותיקצובו היחסי של החינוך החרדי על כל סוגיו במערכת החינוך הכללית. תקציב המוסדות התורניים לשנה הנוכחית ולשנת 2010 יעמוד על סך של 975 מיליוני שקלים לשנה.

כפי שפורסם באתר 'בחדרי חרדים', תתן הממשלה העלאה לאברכים ולבחורי הישיבות בשיטת הפעימות. עד שנת 2010 תגיע הקצבה לאברך ל-940 ש"ח, ולבחור ישיבה 540 ש"ח, מדובר בעליה של עשרות אחוזים מהסכום הנוכחי.

סיעת 'יהדות התורה' לא מרוצה מנטילת הקרדיט של ש"ס על כל ההישגים.

בשיחה עם אתר 'בחדרי חרדים' מבהירים בכירי התנועה, כי כל ההישגים הנוגעים לעולם התורה, הושגו במשותף עם 'יהדות התורה', וכי הליכוד אפשר את כל ההישגים אודות למשא ומתן משותף שהתנהל על-ידי ש"ס ו'יהדות התורה'. "הם סך הכל מיהרו לחתום, ועכשין זה מצטייר כאילו הם הביאו את כל ההישג, זה פשוט מצג שווא", מסכם הבכיר.

רשימת הצימוקים המלאה

הממשלה והכנסת:

בעת כינון הממשלה יביא ראש הממשלה לפני הכנסת את הרכב ממשלתו כאשר 4 שרים בה מטעם סיעת ש"ס, שתפקידיהם מפורטים להלן:
2.1. סגן ראש הממשלה ושר הפנים.
2.2. שר הבינוי והשיכון (לרבות האחריות על מנהל מקרקעי ישראל).
2.3. שר לענייני שירותי דת.
2.4. שר במשרד ראש הממשלה, שתפקידיו יתואמו בין ראש הממשלה לשר הפנים.
3. סיעת ש"ס תהיה מיוצגת בועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הבטחוני) על ידי סגן ראש הממשלה ושר הפנים ועל-ידי שר נוסף מטעמה.
4. נציג מטעם סיעת ש"ס יכהן כסגן שר במשרד שיוסכם בין ראש הממשלה ושר הפנים.
5. שר נציג ש"ס יכהן מטעם ממשלה בוועדה למינוי דיינים.
6. נציגי ש"ס יכהנו בועדות השרים על פי מפתח ייצוגה של הסיעה בממשלה.
7. בועדת השרים לענייני חקיקה ייכללו שני שרים מטעם ש"ס.
8. חבר כנסת מטעם ש"ס יכהן כסגן יו"ר הכנסת.
9. חבר כנסת מטעם ש"ס יכהן כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת.
10. חבר כנסת מטעם ש"ס יכהן כיו"ר ועדה לא סטטוטורית (פניות ציבור או זכויות הילד) בחלק מהקדנציה ברוטציה, כפי שייקבע בהחלטת הועדה המסדרת או ועדת הכנסת.
11. הקואליציה תתמוך בחבר כנסת מטעם ש"ס כמועמד הקואליציה בוועדה למינוי קאדים מוסלמיים.


תקציב, שינויים בשיטת הממשל ומשילות:

הצדדים יתמכו בתיקון מיידי של חוק יסוד: משק המדינה, באופן שייקבע בו, שעל מנת להעביר הצעת חוק תקציבית פרטית כהגדרתה בחוק האמור, יידרש רוב של 55 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות במקום 50 כקבוע כיום בחוק.

הצדדים יתמכו בתיקוני החקיקה הנדרשים, לרבות תיקונו של סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, כך שייקבע בחוק היסוד האמור באופן מיידי כי אם הביעה הכנסת אי אמון בממשלה, וחבר הכנסת עליו הוטלה הרכבת הממשלה בהתאם להוראת סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה, לא הצליח להרכיבה או שהציג ממשלה והכנסת דחתה את בקשתה להביע בה אמון, אזי לא תפוזר הכנסת ואילו הממשלה המכהנת תמשיך בכהונתה ולא תיחשב כמתפטרת.

הצדדים יתמכו באופן מיידי בתיקוני החקיקה הדרושים להביא לידי כך שחוק לפיזור הכנסת לפני תום הקדנציה הקבועה בחוק, יעבור רק אם יתמכו בו 65 חברי כנסת בקריאה השלישית.

תוקם ועדה מתמדת לבחינת רפורמות ממשליות שבה תיוצג כל אחת מסיעות הקואליציה. הוועדה תבחן באופן שוטף הצעות לרפורמות בשיטת הממשל, בשיטת הבחירות, בדיני הבחירות, במערכות היחסים בין דרג הפקידות לבין הדרג הנבחר. הוועדה תגבש הצעות נוספות לתיקוני חקיקה כאמור, אך ורק בהסכמת כל הסיעות החברות בקואליציה.

בין השינויים שייבחנו על ידי הועדה האמורה בסעיף 32 לעיל יהיה מעבר לשיטה של תקציב דו-שנתי.

הצדדים מתחייבים לתמוך בחקיקה כהוראת שעה, לפיה יתאפשר לממשלה להעביר את תקציב המדינה בתוך 90 ימים מיום כינון הממשלה וכמו כן תהיה רשאית להעביר תקציב דו-שנתי לשנים 2009-2010והכל על פי החלטת ראש הממשלה.

הצדדים מסכימים כי חוקי יסוד חדשים או שינוי בחוקי יסוד הקיימים, יוגשו ויחוקקו אך ורק בהסכמת כל אחת מסיעות הקואליציה שתוקם. תובא הצעה להצבעה בניגוד לאמור, יצביעו סיעות הקואליציה כנגדה.

הממשלה תגבש הצעת חוק ממשלתית שתאפשר הצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל ביום הבחירות, בתנאים ובתבחינים שיוסכמו על דעת הסיעות החברות בקואליציה. הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום כינון הממשלה.

הממשלה תפעל לתקן את ההחלטות הנדרשות, כך שוועדות לאיתור מועמדים למשרות בשירות המדינה יציעו שלושה מועמדים לפחות להחלטתו של הגורם המחליט, ותהיינה רשאיות לדרג את המלצתן.

הצדדים יפעלו לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים כך שחברי כנסת, המהווים שליש מחברי סיעה קיימת או מונים שבעה חברים לפחות, לפי הנמוך מבין השניים, יהיו רשאים להתפלג מסיעה קיימת.

הצדדים יפעלו ביחד ויתמכו בכנסת בחקיקתו של חוק תקציב המדינה וחוק ההסדרים במשק המדינה.


שינויים מבניים:

הממשלה תפעל לביצועם של השינויים המבניים המפורטים להלן ובכלל זאת לתיקוני החקיקה הנדרשים לשם כך:

תוקם רשות רגולטורית פנים-ממשלתית לתחום האנרגיה במשק הישראלי כחלק ממשרד התשתיות הלאומיות. רשות החשמל ורשות הגז הטבעי יוטמעו ברשות האמורה (להלן: "רשות האנרגיה").רשות האנרגיה תהיה אמונה על נושא המדיניות, מתן הרשיונות, קביעת תעריפים, תכניות פיתוח, אמות מידה ופיקוח במשקי החשמל והגז הטבעי.

תכניות הפיתוח של חברת החשמל יאושרו על ידי רשות החשמל, ועם הקמתה של רשות האנרגיה – על ידה.

הממונה על תאגידים במשרד הפנים והמינהל לפיתוח תשתיות ביוב במשרד התשתיות יועברו לרשות המים בהקדם האפשרי ובכל מקרה לא יאוחר מסוף שנת 2009.


רפורמה במינהל מקרקעי ישראל:

תוקם ועדת שרים לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (להלן בפרק זה: "הרפורמה") בראשות ראש הממשלה, שלו תינתן סמכות ההכרעה, ובהשתתפות השר הממונה על המינהל (שר הבינוי והשיכון), שר האוצר ושר המשפטים. ועדת השרים תסיים את עבודתה ותאשר את פרטי הרפורמה לא יאוחר ממועד אישור תקציב המדינה לשנת 2010 בממשלה. שינויי החקיקה הנדרשים ליישום הרפורמה יקודמו במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2010. הוועדה תקבע בישיבתה הראשונה, עקרונות להסדר עם הקרן הקיימת לישראל בדבר הרפורמה או ביטול האמנה עם הקרן הקיימת לישראל.
ראש הממשלה ימנה פרויקטור מטעמו ליישום הרפורמה.

ימונה צוות למשא ומתן עם הקק"ל, שיכלול את מנהל מקרקעי ישראל, הממונה על התקציבים במשרד האוצר והפרויקטור מטעם ראש הממשלה. הצוות ידווח לוועדת השרים, וישלים את המשא ומתן בתוך 30 ימים.

הממשלה תקדם הצעת חוק לשינוי הרכב מועצת מקרקעי ישראל (להלן בפרק זה: "המועצה") כך שמספר חברי המועצה יפחת ומספר חברי המועצה מטעם הקק"ל יפחת בהתאם לשיעורה היחסי של הקק"ל בבעלות על מקרקעי ישראל. בראש המועצה יעמוד שר הבינוי והשיכון עד לתום שנת 2010, והחל ממועד זה יעמוד בראשה איש ציבור שימונה על ידי הממשלה לפי המלצת השר האחראי על מנהל מקרקעי ישראל (עד תום כינונה של הממשלה יהיה שר הבינוי והשיכון השר האחראי כאמור). על אף האמור לעיל, באם לא תאושר תוכנית כאמור בסעיף 41.7 להלן, ימשיך שר הבינוי והשיכון לכהן כיו"ר המועצה עד לאישור התוכנית אך בכל מקרה לאחר סיום כהונתו של שר הבינוי והשיכון במועד כינון הממשלה כיו"ר המועצה, ימונה לתפקיד איש ציבור שימונה על ידי הממשלה לפי המלצת השר האחראי על מנהל מקרקעי ישראל.

מנהל מינהל מקרקעי ישראל ידווח אחת לחודש לוועדת השרים על ביצוע הצעדים, שאינם דורשים חקיקה, ובכלל זה- הפעלת מכרז למיקור חוץ של שרותי תחזוקת חוזי חכירה, ביטול הצורך בחתימת המינהל על היתרי בנייה במקרים בהן לא נדרש תשלום למינהל, שיווק במכרזי מכר, איחוד החלטות מועצת המינהל, מינוי וועדת ערר על שומות וכו'.


הצדדים מסכימים כי עקרונות הרפורמה יהיו כמפורט להלן:

א. תוקם רשות מקרקעין (להלן – הרשות) במבנה של מטה ושלוש חטיבות: חטיבה עסקית אשר תטפל בשיווק ובביצוע עסקאות במקרקעין; חטיבת שמירה על הקרקע אשר תעסוק בפיקוח ובאכיפת זכויות המדינה במקרקעין; וחטיבת שירות אשר תטפל בתחזוקת חוזי חכירה קיימים ותעניק שירותיה במיקור חוץ. מנהל מינהל מקרקעי ישראל יכין מכרז למיקור חוץ של פעילויות תחזוקת חוזי חכירה (העברת זכויות, התחייבויות לרישום משכנתא, אישורי זכויות) בתוך שלושים יום, מיום מינוי השר הממונה.

ב. במעבר לרשות יבוטלו יחידות, ותותאם מצבת כח האדם במנהל מקרקעי ישראל בהתאם.

ג. תועבר הבעלות לידי כלל החוכרים בחוזי חכירה לדורות בייעודי מגורים ותעסוקה. הכללים להעברת הבעלות, לרבות התמורה הנדרשת יסוכמו על ידי וועדת השרים בתוך 50 ימים מיום מינוי השר הממונה, ובמידת הצורך, תוכן חקיקה מתאימה.

ד. שיווקי קרקע חדשים יתבצעו אך ורק במכר ולא בחכירה, גם במידה ולא חלה על הקרקע תוכנית מפורטת. במקומות בהם לא התבצעה פרצלציה יתבצעו השיווקים במכר המותנה ברישום.

ה. הרשות לא תעסוק בייזום תכנון מפורט ופיתוח תשתיות. האחריות לתכנון ופיתוח תועבר לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי. במקרים שבהם תידרש מעורבות ממשלתית בתכנון ובפיתוח (נוכח היעדר יכולת הגורמים כאמור) הנ"ל יבוצע על ידי משרד הבינוי והשיכון באמצעות מיקור חוץ בלבד. המבנה הארגוני של משרד הבינוי והשיכון יותאם לאמור לעיל, לרבות התאמת מצבת כח האדם בהתאם.

ו. האחריות לניהול הנכסים המבונים של רשות הפתוח תועבר ממנהל מקרקעי ישראל למשרד הבינוי והשיכון.

ז. כתנאי להמשך האמנה בין המדינה לקק"ל תקודם עסקת חילופי מקרקעין בין המדינה לקק"ל ויצומצם מספר חברי קק"ל במועצה כאמור לעיל. במסגרת העסקה יוחלפו כלל מקרקעי קק"ל אשר הוקצו לצד ג' בייעודי מגורים ותעסוקה עם מקרקעי מדינה פנויים בנגב ובגליל. כמו כן, ייקבע מנגנון לחילופי מקרקעין בעת ביצוע הקצאות חדשות במקרקעי קק"ל.

ח. תשונה המדיניות ביחס לשינוי ייעוד קרקע חקלאית כך שתינתן האפשרות להעניק לחוכרי קרקע חקלאית את הזכות לייזום שינויי הייעוד. בעת שינוי ייעוד תינתן לחוכרים האפשרות לקבל 20% מן הקרקע בפטור ממכרז תמורת תשלום מלא. כמו כן, יקבלו החוכרים פיצוי חקלאי בהתאם לאמור בהחלטת המועצה מס' 969.

ט. החלטות מועצת מקרקעי ישראל יאוחדו, יוסדרו, ויגובש קודקס מדיניות מקרקעין לפעילות הרשות.

י. השלמת הרפורמה תתבצע לא יאוחר מסוף שנת 2009.

תוך 60 ימים מכינון הממשלה תוכן תוכנית מפורטת שתאפשר הרחבת היצע הקרקעות במגזר העירוני בכלל ובפרט לזוגות צעירים במחירים מוזלים ולמגזר החרדי, ככל שהדבר תלוי במנהל מקרקעי ישראל, לרבות באמצעות העברת זכויות השיווק למשרד הבינוי והשיכון. תכנית זו תאושר על ידי ועדת השרים האמורה בסעיף 41.1. אישור התוכנית יותנה בהסכמת שר הבינוי והשיכון ובהסכמת הגורמים המוסמכים הרלבנטיים.


דת ומדינה:

הממשלה תפעל להגיע להסכמה רחבה בעם בנושאים השנויים במחלוקת בתחום דת ומדינה.

יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. במידה ותהיה פגיעה בנושא מנושאים אלה הממשלה תפעל לתיקון הפגיעה.

לא תקודם ולא תאושר חקיקה פרטית אשר יש בה משום שינוי בסטטוס קוו בנושאי דת. במידה ותוגש הצעת חוק בניגוד לאמור יצביעו כל חברי סיעות הקואליציה נגדה ותופעל משמעת קואליציונית להסרתה מסדר היום, הן בועדות הכנסת והן במליאתה.

במסגרת השמירה על שלטון החוק תפעל הממשלה לאכיפה של החקיקה הקיימת בנושאים דתיים.

הממשלה תפעל לכיבוד השבת ומועדי ישראל ולא תאפשר אפליית עובד לרעה בשל היותו שומר שבת וחג.

הממשלה תיזום פעולות לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל ובכלל זה חפירות ארכיאולוגיות. מתוך דאגה לכבוד המת ייקבע כי במקום שבו יתגלו קברים או עצמות אדם – הרי חידוש העבודות באתר יהא על פי הסדר שהממשלה תקבע בכפוף לחוק. במידת הצורך, תוקם ועדת שרים שתבחן את המצב המשפטי הקיים בסוגיה, תוך בחינת סוגיית כבוד המת בדת ישראל ובדתות שונות והיא תמליץ האם ואיך יש מקום לשינוי או שיפור בהסדר המשפטי הנוכחי.

הממשלה תפעל לתקן את סעיף 2 בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, באופן שאחרי פסקה 6 בו תבוא פסקה 6א חדשה וזו לשונה: "(6א). לעסוק בענייני הגיור כהלכה".

סיעת ש"ס מודעת להוראות סעיפים 41 עד 45 להסכם הקואליציוני בין סיעות הליכוד וישראל ביתנו, ולכך שהם מחייבים את סיעות הקואליציה.

הממשלה תבחן את הטענות בדבר התרחבות היקף הפעילות המיסיונרית הבלתי חוקית בישראל ואת הצעדים הנדרשים לטיפול בכך במידת הצורך.

מתוך הכרה בערך לימוד התורה תפעל הממשלה לשמירת מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם.


בתי דין רבניים:

הממשלה תשקוד על שמירת מעמדם וייחודם של בתי הדין הרבניים.

ראש הממשלה ימנה צוות מקצועי לבחינת טענות בדבר קיפוח של מערכת בתי הדין הרבניים לעומת מערכת בתי המשפט. ראש הממשלה יוכל להרחיב את נושאי הבחינה של הצוות. המסקנות יובאו בפני ראש הממשלה.


חינוך:

הצדדים יפעלו לקידום רפורמה מקיפה במערכת החינוך הממלכתית, במסגרתה תורחב יכולת הבחירה של הורי התלמידים לגבי בתי הספר בהם ילמדו ילדיהם, תוך הבטחת שקיפות והגדלת המידע המצוי בידי ההורים לגבי ביצועי בתי הספר.

הצדדים יפעלו לקידום מהלכים להעצמת מנהל בית הספר במערכת החינוך הממלכתית ובכלל זה אוטונומיה בניהול התקציבי של בית הספר ובקידום מהלכים להגברת השפעתו על בחירת עובדי ההוראה בבית הספר ועל סיום העסקתם. כמו כן יקודמו מהלכים לחיזוק מעורבות השלטון המקומי במערכת החינוך הממלכתית.

יישמרו עצמאותו, מעמדו הייחודי ותיקצובו היחסי של החינוך החרדי על כל סוגיו במערכת החינוך הכללית, וזאת אף במידה שיחול שינוי ארגוני, מבני או תוכני במערכת החינוך הכללית. היה ותהיה פגיעה במעמד כאמור תפעל הממשלה לתיקון הפגיעה, בין אם בחקיקה ובין אם בדרך אחרת, הכל לפי העניין והצורך.

נוכח הטענות בדבר הערמת קשיים המכבידים על יכולת התפקוד והתקצוב של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, מוסדות החינוך התרבותיים הייחודיים ומוסדות הפטור, תבחן הממשלה את הטענות ותפעל לגיבוש דרכים לפתרון מצוקות אלו.

הממשלה תפעל ללא דיחוי להגשת הצעת חוק באופן שתבהיר כי סעיף 11א בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953 מגדיר את מעמדם של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים בדומה לאלו הרשמיים והכל לעניין סמכות רשות החינוך המקומית ליתן שירותים למוסדות החינוך שבתחומה, העסקת עובדי עזר ומתן סיוע הממומן על ידה בשיעור יחסי בהתאם להסדר הקובע בסעיף האמור.

תקציב המוסדות התורניים בשנים 2009 ו-2010 יעמוד על סך של 975 מיליוני ₪ לשנה, מתוכם סך של 720 מיליוני ₪ בבסיס התקציב. סכום שלא ינוצל בשנת 2009, ובלבד שלא יעלה על 100 מיליוני ₪, יועבר כעודפים לשנת 2010 ויתווסף לתקציב לאותה שנה כאמור. תקציב המוסדות התורניים לא יקוצץ על ידי הממשלה במהלך שנת 2009.

מיד עם הקמת הממשלה יימצא פתרון משפטי שיאפשר את העברת התקציב החודשי למוסדות התורניים עד אישור התקציב לשנת 2009.

הממשלה תפעל לאישור תקנות לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008 בהתאם לקבוע בחוק.
הממשלה תקצה בכל שנה מהשנים 2009 ו-2010 סכום של 130 מיליוני ₪ בשנה ליעדים ולמיזמים בתחום החינוך, שיוקצו על פי דין.


שיכון ודיור:

הממשלה תפעל מול מנהל מקרקעי ישראל לקבוע כי המנהל לא יתחשב במחירי מינימום במכרזי קרקעות באזורי הפריפריה בהם נשמרו תנאי תחרות נאותים.


שירותי דת יהודיים:

בעת איחוד רשויות, רב עיר, שמינויו הסתיים עקב האיחוד, יהיה זכאי בתפקידו החדש לשכר ולתנאים סוציאליים להם זכה בעת שכיהן כרב עיר וזאת עד לפרישתו בהגיעו לגיל 67.

תובטח רציפות הכהונה של מועצות דתיות כך שמועצה דתית יוצאת תכהן עד לחידוש הרכבה או עד למינוי ממונים.

בשנת 2009 תתוקצב הרשאה להתחייב בסכום של 30 מיליוני ₪ לשיפוצי מקוואות ובסכום של 20 מיליוני ₪ לבינוי בתי כנסת.


רווחה:

הממשלה תפעל להרחבת ההיצע של מעונות היום והצהרונים במגמה להקל על אמהות עובדות להשתלב בשוק העבודה.

הממשלה תבחן את האפשרות להכליל אזורים נוספים במפעל ההזנה שבמשרד החינוך.

מוסכם כי יתוקן חוק הביטוח הלאומי כך שתינתן תוספת לקצבאות ילדים במהלך הדרגתי פרוס על פני שלוש שנים בעלות כוללת של 1,400 מיליוני ₪ לשנה. בסוף המהלך ההדרגתי תינתן תוספת בגין הילד השני, הילד השלישי והילד הרביעי בבית אב בסכום זהה של 93 ₪ לכל ילד כאמור כמפורט להלן: החל מיום 1.7.2009 תעמוד קצבת הילדים לילד רביעי על סך של 252 ש"ח וקצבת הילדים לילד שלישי תעמוד על סך של 219 ₪. החל מיום 1.7.2010 תעמוד קצבת הילדים לילד רביעי ולילד שלישי על סך של 252 ₪ וקצבת הילדים לילד שני תעמוד על סך של 195 ₪. החל מיום 1.7.2011 תעמוד קצבת הילדים לילד שני עד רביעי על סך של 252 ₪.

החל מיום 1.7.2012 תגדל הקצבה בגין הילד השני, הילד השלישי והילד הרביעי לסך של 259 ₪ לכל ילד. תוספת זו הינה בנוסף לתוספת בסך כולל של 1,400 מיליוני ₪ הנזכרת לעיל.

סיעת ש"ס חותמת על הסכם זה בראשי תיבות עד לאישורו על-ידי מועצת חכמי התורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!