המרגל מאושוויץ

קצין פולני, חבר המחתרת האנטי-נאצית, התנדב להיות אסיר במחנה ההשמדה אושוויץ, שהה בו שנתיים ומחצה ושלח מתוכו בחשאי לבעלות הברית מידע רב על הזוועות המתחוללות מאחורי גדרות התיל המחושמלים, כולל על תאי הגזים. בדיווחיו הציע המרגל, ויטולד פילצקי, תוכנית מפורטת להפצצת המחנה שפעל בפולין, ומשהבין שהבריטים והאמריקנים אינם מתכוונים לעשות דבר בעניין, נמלט משם עם שניים מחבריו האסירים.

פרטי המצבע, שיש המכנים אותו מבצע הריגול הנועז ביותר במלחמת-העולם השנייה, נחשפו רק עתה, יותר מ-65 שנה לאחר שהמלחמה הסתיימה.

פילצקי היה בן ‭,39‬ קצין צבא וחבר מחתרת, כשהגה ב-1940 את הרעיון הנועז להסתנן לאושוויץ כאסיר, בטרם הפך למחנה השמדה, ולארגן בו מרידה. הוא השתמש בשם פיקטיבי "תומאש סרפינסקי‭,"‬ והקים במחנה רשת של תאים מחתרתיים. במקביל, הבריח דיווחים על הנעשה במקום. כשהנאצים הפכו את אושוויץ למחנה השמדה, כתב באחד מדיווחיו, שהתפרסם השבוע בתקשורת הפולנית וביומון הגרמני "בילד‭:"‬ "מנגנון ענקי פולט החוצה גופות מתים וגובה חיי רבים מחבריי ‭(...)‬ שלחנו על כך מסרים לעולם החיצון‭."‬

כעת מתברר שדיווחי פילצקי מאושוויץ הגיעו לידי בעלות הברית באמצעות רשת בלדרי המחתרת הפולנית, כולל דיווח מ-1942 בו הציע להרוס את מחנה המוות "בהפצצת מטוסי חיל האוויר הבריטי או לשחרר אותו בהצנחת צנחני צבא פולין החופשית, שיגיעו מבריטניה‭."‬

כעבור שנה, משהבין שאין לממשלה הבריטית, בראשות וינסטון צ'רצ'יל, כל כוונה להרוס או לשחרר את אושוויץ בפעולה צבאית - התגבר על שומר גרמני ונמלט מהמחנה.

ב-1944 חזר פילצקי לוורשה והשתתף במרד הגדול, שדוכא על-ידי הגרמנים ביד ברזל. הוא עצמו נלכד ונשלח למחנה שבויים.

לאחר סיום המלחמה חזר פילצקי לפולין, והחל להעביר לשירות החשאי הבריטי ‭MI6‬ מידע מודיעיני על הכיבוש הסובייטי, עד שנלכד על-ידי המשטרה החשאית הקומוניסטית. הוא עונה, הועמד למשפט והוצא להורג בירי ב-‭,1947‬ לאחר שהורשע בריגול בשכר עבור ארגון ביון ובפעילות למען האינטרסים של האימפריאליזם המערבי.

רק לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1989 טוהר שמו של פילצקי. עם זאת, סיפור חייו וגבורתו נתאפשרו רק לאחרונה, עם פתיחתם של מסמכים בארכיונים בפולין שעד היום לא הייתה גישה אליהם.

הסיפור והמסמכים המרגשים הם חלק מתערוכה המוצגת בבניין הפרלמנט האירופי בבריסל, ומספר חדש על הפרשה, "ששה פנים לאומץ‭,"‬ שכתב ההיסטוריון הבריטי מייקל פוט.

קישורים:
מקור: מעריב

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!