המעמד הגדול: ברכת החמה בכותל

בעוד פחות מחודש יתרחש אירוע אסטרונומי בעל חשיבות גדולה בהלכה - 'ברכת החמה'. השנה יוצא התאריך של 'ברכת החמה' בערב פסח. התאריך המיוחד, שחל בתיזמון זה שלוש פעמים בלבד בתולדות הבריאה, זוכה להתענינות רבה.

בקבלה, ישנה התיחסות לשנה בה חל מעמד 'ברכת החמה' בערב פסח, כפי שחל בעת יציאת בני ישראל ממתרים, וזהו זמן המסוגל לישועה ולברכה.

עקב כך, קיימת היערכות רבה בימים האחרונים לקראת המעמד הגדול. המעמד המרכזי יתקיים בכותל המערבי, לשם יגיעו האדמו"ר מגור והגרי"ש אלישיב (השניים שוחחו על כך בפגישתם השבוע). לאחר המעמד תתקיים תפילת שחרית, ומשם יצא הקהל היישר לשריפת החמץ.

בהלכה, ברכת החמה היא ברכה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת, השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות ישראל לברכה ברוב עם. כך הוא מנהג יהדות אשכנז בארץ ישראל ברמ"א נפסק: "הרואה חמה בתקופתה, מברך בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית".

בשנת ה'תר"א תיקן החתם סופר טקס מיוחד לאמירת הברכה, הכולל פסוקים המדברים בשבח עשיית המאורות והשמים, ולאחר מכן קדיש ותפילה מיוחדת:

"יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלוקי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זו, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות אחרות הבאות עלינו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ותזכנו לראות פני משיחך, ותקיים בנו מקרא שכתוב על ידי נביאך כאמור: 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגומר'".

נהוג שכאשר ברכת החמה חלה בערב פסח, י"ד בניסן (כמו השנה), מקהילים את הציבור לאמירת הברכה היות ובציבור עדיף מביחיד.

הדרך למציאת השנה שמברכים בה ברכת החמה, על פי לוח העברי, היא פשוטה: יש לקחת את ערכו של התאריך העברי, כולל אלפים (לדוגמה, התאריך העברי בשנת ה'תשס"ט הוא 5769), ולחלק ב-28. אם השארית היא 1, הרי שבשנה זו יש לברך.

הפעם האחרונה שבה נאמרה הברכה היא ב-ד' בניסן ה'תשמ"א. הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, אחת ל-10,227 ימים (שהם 28 כפול 365.25 ימים).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!