עתירה נגד מחירי האשפוז בבתי החולים
קופות החולים פנו לבג"ץ בתביעה על העלאת המחירים של יום אשפוז בבית החולים ב-5% על ידי הממשלה. לטענת הקופות הממשלה שמחזיקה במספר גדול של בתי חולים אינה יכולה גם לתת שירות וגם לקבוע את המחיר
- שי איזנברג, כתב בחדרי חרדים
- ט"ז אדר התשס"ט
בית חולים
קופות החולים עתרו לבג"צ בדרישה לבטל את החלטתם של שרי הבריאות והאוצר להעלות את מחיר יום האשפוז שמשלמות קופות החולים בבתי חולים ציבוריים , בשיעור של 4.91% לשנת 2009. בבסיס עתירתה טוענת הכללית, כי על פי חישובים שערכה ואשר גם הוצגו, מחיר יום אשפוז צריך היה דווקא לרדת בשיעור של 0.54%.
הכללית טוענת שהמשמעות הכספית של ההתייקרות הינה אסטרונומית, שכן מדובר בתוספת עלות לרכש השירותים שרוכשות קופות החולים בהיקף של כ-350-400 מיליון ₪. כל זאת, בתקופה בה מצוי המשק במשבר כלכלי חסר תקדים וקיימת מגמה הפוכה של ירידת מחירים וירידת מדדים.
טענות נוספות מהותיות אשר הועלו על ידי הכללית, הינן שבתחשיב של ההעלאה הנדרשת במחיר יום אשפוז, נפלו טעויות חשבונאיות ותחשיביות מהותיות, שתיקונן מחייב את ביטול ההעלאה (וכאמור, אף מחייבים הפחתה במחיר); שהעלאת מחיר יום אשפוז לשנת 2009 נעשתה לאחר שבוצעו בשנת 2008 העלאות ריאליות של מחירים של שירותים שונים שחובה היתה להפחיתם מהמחיר לשנת 2009; שנקבע לבתי החולים הממשלתיים מקדם התייעלות בשיעור בלתי סביר (בשיעור של 0.3%) בלבד, אף בהשוואה למקדמי היעילות הנדרשים מגופים ומוסדות אחרים במערכת הבריאות, ובהתעלם מהעובדה שמחיר יום אשפוז, אשר משפיע על כרבע מההוצאה הלאומית לבריאות, אינו אמור להוות מנגנון של שיפוי והחזר הוצאות בפועל לבתי החולים הציבוריים. כן נטען על ידי הכללית, כי לא הובא חשבון, שבתי החולים הממשלתיים אינם מקיימים החלטות ממשלה לפיהן עליהם לקצץ בהוצאותיהם.
עוד נטען על ידי הכללית, כי אם היו לוקחים בחשבון טיעוני מאקרו מערכתיים, עדכונו של מחיר יום אשפוז היה מתייתר לחלוטין ומלכתחילה. הכוונה היא להנחות מפליגות וחריגות המוענקות על ידי בתי החולים הממשלתיים לקופות החולים (בסך כולל של כ-557 מליון ₪ בשנת 2007 בלבד), בהן מופלית הכללית לרעה לעומת יתר קופות החולים - חרף היותה הקופה הגדולה בישראל, וכן קיומם של חובות כספיים בהיקפי עתק למשרד הבריאות. לדברי הכללית, חברות הביטוח לבדן חבות למשרד הבריאות סך של כ-400 מיליון ₪ שמשרד הבריאות אינו גובה.
בסיום דבריה יצאה הכללית חוצץ נגד ניגוד העניינים האינהרנטי בו מצויה הממשלה, בהיותה בעלים של בתי חולים ציבוריים (רמב"ם, ברזילי, שיבא וכד') והיא גם זו שקובעת את מחירם של השירותים שהיא עצמה מספקת בבתי חולים אלה. לטענת הכללית מדובר במצב דברים לא תקין בעליל, הנוגד את חוק ביטוח בריאות ותכליתו, הגורם לפגיעה הולכת ונמשכת בקופות החולים ואת תוצאות פגיעה זו נושאים המבוטחים.
קופות החולים פירטו את מכלול טענותיה בפניה של ועדת המחירים שתפקידה להמליץ לשרים בעניין זה, והציגה את הכשלים המהותיים בהם היתה נגועה המלצתה של ועדת המחירים לשרים, אולם לא קיבלה מענה ענייני.
הכללית טוענת שהמשמעות הכספית של ההתייקרות הינה אסטרונומית, שכן מדובר בתוספת עלות לרכש השירותים שרוכשות קופות החולים בהיקף של כ-350-400 מיליון ₪. כל זאת, בתקופה בה מצוי המשק במשבר כלכלי חסר תקדים וקיימת מגמה הפוכה של ירידת מחירים וירידת מדדים.
טענות נוספות מהותיות אשר הועלו על ידי הכללית, הינן שבתחשיב של ההעלאה הנדרשת במחיר יום אשפוז, נפלו טעויות חשבונאיות ותחשיביות מהותיות, שתיקונן מחייב את ביטול ההעלאה (וכאמור, אף מחייבים הפחתה במחיר); שהעלאת מחיר יום אשפוז לשנת 2009 נעשתה לאחר שבוצעו בשנת 2008 העלאות ריאליות של מחירים של שירותים שונים שחובה היתה להפחיתם מהמחיר לשנת 2009; שנקבע לבתי החולים הממשלתיים מקדם התייעלות בשיעור בלתי סביר (בשיעור של 0.3%) בלבד, אף בהשוואה למקדמי היעילות הנדרשים מגופים ומוסדות אחרים במערכת הבריאות, ובהתעלם מהעובדה שמחיר יום אשפוז, אשר משפיע על כרבע מההוצאה הלאומית לבריאות, אינו אמור להוות מנגנון של שיפוי והחזר הוצאות בפועל לבתי החולים הציבוריים. כן נטען על ידי הכללית, כי לא הובא חשבון, שבתי החולים הממשלתיים אינם מקיימים החלטות ממשלה לפיהן עליהם לקצץ בהוצאותיהם.
עוד נטען על ידי הכללית, כי אם היו לוקחים בחשבון טיעוני מאקרו מערכתיים, עדכונו של מחיר יום אשפוז היה מתייתר לחלוטין ומלכתחילה. הכוונה היא להנחות מפליגות וחריגות המוענקות על ידי בתי החולים הממשלתיים לקופות החולים (בסך כולל של כ-557 מליון ₪ בשנת 2007 בלבד), בהן מופלית הכללית לרעה לעומת יתר קופות החולים - חרף היותה הקופה הגדולה בישראל, וכן קיומם של חובות כספיים בהיקפי עתק למשרד הבריאות. לדברי הכללית, חברות הביטוח לבדן חבות למשרד הבריאות סך של כ-400 מיליון ₪ שמשרד הבריאות אינו גובה.
בסיום דבריה יצאה הכללית חוצץ נגד ניגוד העניינים האינהרנטי בו מצויה הממשלה, בהיותה בעלים של בתי חולים ציבוריים (רמב"ם, ברזילי, שיבא וכד') והיא גם זו שקובעת את מחירם של השירותים שהיא עצמה מספקת בבתי חולים אלה. לטענת הכללית מדובר במצב דברים לא תקין בעליל, הנוגד את חוק ביטוח בריאות ותכליתו, הגורם לפגיעה הולכת ונמשכת בקופות החולים ואת תוצאות פגיעה זו נושאים המבוטחים.
קופות החולים פירטו את מכלול טענותיה בפניה של ועדת המחירים שתפקידה להמליץ לשרים בעניין זה, והציגה את הכשלים המהותיים בהם היתה נגועה המלצתה של ועדת המחירים לשרים, אולם לא קיבלה מענה ענייני.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות