המגילה של 'עץ חיים'

הפיתרון של הרב

השכונה, הכוללת שלושה בניינים, נמצאת למעשה במקום האטרקטיבי ביותר בעיר: פינת הרחובות הרצל ויפו - ממש בצילו של גשר המיתרים (גשר המיותרים, בפי תושבי השכונה).

פעם היו במקום עוד שני מבנים ישנים. האחד, המושב זקנים המפורסם שהיה קיים במקום בו ממוקמת היום התחנה המרכזית, ובניין שהיה שייך לבית החולים 'עזרת נשים', שהיה ממוקם במקום בו עומד היום בניין הדואר. עד לכאן הגיעה ירושלים וגם זאת במרחק רב מהשכונות האחרות. כיוון שכך, הגאון רי"מ טיקוצינסקי קבע את השכונה כמקום שאינו שייך להגדרה "סמוך ונראה" לירושלים.

בית הכנסת הקטן נמצא מיד בכניסה לבניין בצד שמאל. המקום מתוחזק יפה והריהוט בו ממש חדש.
לכבוד פורים, אשתף אתכם באנקדוטה מעניינת במיוחד.

בבית הכנסת שימש כרב (וכרב השכונה) הגאון הירושלמי הישיש, רבי ראובן קרישבסקי זצ"ל, שאף תפס ישיבה בישיבת כוכב מיעקב - טשיבין. הגאון הירושלמי הצנוע הזה שימש כרבם המובהק של כמה וכמה מגדולי הדור שליט"א. בית הכנסת והקהילה, שעליהם שמר כבבת עינו, לא היו בעלי אמצעים כלל. הדיירים כולם גרו בשכירות או בדמי מפתח אותם שילמו לישיבת עץ חיים. הריהוט הלך ובלה ולא נמצא תקציב לשיפוץ והחלפה.

באותו זמן התפלל בבית הכנסת יהודי אמיד בשם מאיר צבי בש. בבעלותו הייתה חנות לחומרי בניין בגבה של התחנה המרכזית של ירושלים. ר' מאיר צבי, איש חבוש כיפה סרוגה לא נמנה על אנשי חוגו של הרב זצ"ל. פנו אליו ואמרו: "אמנם אינך מתושבי השכונה, אבל מתפלל אתה עמנו מדי פעם בימות החול, אולי תשתתף איתנו בריהוט חדש לבית הכנסת".

"מוכן אני לשלם את כל הריהוט", ענה ר' מאיר צבי. "אבל, יהיה עליכם לומר מי שבירך לחיילי צה"ל בכל שבת ושבת".

הרב זצ"ל הכירו. הוא ידע שאין כאן ויכוח רעיוני ונגחני, אלא שר' מאיר צבי אכן חרד בכל ליבו לשלומם וטובתם של החיילים הנמצאים בגבולות ועומדים על משמר ארצנו. כיוון שכך, הגיע איתו להסכם מעניין: בכל שבת יאמר מי שבירך לעומדים על משמר ארצנו וערי אלוקינו, בהשמטת המילים המתייחסות לקבוצה מסויימת. כל העומדים על משמר ארצנו - יבורכו. אם חושב מר על נטורי קרתא - יבושם לו. ואם חושב מר על חיילי צבא הגנה לישראל - ינעם לו.

והכל שריר בריר וקיים.

חומות גבוהות ואטימות

רק בשוליים כדאי לציין את הסבל הנורא שעברו תושבי השכונה לאורך השנים האחרונות בבניית גשר המיתרים. הרעש. האבק, החומות הגבוהות שהקיפו את השכונה והאטימות של הרשויות לפניותיהם המרובות.

גם השער המקורי, שעליו היה קבוע תאריך אכלוס השכונה הורד, כדי למקם במקומו שער האוטם בפני הרעש.

המקום שווה ביקור. שכן, הוא מהדברים שלא ירחק הזמן והם יהפכו לנוסטלגיה שעברה מן העולם.

פורים שמח.

הכתבה בחסות חברת גלים תיירות ונופש - ארגון טיולים והדרכות, אטרקציות ונופשים. טל 02-5811213

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!