מה מסתתר מאחורי המסכה של פורים?
שום דבר לא במקרה. הכל מתוכנן. אף ששמו של המתכנן והמבצע איננו. אף שהוא מסתתר. עכשיו אתם מוזמנים לשתות כוס יין, לבטל את ההיגיון ולהתחבר למציאות • שי הורוויץ עם 'מחוץ לקופסא'
- ישעיה (שי) הורוויץ, בחדרי חרדים
- ט' אדר התשס"ט
- 1 תגובות
לטורים קודמים:
• הפרדוקס המופלא של קדימה
• האחריות לא מחייבת, ה'קול קורא' מחייב!
• 4 הערות בשולי הבחירות
• האחריות מחייבת: פריימריס ביהדות התורה
• הפוליטיקה של הרגע אחרי הרגע האחרון
• ההשראה של אובמה והתנ"ך של מפקד גולני
• 'קרן הרכש' שתציל את עולם התורה
פורים הוא יום מוזר בהחלט. יום שהוא כיום כיפורים, אך אינו אסור במלאכות כיום טוב. חג של קדושה מיוחדת, אבל במגילת הנס לא מוזכר שמו של הקב"ה. חג שעתיד להתקיים לעד (כל החגים עתידים להתבטל למעט חג הפורים), אף שאיננו מן התורה. חג שבו מצווה להשתכר, כאשר התורה מבקשת מהאדם להתרחק משכרות. חג שיש בו עניין להכין משתה, לשלוח מנות לרעהו. חג מוזר. מוזר מאוד.
מה מסתתר מאחורי המסכה של פורים?
נקודה נוספת הראויה לעיון: שני החגים היחידים שתוקנו לאחר חורבן הבית הם פורים וחנוכה.
בחנוכה הגזירה הייתה על הרוחניות, והיהודים נלחמו בה בחומר: בחרב ובמלחמה. בפורים הגזירה הייתה על הגופניות - להשמיד, להרוג ולאבד - והיהודים נלחמו בה בכלים רוחניים: תפילה וצום. ההיגיון אומר שכאשר נלחמים בך - הילחם חזרה. כאשר גוזרים עליך גזירה רוחנית - התפלל. למה פעלו נגד ההיגיון?
כאן טמון ההסבר המרכזי לכל התהיות שלעיל: חג פורים הוא החג שמלמד אותנו כי העולם מאוד מטעה. ולא רק שהעולם מטעה, אלא מה שאנו רואים - הוא ההיפך: הרוב הולכים אחר השקר - המיעוט אחר האמת; החומר המוצק - הוא בעצם אוסף חלקיקים נעים; החיטה צומחת – רק מתוך גרעין חיטה רקוב; ככל שמתקדמים הדורות - כך אנו יורדים; ככל שנהיה יותר צדיקים - כך נגלה עד כמה אנו רחוקים משלמות; אלו שלמעלה - הם בעצם למטה (מלבד ת"ח); ככל שנלמד - כך נראה כמה אנחנו יודעים מעט. ומה שרלבנטי לפורים: ככל שתעמיק הגלות - כך תתקרב הגאולה וככל שנבטל את האני שלנו - כך נגדל; ככל שנעלים את העולם, כך נגלה את העולם.
זהו חג הפורים. חג עילאי של פרספקטיבה נכונה. לראות את המציאות בעיניים. לבטל את ה"אני", לבטל את ההסתכלות על הכול כ"מקרה", לבטל את ההיגיון והדעת. לראות את האמת האלוקית הבוקעת מתוך הסתר הגלות וחשיכת המקרה והחוקיות של הטבע. זה הפור = הגורל שהטיל המן מזרע עמלק. המן הלך בדרך אבותיו "אשר קרהו בדרך" - הכל מקריות וגורל עיוור. המן ועמלק הם כמו הכלב שמסתער בנשיכות עזות על המקל שמונף עליו. אנו בפורים מגלים את התמונה השלמה. הכוח שעומד מאחורי הכל. התוכנית העליונה.
שימו לב: נס פורים הוא הכי "לא נס" שיש. לא ים שנקרע לשניים, לא עשר מכות שניחתות על המן ועשרת בניו. פורים זה הצטברות של שרשרת אירועים "מקריים", חסרי קשר אחד אל השני. אירועים שנמשכו למעלה מעשור שנים, לאחר שנהנו מסעודתו של הרשע.
בהסתכלות "טבעית", "מקרית", גזירתו של המן נבעה מהתנהגותו של מרדכי היהודי שסירב להשתחוות וכל זה לא היה שווה לו להמן. קודם לכן היה אירוע היסטורי של ניסיון להרעלת המלך על-ידי בגתן ותרש. שנים לאחר מכן, "במקרה", נדדה שנת המלך, "במקרה" נזדמן אחד הסריסים... הכל מקרה?
זהו פורים. שום דבר הוא לא במקרה. הכל מתוכנן. לא מקרה אלא רק מה'. אף ששמו של המתכנן והמבצע איננו. אף שהוא מסתתר. זו גם אסתר. עכשיו אתם מוזמנים לשתות כוס יין. לבטל את ההיגיון ולהתחבר למציאות. להסתיר את עצמכם, כך שתוכלו לגלות את עצמנו. לא להבין, אלא לחוש, להרגיש כי העולם מחזה תיאטרון. עכשיו נקבל את התורה מאהבה. נבין את המשמעות. נחוש את הכוח הגדול המנחה אותנו ומוביל אותנו.
נגלה כי העולם הוא תיאטרון מריונטות המופעל כולו מהחל ועד כלה על-ידי כוח אחד עליון, שמסתתר מאחורי הפרגוד. המלך. זה פורים. החג הזה לא יבוטל לעתיד לבוא, כי החג הזה זה ה"לעתיד לבוא" זה חג של גילוי מלא של כוחו של האלוקים בעולם ובאדם.
• הפרדוקס המופלא של קדימה
• האחריות לא מחייבת, ה'קול קורא' מחייב!
• 4 הערות בשולי הבחירות
• האחריות מחייבת: פריימריס ביהדות התורה
• הפוליטיקה של הרגע אחרי הרגע האחרון
• ההשראה של אובמה והתנ"ך של מפקד גולני
• 'קרן הרכש' שתציל את עולם התורה
פורים הוא יום מוזר בהחלט. יום שהוא כיום כיפורים, אך אינו אסור במלאכות כיום טוב. חג של קדושה מיוחדת, אבל במגילת הנס לא מוזכר שמו של הקב"ה. חג שעתיד להתקיים לעד (כל החגים עתידים להתבטל למעט חג הפורים), אף שאיננו מן התורה. חג שבו מצווה להשתכר, כאשר התורה מבקשת מהאדם להתרחק משכרות. חג שיש בו עניין להכין משתה, לשלוח מנות לרעהו. חג מוזר. מוזר מאוד.
מה מסתתר מאחורי המסכה של פורים?
נקודה נוספת הראויה לעיון: שני החגים היחידים שתוקנו לאחר חורבן הבית הם פורים וחנוכה.
בחנוכה הגזירה הייתה על הרוחניות, והיהודים נלחמו בה בחומר: בחרב ובמלחמה. בפורים הגזירה הייתה על הגופניות - להשמיד, להרוג ולאבד - והיהודים נלחמו בה בכלים רוחניים: תפילה וצום. ההיגיון אומר שכאשר נלחמים בך - הילחם חזרה. כאשר גוזרים עליך גזירה רוחנית - התפלל. למה פעלו נגד ההיגיון?
כאן טמון ההסבר המרכזי לכל התהיות שלעיל: חג פורים הוא החג שמלמד אותנו כי העולם מאוד מטעה. ולא רק שהעולם מטעה, אלא מה שאנו רואים - הוא ההיפך: הרוב הולכים אחר השקר - המיעוט אחר האמת; החומר המוצק - הוא בעצם אוסף חלקיקים נעים; החיטה צומחת – רק מתוך גרעין חיטה רקוב; ככל שמתקדמים הדורות - כך אנו יורדים; ככל שנהיה יותר צדיקים - כך נגלה עד כמה אנו רחוקים משלמות; אלו שלמעלה - הם בעצם למטה (מלבד ת"ח); ככל שנלמד - כך נראה כמה אנחנו יודעים מעט. ומה שרלבנטי לפורים: ככל שתעמיק הגלות - כך תתקרב הגאולה וככל שנבטל את האני שלנו - כך נגדל; ככל שנעלים את העולם, כך נגלה את העולם.
זהו חג הפורים. חג עילאי של פרספקטיבה נכונה. לראות את המציאות בעיניים. לבטל את ה"אני", לבטל את ההסתכלות על הכול כ"מקרה", לבטל את ההיגיון והדעת. לראות את האמת האלוקית הבוקעת מתוך הסתר הגלות וחשיכת המקרה והחוקיות של הטבע. זה הפור = הגורל שהטיל המן מזרע עמלק. המן הלך בדרך אבותיו "אשר קרהו בדרך" - הכל מקריות וגורל עיוור. המן ועמלק הם כמו הכלב שמסתער בנשיכות עזות על המקל שמונף עליו. אנו בפורים מגלים את התמונה השלמה. הכוח שעומד מאחורי הכל. התוכנית העליונה.
שימו לב: נס פורים הוא הכי "לא נס" שיש. לא ים שנקרע לשניים, לא עשר מכות שניחתות על המן ועשרת בניו. פורים זה הצטברות של שרשרת אירועים "מקריים", חסרי קשר אחד אל השני. אירועים שנמשכו למעלה מעשור שנים, לאחר שנהנו מסעודתו של הרשע.
בהסתכלות "טבעית", "מקרית", גזירתו של המן נבעה מהתנהגותו של מרדכי היהודי שסירב להשתחוות וכל זה לא היה שווה לו להמן. קודם לכן היה אירוע היסטורי של ניסיון להרעלת המלך על-ידי בגתן ותרש. שנים לאחר מכן, "במקרה", נדדה שנת המלך, "במקרה" נזדמן אחד הסריסים... הכל מקרה?
זהו פורים. שום דבר הוא לא במקרה. הכל מתוכנן. לא מקרה אלא רק מה'. אף ששמו של המתכנן והמבצע איננו. אף שהוא מסתתר. זו גם אסתר. עכשיו אתם מוזמנים לשתות כוס יין. לבטל את ההיגיון ולהתחבר למציאות. להסתיר את עצמכם, כך שתוכלו לגלות את עצמנו. לא להבין, אלא לחוש, להרגיש כי העולם מחזה תיאטרון. עכשיו נקבל את התורה מאהבה. נבין את המשמעות. נחוש את הכוח הגדול המנחה אותנו ומוביל אותנו.
נגלה כי העולם הוא תיאטרון מריונטות המופעל כולו מהחל ועד כלה על-ידי כוח אחד עליון, שמסתתר מאחורי הפרגוד. המלך. זה פורים. החג הזה לא יבוטל לעתיד לבוא, כי החג הזה זה ה"לעתיד לבוא" זה חג של גילוי מלא של כוחו של האלוקים בעולם ובאדם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות