למען השם, אל תפסיקו לריב!

לכל ברור כי הסתלקותו של הרב אברהם כהנמן ז"ל תהא, במבט לאחור, נקודת ציון משמעותית במאבק המתמשך על השליטה בישיבת פוניבז' ומוסדותיה. אמנם קשה בשלב זה לנחש אל נכון מה תהיינה השלכותיה של פטירתו וכיצד תשפיע על מהלכי שני הצדדים - אך בדבר אחד בטוחים כולם: מה שהיה הוא לא מה שיהיה.

אלא שעם זאת, בלב רבים עולה בשעה זו חשש כבד, שמא הנחיתה אל רגע האמת, שלב הירושה בפועל, עשויה חלילה וחס לסיים את המחלוקת, רח"ל.

תאמרו, מה ראית לשטות זו? הלא אין לך דבר נורא יותר מהמחלוקת המכוערת המלווה שנים ארוכות את הציבוריות החרדית? האם אין בכך תקווה גדולה, שסוף-סוף הקולות יחדלון, קרעי הפראקים יאוחו והלֶבֶּנִים ישובו אל משכנם במקרר?

אז זהו. שממש לא.

המחלוקת בפוניבז' היא תקוותו הגדולה של הציבור החרדי, ומהגורמים המשפיעים ביותר על תהליך שיבתו לשפיות של השיח החרדי! ולמי שמאוד מעונין לדעת - הנה ההסבר:

לאימרתו הידועה של לואיס ברנדייס - "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר" - ישנו פן נוסף, רלוונטי מאין כמותו לנידון דידן. כל עוד התככים, הסכסוכים, מסעות הנקם ושאר ביטויי הרגש האנושי על כל חולשותיו, מתבצעים מתחת לשולחן, ניתן להמשיך למכור לנו, ההמון הנבער, את אשליית ה"דעת תורה" בכל הזדמנות, את מצג-השווא של ההרמוניה הנפלאה, בה תלמידי חכמים מפרכסים זה את זה, וזה לעומת זה קוראים "קדוש, קדוש".

כל עוד תמונתו האולטימטיבית של ראש ישיבה בישראל היא אל מול הגמרא בפנים חמורות סבר, הרי שאפסה כל תקווה לטיפוח חשיבה חרדית אינדיבדואלית. כי מי הוא זה אשר יהין לחשוב אחרת ממי ששקוע בתורה בכל כוחו זה ששים שנה? לך תשכנע מישהו שהמוטק'ה-בלוי התורן מדבר בסך הכל מהרהורי כרסו, ולא כ"שליח מרנן ורבנן שליט"א לענייני קניית גרביים כהלכה" או כ"מזכיר בית הדין המיוחד לענייני קוקער-כשר".

רק הכרה מלאה ובלתי אמצעית של כלל הציבור עם התובנה הפשוטה, שהזכר החרדי אינו שונה משאר זני ההומו-ספיינס שבעולם, ושגם הוא מונע מיצרי שררה, כסף וכבוד, גם הוא צריך טריטוריה להגשמת מאוייו האנושיים, ולא תמיד מדובר במחלוקת לשם שמים, אף אם שני הצדדים גדולים בתורה - רק זו היא התקווה לניפוץ השקר הגדול של המאה-העשרים הפרטית שלנו.

והמחלוקת בפוניבז' הגישה לתקווה הזו את הסיכוי הטוב ביותר שלה! לראשונה בישראל אבדה הבושה לחלוטין. לא עוד סגירת עניינים מתחת לשלחן במעטה צדקני. הכל גלוי וידוע. ראשי ישיבות עולים בזה אחר זה אל היכלי הערכאות, ותלמידי חכמים מפרסמים כתבי פלסתר האחד בגנות רעהו. לאחר שנים שהעלו אבק באפסנאות, כלי הנשק הבסיסיים של האדם הקדמון - הידים והרגליים - חזרו לשחק תפקיד מכריע בזירת הקרב. ואל יהי דבר זה קל בעיניכם! זה שנים שמכרנו לעצמנו את האשליה שאצלנו אין תגרות רחוב, שהכל אצלנו נע בסקאלה שבין אגרות-קודש ל"קונטרס... ישא מדברותיו בענין המכשול הנורא...".

זאת ועוד, המחלוקת הנפלאה בישיבה הקדושה הוכיחה לעין כל עד כמה מעורערת היא האמונה שגאוני הדור מנהיגים ברמה את משא העם. הא לכם, זה עשור שתלמידי ישיבה מכים זה את זה, כשרבניהם עסוקים בהשמצות הדדיות, ודבר לא נעשה! אף לא פעם אחת התכנסו כל גדולי ישראל משני הצדדים על מנת לעשות סוף לטרגדיה הנוראה הזו!

מעתה, אתה החרדי הדואג, המקווה ליום בו תִּגָּלה ערוַת העסקנים והעסקנות לעיני כל העם, נמצאת למד כי תריסר מאמרי מערכת ב"יתד נאמן" על סכנת השבועונים מתמוססים אל מול תמונה אחת של תגרה אמיתית, עסיסית ומלאת חיים, מהיכל הישיבה הקדושה.

אני פונה מכאן בקריאה מעומק הלב אל ראשי שני המחנות: נא ונא, בקומכם מאבלכם הכבד, אל תאבדו רגע. שובו לכם לאהליכם, חלצו מתניים, הפשילו פראקים והמשיכו להשביענו בתמונות קשות. מראות של סטנדרים מתעופפים, ניידות משטרה הפוכות, בחורות אוקראיניות בפנימיית ישיבה, זגוגיות מנופצות בהיכל הישיבה, רמקולים מחרישי אוזנים, ראשי ישיבות מתגודדים עם טובי הפרקליטים, תמלילים אין-סופיים של עדויות מבישות, מכתבי רבנים ומכתבי הכחשה, עצרות מחאה קומדיות, וכל שאר הירקות מהם ניזונו בעשר השנים האחרונות.

כי כך, ורק כך, נוכל למצות את תהליך הבירור התודעתי העובר על החברה החרדית בשעה גדולה זו.

אז למען השם, למען שמו ית', אל תפסיקו לריב!

קישורים:
מקור: פורום בחדרי חרדים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!