הפרדוקס המופלא של קדימה

לטורים קודמים:

• האחריות לא מחייבת, ה'קול קורא' מחייב!
• 4 הערות בשולי הבחירות
• האחריות מחייבת: פריימריס ביהדות התורה
• הפוליטיקה של הרגע אחרי הרגע האחרון
• ההשראה של אובמה והתנ"ך של מפקד גולני
• 'קרן הרכש' שתציל את עולם התורה

בשנת 2003, לפני חמש שנים, בבחירות לראשות עיריית ירושלים, הפסיד ניר ברקת לאורי לופוליאנסקי. לופוליאנסקי היה מוכן לעשות הכל על מנת לצרף את ברקת לקואליציה העירונית, אך ברקת בעצת יועצו הפוליטי, אייל ארד, דחה את ההצעות הנדיבות ונשאר באופוזיציה העירונית. מ"מ ראש העיר דאז יגאל עמדי סיפר לימים כי ברקת אמר לו "שצריך להביא את העיר למצב שהיא תיפול ואז הוא יוכל לנצח".

הפעם, למי שבאמת רוצה לדעת, אני סמוך ובטוח - בניגוד לשלל הפרשניות והדיבורים - ציפי לבני הולכת לאופוזיציה. היא עושה זאת בעצת יועצה הפוליטי, אייל ארד, ובהמשך אמנה את הסיבות הברורות לכך. אך בלי קשר למגמה הפוליטית הזו, מדהים לראות, שוב ושוב, את הראיה הצרה בקרב מנהיגים חילוניים, החסרים חוש אחריות מינימלי. מבחינתם שהמדינה תיפול, העיר תקרוס, המלחמה תפרוץ, העולם ילחץ, העיקר הכסא האישי שלהם. לכולם זכור כעסו של מרן הגרא"מ שך זצקו"ל על שמעון פרס, שבמלחמת הלבנון הראשונה הסתובב בעולם ותקף את ממשלת הימין על סברא ושתילא. הרב שך ראה בזאת מסירה לכל דבר. כנראה בעניין הזה קדימה תיקח את המדינה אחורה.

ובכן, מהיכן אני שואב בוודאות את ההבנה כי קדימה לא תשתתף בממשלת אחדות? ובכן התשובה ברורה לגמרי. אייל ארד, משום מה סוחב איתו מטען אדיר של שנאה אישית כלפי נתניהו. ארד כבר התבטא פעם בסרט שנעשה על קמפיין הבחירות של קדימה ב-2006, כי צריך "לדרוך לנתניהו על הצוואר עד שידמם", הוא כמובן התכוון באופן מטפורי. אך את השנאה הזו, תרגם ארד בהתגייסות מסיבית בקידום תוכנית ההתנתקות, שגם הולידה את ההתנתקות של שרון מהליכוד, את הקמת קדימה, וגם בקמפיין אישי בוטה במיוחד נגד נתניהו בבחירות האחרונות.

מיד עם פרסום תוצאות המדגם - היה לי ברור כשמש בצהרי היום כי לבני הפסידה ואין לה סיכוי להקים ממשלה. אמרתי זאת בליל הבחירות בפאנל ברדיו "קול ברמה", ואף שהיו פרשנים אחרים שחלקו עלי, קבעתי חד-משמעית כי ליברמן ימליץ על נתניהו, ונתניהו יהיה זה שיקים את הממשלה. וכך אכן היה.

מדוע, איפוא רקדה לבני וחגגה את ה"ניצחון" שלה כביכול. מדובר בסך הכל בעוד ספין מבית מדרשם של יועציה של לבני. לבני ראתה כי הפסידה את הבחירות, וכי אין לה סיכוי להקים ממשלה אפילו לא ברוטציה. העם אמר את דברו והשמאל נמחק מהמפה הפוליטית. הם גם ידעו כי ליברמן מעולם לא יהפוך את עורו ויחבור לשמאל על חשבון הימין. ליברמן ובוחריו הרי יותר ימין קיצוני מהבית הלאומי וש"ס גם יחד. אך כבר אז, במשחק השחמט הפוליטי, החליטה לבני (בעצת יועצה ארד?) כי פניה לאופוזיציה, במטרה לנצח את הבחירות הבאות, שיתקיימו בתוך שנה.

המהלך של ארד הוא לקעקע את שלטון נתניהו עוד לפני שהוקם. הספין המדומה והמצחיק שהתקשורת קנתה, כאילו לבני נצחה, הוא בסך הכל על מנת להרוס בהמשך כל טיפת לגיטימיות ממשלת נתניהו. אנחנו עוד נשמע בדברי הפרשנים, חברי הכנסת, ובטורים של פרשני השמאל על "נתניהו שגנב את השלטון" מלבני.

עכשיו נראה שארד מפעיל את האג'דנה הפרטית שלו בפעם השלישית: טרפוד הקמה של ממשלת אחדות עם סיסמה חדשה של "שתי מדינות לשתי עמים". מוזר מאוד: לא שמענו את המשפט הזה מעולם מפיה של ציפי לבני בתקופת הבחירות.

אך היא הסתכלה אחורנית וראתה מי הצביע לה. פתאום היא מגלה מאחוריה שיירות של מצביעי שמאל שנחתו על ראשה היישר מתוך מאגר המצביעים של מרצ, העבודה ואפילו חד"ש. עתה הדגל המוביל של קדימה - שמתאימה עצמה לאופנה ולמצביעיה, הוא "שתי מדינות לשני עמים". מת הדגל הישן ("התנתקות") יחי הדגל החדש ("שתי מדינות לשני עמים"). מי שזוכר, זו היתה הסיסמה של חד"ש בבחירות הקודמות.

עכשיו כולכם מוזמנים ללבוש שכפצים וקסדות ולהיכנס למרחב המוגן. היכונו היכונו להתקפות של קדימה. בתוך שבוע שבועיים - לאחר שנתניהו יקים ממשלה עם ש"ס, ליברמן, הבית היהודי (ומפלגת העבודה?) - נזכה למסע שיסוי והסתה ספינולוגי של קדימה נגד "ממשלת הימין הקיצוני והחרדים", עם "סחטנות", "תקציבים סקטוריאליים" וכמובן "שתי מדינות לשני עמים", "בידוד של ישראל הקיצונית" וכו', בסיוע עדר הפרשנים, המראיינים והטוקבקיסטים המתנדבים.

וכאן אני מעלה את הפרדוקס התמוה שמזה שנים לא הצלחתי לפתור: איך יש לשמאל הישראלי את היכולת הזו לחיות בסתירה - מצד אחד, להיות מוכן לעשות ויתורים, פשרות, הידברות, מתן ומתן, מדינות, שטחים, נסיגות, תרומות, מחוות ומה לא, לטובת הפלסטינים, ומצד שני אותו פה, אותה אשה, מגלה נוקשות, קרירות וחוסר רצון להידברות, פשרה, מחווה ושיתוף פעולה עם האחים מימין.

לפותר הפרדוקס ספין מתנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!