חייל חוזר הביתה

ידידיה: שלום סיון.

סיון: שלום ידידיה.

ידידיה: ושלום גם לעורך עידו בלאס

ושלום לשניים שאוחזים בטלית – בנימין נתניהו וציפי לבני, ולאחד שיפסוק כיצד הם יחלקו אותה לבסוף – שמעון פרס.

סיון: והם חשבו – לבני ונתניהו – שהשבת שלפני הבחירות תהיה השבת הכי מתוחה שלהם... נראה לי שהשבת הזו מתוחה עוד יותר.

ידידיה: עזבי אותי מהמתח של לבני ונתניהו, כל המצב הזה גורם לשחיקת הדימוי הגברי שלי בעיניי הדור הצעיר. לא פחות. ואני אסביר: מאוד קשה לעמוד מול ילד, להישאל שאלה שאתה כאבא אמור לדעת את התשובה עליה, ופשוט לא להצליח לענות.

כשמדובר בידע טכני של פרטים ועובדות – אז מילא:

הנה, השבוע למשל, ביום שלישי, כשירד פתאום גשם באמצע יום שמש נעים, שאל אותי הבן שלנו איך נוצרת קשת בענן. אז אני יודע לספר על הקשת אחרי המבול בימי נח, ולהגיד 'שן קשת ענן' אבל אין לי מושג מה פתאום השילוב של גשם ושמש גורם לקרני האור ליצור קשת מרהיבה. מאיפה לי? אבל זו שאלה מהסוג שויקיפדיה תפתור לי ולבני תוך שנייה, אני מדבר על שאלות אחרות, שאין להן תשובה בויקיפדיה.

לפני כחודש, למשל, כשהסתיים מבצע עופרת יצוקה, שאל אותי הבן שלי – אבא, מי ניצח במלחמה? אנחנו או הם? ולא ידעתי מה לענות.

ואתמול, נסענו וראינו את שלטי המפלגות השונות – שמשום מה עדיין מתנוססים בראש חוצות. זה מוזר, כי המפלגות עוד משלמות על הקמפיינים האלה, מודעות אחרי בחירות שהן כאתרוגים אחרי סוכות.

לפעמים נדמה לי שהשלטים עוד זועקים זעקה אילמת נוכח המציאות, דווקא בגלל התוצאה המבלבלת – "ליכוד חזק – ממשלה יציבה" קורא השלט של ביבי ואתה מסתכל בו ואומר בליבך: כן, אבל אין ליכוד חזק, לכן לא תהיה ממשלה יציבה, והשלט ממול, של קדימה, שלא מראה שום כוונה להתקלף ולרדת משם בקרוב קורא אלייך – "או ציפי או ביבי", ואתה נד לו בראשך: "נכון, או ציפי או ביבי, נו, מי מהם באמת?"

אז נסענו והבטנו בשלטים והבן שלי שאל אותי: אבא, מי ניצח בבחירות? ולא ידעתי מה לענות. אין פה "כשתגדל תבין!" כי הנה אני גדול ואני לא מבין. אף אחד לא מבין. קראתי שבחלק ממדינות העולם לא ידעו איזו הודעה להוציא עם תום הבחירות אצלנו, אז ההודעה הרשמית שיצאה היא "ברכות לשני המנצחים בבחירות בישראל".

סיון: נו, אז מה אמרת לו?

ידידיה: שישאל את אמא...


ויש עוד... להאזנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!