האחריות מחייבת: פריימריס ביהדות התורה
מניתוח סקר שזכיתי לשזוף בו את עיני עולה, כי רבים מאוד המצביעים שעוזבים את הבית. מהו, אפוא, הפיתרון המעשי שיאפשר להחזיר את המאוכזבים הביתה? • שי הורוויץ בטורו 'מחוץ לקופסא'
- ישעיה (שי) הורוויץ
- ח' שבט התשס"ט
- 30 תגובות
לטורים קודמים:
• הפוליטיקה של הרגע אחרי הרגע האחרון
• ההשראה של אובמה והתנ"ך של מפקד גולני
• 'קרן הרכש' שתציל את עולם התורה
שערו בנפשכם: בעת מלחמה מחליט הרמטכ"ל לפרוש מהמלחמה ולהצטרף למחנה האויב. כעת הגיעה עת מלחמה וסיבוב נוסף באופק. הפעם הרמטכ"ל החליט להילחם. האם החיילים יעמדו מאחוריו? האם הקצינים יאבקו לצידו?
הנמשל ברור לכל בר דעת. אולי לא לכל בר דעת. הנציגים החרדיים בכנסת אינם מודעים, או מבטלים כלאחר יד את הזעם, הכעס והכמות האדירה של החיילים שיערקו הפעם ולא יצביעו ג'. מה שאירע בירושלים אינו היסטוריה.
מה שקרה בירושלים - הבחירה של קבוצה מרכזית בציבור החרדי לפרוש מכלל הציבור בבחירות המקומיות לראשות עיריית ירושלים ולראשות עיריית בית שמש, ולהעדיף מועמד שאיננו חרדי – היווה משום כריתת הענף עליו יושבת סיעת יהדות התורה.
פרישת גור מכלל הציבור אינו שווה ערך לכל קבוצה אחרת המרכיבה את סיעת יהדות התורה. שכן גור היא המובילה את המחנה, וח"כ הרב יעקב ליצמן הוא הרמטכ"ל. יו"ר הסיעה ומוביל המערכה.
יהיו השיקולים שנעשו בבית שמש ובירושלים מה שיהיו, מדובר בשינוי של כל מה שהיה במערכות הבחירות של הציבור החרדי בעשורים האחרונים. הקו שהובילו גדולי התורה ומאורי החסידות היה: תמיד, אבל תמיד, יש להעדיף את המפלגה או המועמד שקרובים יותר לדת. על אחת כמה אם מדובר במועמד שכל הציבור החרדי עומד מאחוריו והוא בשר מבשרה של אגודת ישראל.
בבחירות המקומיות בירושלים תשס"ט, וזאת ידרשו רושמי הרשומות, נפער סדק גס בחומת האחדות של הציבור החרדי, וקבוצה שלמה, הקבוצה המובילה את הלפיד הפוליטי לפני המחנה, פוררה את האמירה של הפוליטיקה החרדית כי יש משום "קידוש ה'" בהצבעה למועמדים שומרי מצוות ומשום "חילול ה'" בהימנעות.
מכאן הדרך קצרה לכל מפלגה חילונית לחתום על הסכם עם קבוצה חרדית, להבטיח הבטחות פוליטיות מפליגות – ולהשיג תמיכה – גם מול קבוצה חרדית. מכאן הדרך קצרה גם לעיבוי מהותי של התופעה: חרדים במרכזי המפלגות החילוניות (כפי שראינו בעבר בליכוד ובקדימה) ולעבור למודל הפוליטי של ארה"ב.
תהליך זה, שהתרחש בבית שמש ובירושלים, הינו פגיעה בלתי חוזרת בגנטיקה של דפוסי ההצבעה של הציבור החרדי.
האם מדובר במעוות שאינו יכול לתקון?
ובכן, הנה ניתוח מצב של הבחירות הנוכחיות והצגת פתרון מעשי לצידו.
סיסמאות הקמפיין "האחריות מחייבת", גורמת רק להרמת גבה והשלמת הסיסמה ל-"האחריות לא מחייבת את הנציגים", או נוסח ציני יותר: "האחריות בתוקף עד ליום הבחירות". 'קול קורא' תקיף וחד-משמעי של גדולי התורה, יחזיר חזרה חלק מהמצביעים, אך מניתוח סקר שזכיתי לשזוף בו את עיני עולה, כי עדיין רבים מאוד המצביעים שעוזבים את הבית.
שלום ולהתראות אחרי הבחירות.
עשרות אלפי המצביעים החרדיים בירושלים שפעלו לטובת המועמד החרדי, חשים אכזבה רבה מן העובדה שלא נעשה חשבון נפש. הנציגות החרדית מציגה אחדות מדומה שלכולם ברור שאין בה אמת. נראה כי קיימת מגמת נדידה של עשרות אלפי קולות לכיוון סיעת ש"ס, או גרוע מזה לכיוון האיחוד הלאומי או הימנעות חלילה.
מה אנשים אומרים?
הם אומרים כי סוד גלוי הוא שמועצת גדולי התורה אינה פועלת כפי שפעלה בעבר. סוד גלוי עוד יותר הוא כי ש"ס – מפלגת האחות החרדית - פועלת אף היא על פי הוראות גדוליה ובסוגיות עקרוניות הקשורות לעולם הישיבות, החינוך החרדי ופועלת במובהק תחת הנחיות גדולי התורה האשכנזים. מדוע, אפוא, נמנע מלהצביע למפלגה חרדית, שאין בה פילוג, פיצול, מחלוקת וחוסר שביעות רצון של המצביעים כלפי נציגי הרשימה, כפי שמתרחש ביהדות התורה?
לצערי, נציגי יהדות התורה טומנים את ראשם בחול, והאמת תוטח בפניהם עם פרסום תוצאות הבחירות.
מהו, אפוא, הפיתרון המעשי האפשרי על מנת להחזיר את המאוכזבים הביתה?
מאחר שיותר סביר לראות את ציפי לבני נבחרת לראשות הממשלה, מאשר לראות שינוי פרסונלי בהרכב רשימת יהדות התורה בכנסת, הפתרון היחיד להחזיר את כל הקולות האבודים חזרה ל-ג', הוא באמצעות כינוס של כל חברי הסיעה בשבוע הקרוב, כדי להכריז בפומבי על מועד מוסכם לקיום בחירות פנימיות ביהדות התורה במהלך תשס"ט.
תזכורת: הבחירות הפנימיות האחרונות שהתקיימו באגודת ישראל היה לפני יותר משלושים שנה (בשנת תשל"ו). על בסיס התוצאות הללו נקבע, עד היום, מפתח התפקידים והכיבודים של אגודת ישראל. הבחירות הפנימיות זכו להצלחה מדהימה ומעורבות ערה של כל פלגי היהדות החרדית דאז (עשרות אלפי מצביעים השתתפו בבחירות), שנרשמו כחברים באגודת ישראל.
ההתעקשות של שמירת מפתח פוליטי זה, וכפיית הדעות של הסיעות המרכזיות במפלגה במשך למעלה משלושה עשורים, כבר הניבו פילוג (מוצלח) של סיעת ש"ס ודגל התורה, שהתפצלו מתוך אגודת ישראל. בחירות פנימיות אלו יניבו גם תקציב מכובד לקופת המפלגה, מתשלום דמי החבר, ואף יובילו לשלום אמיתי, ואחדות לא מדומה, לפחות לעוד שלושה עשורים.
במידה שראשי הסיעות המרכזיות ימשיכו לטמון את ראשם בחול (או להיכנס עם ראשם על הקיר) ולא יתחשבו בדעת הקהל והציבור, בהחלט יתכן כי עם פרסום תוצאות הבחירות ועשיית חשבון הנפש (והחשבון הפוליטי) תיוולד מפלגה שלישית מתוך אגודת ישראל - ושמה בישראל: המפלגה הכלל חסידית.
אין לי צל צילו של ספק, כי כל גדולי ישראל יתמכו בקיום בחירות פנימיות ביהדות התורה, ולו בשל העובדה שלעניין זה מקורות הלכתיים תורניים חזקים מאוד: אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור (ברכות, נה, א). החת"ס פוסק כי מינוי ציבורי שנעשה ללא בחירות הוא פסול (שו"ת חת"ס, יד). אפילו מינוי מלך, שהוא בגדר "מצוות עשה", אין סנהדרין מצווים לקיים המצווה, עד שיאמרו העם שרוצים הנהגת מלך (הנצי"ב, "העמק דבר", דברים, יז, יד). כך גם נפסק להלכה, כי בצורכי ציבור הולכין אחר הרוב (בעלי בתים) ראו שו"ע, חו"מ סי' קס"ג.
• הפוליטיקה של הרגע אחרי הרגע האחרון
• ההשראה של אובמה והתנ"ך של מפקד גולני
• 'קרן הרכש' שתציל את עולם התורה
שערו בנפשכם: בעת מלחמה מחליט הרמטכ"ל לפרוש מהמלחמה ולהצטרף למחנה האויב. כעת הגיעה עת מלחמה וסיבוב נוסף באופק. הפעם הרמטכ"ל החליט להילחם. האם החיילים יעמדו מאחוריו? האם הקצינים יאבקו לצידו?
הנמשל ברור לכל בר דעת. אולי לא לכל בר דעת. הנציגים החרדיים בכנסת אינם מודעים, או מבטלים כלאחר יד את הזעם, הכעס והכמות האדירה של החיילים שיערקו הפעם ולא יצביעו ג'. מה שאירע בירושלים אינו היסטוריה.
מה שקרה בירושלים - הבחירה של קבוצה מרכזית בציבור החרדי לפרוש מכלל הציבור בבחירות המקומיות לראשות עיריית ירושלים ולראשות עיריית בית שמש, ולהעדיף מועמד שאיננו חרדי – היווה משום כריתת הענף עליו יושבת סיעת יהדות התורה.
פרישת גור מכלל הציבור אינו שווה ערך לכל קבוצה אחרת המרכיבה את סיעת יהדות התורה. שכן גור היא המובילה את המחנה, וח"כ הרב יעקב ליצמן הוא הרמטכ"ל. יו"ר הסיעה ומוביל המערכה.
יהיו השיקולים שנעשו בבית שמש ובירושלים מה שיהיו, מדובר בשינוי של כל מה שהיה במערכות הבחירות של הציבור החרדי בעשורים האחרונים. הקו שהובילו גדולי התורה ומאורי החסידות היה: תמיד, אבל תמיד, יש להעדיף את המפלגה או המועמד שקרובים יותר לדת. על אחת כמה אם מדובר במועמד שכל הציבור החרדי עומד מאחוריו והוא בשר מבשרה של אגודת ישראל.
בבחירות המקומיות בירושלים תשס"ט, וזאת ידרשו רושמי הרשומות, נפער סדק גס בחומת האחדות של הציבור החרדי, וקבוצה שלמה, הקבוצה המובילה את הלפיד הפוליטי לפני המחנה, פוררה את האמירה של הפוליטיקה החרדית כי יש משום "קידוש ה'" בהצבעה למועמדים שומרי מצוות ומשום "חילול ה'" בהימנעות.
מכאן הדרך קצרה לכל מפלגה חילונית לחתום על הסכם עם קבוצה חרדית, להבטיח הבטחות פוליטיות מפליגות – ולהשיג תמיכה – גם מול קבוצה חרדית. מכאן הדרך קצרה גם לעיבוי מהותי של התופעה: חרדים במרכזי המפלגות החילוניות (כפי שראינו בעבר בליכוד ובקדימה) ולעבור למודל הפוליטי של ארה"ב.
תהליך זה, שהתרחש בבית שמש ובירושלים, הינו פגיעה בלתי חוזרת בגנטיקה של דפוסי ההצבעה של הציבור החרדי.
האם מדובר במעוות שאינו יכול לתקון?
ובכן, הנה ניתוח מצב של הבחירות הנוכחיות והצגת פתרון מעשי לצידו.
סיסמאות הקמפיין "האחריות מחייבת", גורמת רק להרמת גבה והשלמת הסיסמה ל-"האחריות לא מחייבת את הנציגים", או נוסח ציני יותר: "האחריות בתוקף עד ליום הבחירות". 'קול קורא' תקיף וחד-משמעי של גדולי התורה, יחזיר חזרה חלק מהמצביעים, אך מניתוח סקר שזכיתי לשזוף בו את עיני עולה, כי עדיין רבים מאוד המצביעים שעוזבים את הבית.
שלום ולהתראות אחרי הבחירות.
עשרות אלפי המצביעים החרדיים בירושלים שפעלו לטובת המועמד החרדי, חשים אכזבה רבה מן העובדה שלא נעשה חשבון נפש. הנציגות החרדית מציגה אחדות מדומה שלכולם ברור שאין בה אמת. נראה כי קיימת מגמת נדידה של עשרות אלפי קולות לכיוון סיעת ש"ס, או גרוע מזה לכיוון האיחוד הלאומי או הימנעות חלילה.
מה אנשים אומרים?
הם אומרים כי סוד גלוי הוא שמועצת גדולי התורה אינה פועלת כפי שפעלה בעבר. סוד גלוי עוד יותר הוא כי ש"ס – מפלגת האחות החרדית - פועלת אף היא על פי הוראות גדוליה ובסוגיות עקרוניות הקשורות לעולם הישיבות, החינוך החרדי ופועלת במובהק תחת הנחיות גדולי התורה האשכנזים. מדוע, אפוא, נמנע מלהצביע למפלגה חרדית, שאין בה פילוג, פיצול, מחלוקת וחוסר שביעות רצון של המצביעים כלפי נציגי הרשימה, כפי שמתרחש ביהדות התורה?
לצערי, נציגי יהדות התורה טומנים את ראשם בחול, והאמת תוטח בפניהם עם פרסום תוצאות הבחירות.
מהו, אפוא, הפיתרון המעשי האפשרי על מנת להחזיר את המאוכזבים הביתה?
מאחר שיותר סביר לראות את ציפי לבני נבחרת לראשות הממשלה, מאשר לראות שינוי פרסונלי בהרכב רשימת יהדות התורה בכנסת, הפתרון היחיד להחזיר את כל הקולות האבודים חזרה ל-ג', הוא באמצעות כינוס של כל חברי הסיעה בשבוע הקרוב, כדי להכריז בפומבי על מועד מוסכם לקיום בחירות פנימיות ביהדות התורה במהלך תשס"ט.
תזכורת: הבחירות הפנימיות האחרונות שהתקיימו באגודת ישראל היה לפני יותר משלושים שנה (בשנת תשל"ו). על בסיס התוצאות הללו נקבע, עד היום, מפתח התפקידים והכיבודים של אגודת ישראל. הבחירות הפנימיות זכו להצלחה מדהימה ומעורבות ערה של כל פלגי היהדות החרדית דאז (עשרות אלפי מצביעים השתתפו בבחירות), שנרשמו כחברים באגודת ישראל.
ההתעקשות של שמירת מפתח פוליטי זה, וכפיית הדעות של הסיעות המרכזיות במפלגה במשך למעלה משלושה עשורים, כבר הניבו פילוג (מוצלח) של סיעת ש"ס ודגל התורה, שהתפצלו מתוך אגודת ישראל. בחירות פנימיות אלו יניבו גם תקציב מכובד לקופת המפלגה, מתשלום דמי החבר, ואף יובילו לשלום אמיתי, ואחדות לא מדומה, לפחות לעוד שלושה עשורים.
במידה שראשי הסיעות המרכזיות ימשיכו לטמון את ראשם בחול (או להיכנס עם ראשם על הקיר) ולא יתחשבו בדעת הקהל והציבור, בהחלט יתכן כי עם פרסום תוצאות הבחירות ועשיית חשבון הנפש (והחשבון הפוליטי) תיוולד מפלגה שלישית מתוך אגודת ישראל - ושמה בישראל: המפלגה הכלל חסידית.
אין לי צל צילו של ספק, כי כל גדולי ישראל יתמכו בקיום בחירות פנימיות ביהדות התורה, ולו בשל העובדה שלעניין זה מקורות הלכתיים תורניים חזקים מאוד: אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור (ברכות, נה, א). החת"ס פוסק כי מינוי ציבורי שנעשה ללא בחירות הוא פסול (שו"ת חת"ס, יד). אפילו מינוי מלך, שהוא בגדר "מצוות עשה", אין סנהדרין מצווים לקיים המצווה, עד שיאמרו העם שרוצים הנהגת מלך (הנצי"ב, "העמק דבר", דברים, יז, יד). כך גם נפסק להלכה, כי בצורכי ציבור הולכין אחר הרוב (בעלי בתים) ראו שו"ע, חו"מ סי' קס"ג.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 30 תגובות