הצילו, מבחן!

מי מאיתנו לא חווה אי פעם את המצב הזה? - הילד חוזר הביתה מבית הספר, וכל כלו יגון ואנחה. הוא פורץ בבכיות רמות והסטריות, ובין ייבוב אחד למשנהו אנו מצליחים להציל מפיו, כי ככל הנראה הוא נכשל לחלוטין במבחן שנערך היום, ואשר לקראתו התכונן יומם וליל.

לפני שאנו מממשים את הנטיה הטבעית שלנו, וממהרים להאשים את המורה, את המבחן ובכלל את בית הספר, כדאי לברר קודם אצל הילד, בהנחה שאינו סובל מקשיי למידה מיוחדים, מה בדיוק עבר עליו בשעת המבחן.

כי אם הוא מתלונן על מתח, חוסר ריכוז או אפילו שיכחה מוחלטת של החומר שגרמו לחוסר ההצלחה שלו, כנראה שהוא הצטרף למועדון המכובד של 15% מכלל התלמידים והסטודנטים, וסובל מחרדת בחינות.

מהי חרדת בחינות? - תגובת הלחץ של התלמיד לעצם העובדה שהשגיו וביצועיו עומדים להערכה בשעת המבחן. לחץ בפני עצמו עשוי להיות גורם חיובי, כאשר הוא מעודד וממריץ את התלמיד להשקיע וללמוד. ישנם ילדים שמצבי לחץ מאתגרים אותם ומעלים אצלם את המוטיבציה להתמודד, להצליח, ולהוכיח את יכולותיהם, אך לעומתם ישנם כאלה שהלחץ משתק אותם, ומנטרל מהם את היכולת לתפקד. בדרך כלל יהיו אלה בעלי הבטחון העצמי הירוד, שאומרים לעצמם: "אין לי סיכוי, אני בטח לא אצליח" וכדומה. מחשבות מסוג זה מעלות עוד יותר את מפלס החרדה והלחץ של התלמיד ומהוות גורם בטוח לכישלון. גם אווירת ההשגיות והתחרותיות הרבה השוררת כיום בכיתות, משפיעה מאוד מאוד על רמת הלחץ ומגבירה את התופעה.

חרדת הבחינות באה לידי ביטוי בשלושה מישורים:

בחלק הקוגנטיבי (שכלי): הילד לא מרוכז, לא מבין הוראות ולפעמים נוצר במחו מעין "בלק אאוט", והוא פשוט שוכח את כל החומר.

בחלק הנפשי: התלמיד חש בשעת המבחן מתח, פחד, חרדה והתרגשות. לתחושות אלו יש גם ביטויים פיזיים, כמו: סחרחורת, בחילות, כאבי בטן וכאבי ראש.

בהשלכות ההתנהגותיות: התלמיד משתדל ככל יכלתו להמנע מעימות חזיתי עם "האויב" , ומנסה בכל דרך אפשרית להתחמק מעשית מבחנים.

אפשרות התנהגותית נוספת: ילד שהחרדה גורמת לו להפריז בכמות הלמידה, ולהוסיף עוד ועוד שעות לימוד לקראת המבחן, או להיפך. ילד שמתיאש מהכשלונות הקודמים ומחליט שמבחן זה לא בשבילו, ופשוט אינו לומד.

כל התופעות הללו גורמות לתלמיד סבל רב. הוא בעצם נכנס למעגל הרסני של ציונים נמוכים שנגרמים בעקבות החרדה שלו, מה שמגביר את הלחץ שלו מפני המבחנים הבאים, וממילא גורם לו שוב להגיע להישגים נמוכים.

אז איך עוזרים לילד, ומחלצים אותו ממצב הביש אליו נקלע?

ראשית, חשוב שאנו כהורים לא נשדר לילד ציפיות גבוהות מדי. ילד שקולט כי הוריו מצפים ממנו להשגים גבוהים, הוא בעל סיכוי גבוה יותר לפתח חרדת בחינות. חשוב מאד להקפיד ולהדגיש לילד כי מה שחשוב בעינינו הם המאמצים הרבים שהוא משקיע, ולאו דוקא התוצאות.

שנית, כדאי לעזור לילד להיכנס להרגלי למידה טובים. כשילד מכין את שיעוריו ומשנן את החומר מדי יום, החומר הופך לחלק ממאגר הידע במחו, וכך איננו נשכח ממנו בשעת הבחינה, בניגוד לתלמיד שעשה היכרות ראשונה עם החומר בשעת הלימוד למבחן.

דבר נוסף שחשוב בענין זה הוא להרגיל את הילד לעצמאות בהתמודדות עם חומר לימודי. הורים שיושבים עם הילד במשך כל הזמן שמכין את שיעוריו, ולא נותנים לו להסתדר מעט בעצמו, גורמים לו לפתח תלות וחוסר ביטחון להסתדר לבד עם חומר לימודי.

אבל לפעמים באמת המורים אשמים. יש עוד דבר אחד ומשמעותי שיכול לעזור להתמודד עם מבחנים: מורה רגוע. גם מורה רגוע ושלו יכול להשפיע פלאים על האוירה ועל הלחץ של התלמידים – לתשומת לבכם מורים יקרים!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!