צדיק, כתמר

בשבעה מינים נשתבחה ארץ-ישראל: "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" - ופירשו חכמנו ז"ל: דבש זהו דבש תמרים.

הנה לנו דוגמא נוספת (למי שעוד צריך לכך הוכחה) שגם כיום בארץ-ישראל אנו נמצאים בגלות, שהרי רק על ארבעה מתוך השבעה, ניתן לומר כי ארץ-ישראל משתבחת בהם.

החיטה בארץ - ברובה אינה מצליחה להתגרען לכדי שימוש לטחינת קמח, ורוב רובה של החיטה הארצישראלית מיועדת לאכילת בהמה. החיטה הנטחנת בטחנות הקמח מיובאת מחו"ל, בעיקר מארה"ב וממזרח-אירופה.

השעורה - אף היא אינה מתפתחת היטב בארץ-ישראל. ישנן כ-10 מדינות מובילות בעולם בתחום. לא נמנה את כולן, רק נאמר שאיראן ועיראק מקדימות אותנו בהרבה ביבול השעורה... ובעצם כמעט כל השעורה הנאכלת בישראל מיובאת מחו"ל, בצורת גריסים או גריסי פנינה.

תאנה - גם היא אינה ברוכה בימנו בארץ-ישראל. כל התאנים המיובשות מיובאות מטורקיה שהיא כנראה היצואנית הגדולה בעולם של תאנים מיובשות.

הרימון - לשמחתנו הוא פרי שארץ-ישראל משתבחת בו, ואף מסתמן גידול מתמיד בייצואו לאירופה, כנראה כחלק מפעמי הגאולה ומעקבתא דמשיחא.

הגפן הארצישראלי - אף הוא, לשמחתנו, משובח ביותר. ישנם זנים רבים המיועדים לאכילה ולתעשיית היין, כשהיין הישראלי נחשב כאחד מהמשובחים בעולם.

התמר - אין ספק כי הפרי המשובח ביותר שנשתבחה בו ארץ-ישראל, הינו התמר על שמונת זניו:
חלאווי, חאדרווי, דרי, זהידי, דקל נור, חיאני, אמרי, מג'הול, חיאני, וברהי.

ומה בנוגע לכשרותו?

התמר הינו הפרי הפשוט ביותר: בעוד שבששת המינים ייתכנו איסורים שיאסרו את הפרי מאכילה לעולמי עד, ושום פעולה לא תוכל לתקנם ולהכשירם למאכל בכשרות, הרי שבתמר, בכל תנאי גידול, בכל זמן ובכל מצב, תיקון יחיד של הפרשות תרומות ומעשרות - יתקנו ויכשירו למאכל.

בחיטה ובשעורה קיים חשש לאיסורי טבל, שביעית, וחדש. ובאם נזרעו בשמיטה בארץ-ישראל - ייאסרו לעולם.

בגפן מתווספות על חשש טבל ושביעית אף חששות כבדים של ערלה וכלאיים.

בתאנה - נוסף על חשש טבל וערלה, יש חשש גדול להמצאות תולעים.

ברימון ובזית - חשש הערלה הוא הכבד ביותר. כי אף אם מדובר בעץ מבוגר ביותר, קיימת תופעה המכונה בשם הלא כל-כך נעים - 'חזירים'. החזירים הינם גבעולים היוצאים מהאדמה משרשי העץ, לצד ובצמוד לגזע העץ, ובאם חלקם התחתון מכוסה באדמה הרי הם כעץ חדש, ויש למנות להם שנות ערלה בנפרד ממניין השנים של העץ עצמו.

רק בתמר אין חשש ערלה, כיוון שהדקל אינו נותן פירותיו לפני 3 שנים. כמו-כן אף אם גודד (נקטף) בשמיטה, אינו אסור באכילה, לדעת רוב הפוסקים.

כמו-כן, כיוון שחלק ניכר מהתמרים בארץ-ישראל גדלים בערבה, בואכה אילת, הרי שאינם נמצאים בגבולות ארץ-ישראל המקראית, ולא קיים מחסור ועליית מחירים בשנת השמיטה.

כיוון שכך, ניתן לרכוש תמרים בכל שוק ובכל חנות. מה שנותר לצרכן הוא להפריש מהם תרומות ומעשרות.

השנה קיימת רגישות אחת יתרה: כיוון שהתמרים הנמצאים בשוק כיום הינם מגדיד שנת השמיטה, וקדושים הם בקדושת שביעית, ואין מעשרים פירות שביעית - אך כל זה שאין מעשרים, זהו רק באם יש ודאות שהינם מגדידי שביעית, אולם אם יש ספק, יש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה, ולנהוג בתרומה הגדולה בקדושה, כפי שנוהגים בפירות הקדושים בקדושת שביעית.

כמו-כן, ברכישה בחנות שאינה תחת כשרות מהודרת, יש לרכוש את הפרי בהקפה, או כשאר העצות שימנעו את העברת הקדושה מהפרי למטבע הכסף.

טור קודם:

• לאכול טורקי

פינת התגובות:

מגיב טען שלפי ה'יביע אומר' והאנציקלופדיה לברכות הנהנין, הצנובר - ברכתו שהכול.

ובכן, הצנובר ברכתו בורא פרי העץ.

ככל הנראה כוונת הספרים הנ"ל היא לצנובר הנמצא באצטרובלים של ה'אורן המצוי', שאינם מיועדים למאכל. ואכן, האוכלם יברך שהכל.

אך הצנובר המצוי כיום בשוק, הגדל בחוץ לארץ, מקורו ב'אורן הסלע', אשר גודל במיוחד לצורך אכילת זרעיו, ובוודאי שברכתו בורא פרי העץ.

לשואלים הרבים - זו ההזדמנות להשיב כי לפסח אינו נכלל בגדר קטניות.

הרב יוסי שטיינברגר הוא מומחה לכשרות ומגיש תכנית הכשרות ברדיו 'קול חי'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!