טילים לעידוד הילודה
דפדוף בין דפי ההסטוריה הרחוקה והקרובה מאוד, מלמד אותנו על תופעת ה"בייבי בום" הרווחת בעולם דווקא לאחר טרגדיות אנושיות שגובות קרבנות רבים. בעיקר אחרי מלחמות
- גלית בר, בחדרי חרדים
- כ"ב טבת התשס"ט
תינוקים בבית חולים. צילום אילוסטרציה
מספר ההרוגים הפלשתינים במבצע "עופרת יצוקה" הוא 1200. כ-500 מתוכם הם מחבלים, אנשי חמאס. לכאורה, על פי ההגיון הפשוט, גם אם יתברר לבסוף כי ההשגים שהשיג צה"ל בגזרת עזה לא היו מאוד מרשימים, והחמאס בניגוד לצפוי יצליח להתאושש במהרה מעשרת המכות שנחתו עליו, הרי די במספר הרוגים שכזה כדי להקטין משמעותית את כח האדם שלו. נביא בחשבון, כי רוב הלוחמים שנהרגו הם בגילאי ה-20 לחייהם, פחות או יותר, שזהו טווח הגילאים המקובל בעולם הערבי להקמת משפחה ולהבאת ילדים לעולם, והתוצאה שנקבל היא פיחות גדול במאגר הפוטנציאלי העתידי של חיילים לשורות החמאס.
אבל, החיים, מה לעשות, קצת יותר מסובכים ממתמטיקה, וגם במקומות שנראה כי ההגיון עומד לצידנו, המציאות לפעמים מוכיחה אחרת.
דפדוף בין דפי ההסטוריה הרחוקה והקרובה מאוד, מלמד אותנו על תופעת ה"בייבי בום" הרווחת בעולם דווקא לאחר טרגדיות אנושיות שגובות קרבנות רבים, בעיקר אחרי מלחמות. התופעה, שמציינת ילודה גבוהה מהממוצע בפרק זמן מסויים, הוכיחה את עצמה במימדים בינלאומיים לאורך השנים שלאחר המלחמות.
לדוגמא, בתקופה שלאחר מלחמת-העולם השניה, משנות ה-40 ועד אמצע שנות ה-60, חלה בארצות הברית עליה של 50% בשיעור הילודה. גל הילודה הגבוה שהתחולל גם בארצות אירופה כונה בפי האמריקנים "בייבי בום", ומכאן הוטבע המושג. התינוקות שנולדו בעונה זו, שהיום, אגב, גילם הוא באזור ה-60, כונו "בייבי בומרים".
גם בארצנו, למודת המלחמות, נצפתה תופעת ה"בייבי בום" בשנים שלאחר המלחמות. כך, אחרי מלחמת ששת הימים חלה במשך ארבע שנים עליה ניכרת בשיעור הילודה בארץ, וכך גם במשך השנתיים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בה איבדה ישראל אלפים מבניה.
שנה לאחר המלחמה הכמעט אחרונה שחוותה המדינה, מלחמת לבנון השניה, התבשרנו כי שוב הוכיחה תופעת ה"בייבי בום" את עצמה - חל גידול בשיעור של 35% במספר הלידות יחסית לשנה הקודמת.
ולא רק במלחמות: גם באסונות אנושיים אחרים, אפשר לראות את התופעה. כך, למשל, בפלורידה, שסבלה מגל קשה של הוריקנים שזרעו הרס רב בכל המדינה, חלה כשנה לאחר מכן עליה משמעותית בשיעור הלידות במדינה.
המומחים שמנסים למצוא את ההגיון המסתתר מאחורי התופעה, מסבירים אותה בכך שהמלחמה משאירה אצל האנשים רגשות נקם כלפי האויב, מה שמחזק אצלם את הרצון דווקא לשרוד ולהקים משפחות גדולות יותר.
אז יתכן, שבשנים הקרובות נגלה שהילודה ברצועת עזה גדלה פלאים, אבל חייבים לזכור שגם במלחמת הדמוגרפיה חייבים לנצח.
אבל, החיים, מה לעשות, קצת יותר מסובכים ממתמטיקה, וגם במקומות שנראה כי ההגיון עומד לצידנו, המציאות לפעמים מוכיחה אחרת.
דפדוף בין דפי ההסטוריה הרחוקה והקרובה מאוד, מלמד אותנו על תופעת ה"בייבי בום" הרווחת בעולם דווקא לאחר טרגדיות אנושיות שגובות קרבנות רבים, בעיקר אחרי מלחמות. התופעה, שמציינת ילודה גבוהה מהממוצע בפרק זמן מסויים, הוכיחה את עצמה במימדים בינלאומיים לאורך השנים שלאחר המלחמות.
לדוגמא, בתקופה שלאחר מלחמת-העולם השניה, משנות ה-40 ועד אמצע שנות ה-60, חלה בארצות הברית עליה של 50% בשיעור הילודה. גל הילודה הגבוה שהתחולל גם בארצות אירופה כונה בפי האמריקנים "בייבי בום", ומכאן הוטבע המושג. התינוקות שנולדו בעונה זו, שהיום, אגב, גילם הוא באזור ה-60, כונו "בייבי בומרים".
גם בארצנו, למודת המלחמות, נצפתה תופעת ה"בייבי בום" בשנים שלאחר המלחמות. כך, אחרי מלחמת ששת הימים חלה במשך ארבע שנים עליה ניכרת בשיעור הילודה בארץ, וכך גם במשך השנתיים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בה איבדה ישראל אלפים מבניה.
שנה לאחר המלחמה הכמעט אחרונה שחוותה המדינה, מלחמת לבנון השניה, התבשרנו כי שוב הוכיחה תופעת ה"בייבי בום" את עצמה - חל גידול בשיעור של 35% במספר הלידות יחסית לשנה הקודמת.
ולא רק במלחמות: גם באסונות אנושיים אחרים, אפשר לראות את התופעה. כך, למשל, בפלורידה, שסבלה מגל קשה של הוריקנים שזרעו הרס רב בכל המדינה, חלה כשנה לאחר מכן עליה משמעותית בשיעור הלידות במדינה.
המומחים שמנסים למצוא את ההגיון המסתתר מאחורי התופעה, מסבירים אותה בכך שהמלחמה משאירה אצל האנשים רגשות נקם כלפי האויב, מה שמחזק אצלם את הרצון דווקא לשרוד ולהקים משפחות גדולות יותר.
אז יתכן, שבשנים הקרובות נגלה שהילודה ברצועת עזה גדלה פלאים, אבל חייבים לזכור שגם במלחמת הדמוגרפיה חייבים לנצח.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות