חנייה ברובע היהודי? למורשים בלבד
המהלך נעשה בשיתוף פעולה בין 'החברה לשיקום ולפיתוח' לבין תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה, בנסיון להקל על מצוקת החנייה. אורחי הרובע יוכלו לחנות רק בחניוני אלרוב וקרתא
- נחמן גור, כתב בחדרי חרדים
- י"ט טבת התשס"ט
- 2 תגובות
חניון הרובע היהודי
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי מודיעה על שינויים בהסדרי החניה ברובע היהודי: החל מיום א', 4.1.2009 מתאפשרת החנייה בשני חניוני הרובע היהודי למורשים בלבד. החניון הדרומי, בו התאפשרה עד היום חניה בתשלום, ייסגר לטובת מורשי החניה. מבקרים ואורחים מתבקשים לחנות בחניות חלופיות.
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הנחשבת כבעלת שטחי הרובע, הופקדה על האחריות הלאומית לשמירת הרובע והאינטרסים של מדינת ישראל בו. בידי החברה שני חניונים: חניון שהופעל לטובת התושבים, וחניון בן 70 מקומות שהחברה השכירה לטובת מבקרי הרובע היהודי והעיר העתיקה.
לאחר דיונים והבנות בין החברה לבין מורשי החניה ברובע - תושביו, סוחריו ומוסדותיו - וכדי להקל על מצוקת מורשי החניה ברובע, מעמידה החברה גם את החניון הציבורי לטובת מורשי החניה ברובע בלבד. הסדרי החניה החדשים ישפיעו על התנועה בתוך וסביב העיר העתיקה.
בשלב הראשון והמיידי הפכה החברה לשיקום ולפיתוח את החניון הציבורי (הדרומי) לחניון המיועד למורשי חניה בלבד. בכך גדלה עתודת החניות למורשים בכ-70 מקומות. החברה תתקין בשני החניונים מערכת טכנולוגית חדשנית, ידידותיות ואוטומטית. כן מוצב שומר 24 שעות ביממה ודייל להזזת רכבים בשעות העומס.
העלות לחברה לשיקום ולפיתוח בשל ביטול החניה הציבורית בתשלום והתקנת המערכת האלקטרונית נאמדת במאות אלפי שקלים בשנה.
במקביל נבחנת עם העירייה האפשרות להעמיד גם את החניות בצידי הדרך משער ציון עד לרובע לטובת תושבי הרובע.
לנוחות אורחי הרובע והעיר העתיקה פועלים חניוני אלרוב וקרתא באזור שער יפו, בהם קיימים כ-1000 מקומות חניה, ומהם ניתן להגיע בנוחות יחסית אל הרובע היהודי.
צעד זה משתלב עם הראיה המרחבית של החברה, הרואה בצמצום היקפי התחבורה בתוך וסביבות העיר העתיקה והרובע היהודי, השלכה קריטית לעניין ערכי השימור ההיסטורי והארכיטקטוני.
בעיר העתיקה יש למעלה מ-10 מיליון ביקורים בשנה. רוב המבקרים הולכים או נוסעים דרך הרובע היהודי. עתה, עם סגירת חניוני הרובע היהודי, סוברת החברה כי יהיה על הגורמים העוסקים בתנועה ובתחבורה לעיר העתיקה למצוא פתרונות איכותיים לנגישות המבקרים, כמו שאטלים ועוד.
לפי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, בשלב השני יוסדרו חניוני הר ציון כחניון ציבורי סגור.
החלטה על העברתם של חניוני הר ציון לידי החברה, על מנת שיופעלו כחניון ציבורי סגור סוכם בין מנכ"לי העירייה, ממ"י והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע, והם מהווים את הנדבך הבא בגיבוש פתרון לנגישות התושבים לבתיהם, ללא כניסה לסמטאות ההיסטוריות.
השלב השלישי – פרויקט לאומי לפיתוח חנייה תת קרקעית חדשה: החברה הפקידה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תכנית לחניון תת קרקעי לתושבי הרובע ולמבקריו, כדי להקטין עד למינימום את מספר הרכבים שיכנסו לתוך החומות. חניון זה צפוי להיות פרוייקט לאומי, כפי שסוכם בין מנכ"ל החברה נסים ארזי, מהנדס העיר וצוותו, מנהל מרחב העיר העתיקה בהרל"י וארכיטקט החברה. צוות זה יפעל יחד לקידום הנושא מול משרדי התחבורה והתיירות.
קישורים:
אתר הרובע היהודי
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, הנחשבת כבעלת שטחי הרובע, הופקדה על האחריות הלאומית לשמירת הרובע והאינטרסים של מדינת ישראל בו. בידי החברה שני חניונים: חניון שהופעל לטובת התושבים, וחניון בן 70 מקומות שהחברה השכירה לטובת מבקרי הרובע היהודי והעיר העתיקה.
לאחר דיונים והבנות בין החברה לבין מורשי החניה ברובע - תושביו, סוחריו ומוסדותיו - וכדי להקל על מצוקת מורשי החניה ברובע, מעמידה החברה גם את החניון הציבורי לטובת מורשי החניה ברובע בלבד. הסדרי החניה החדשים ישפיעו על התנועה בתוך וסביב העיר העתיקה.
בשלב הראשון והמיידי הפכה החברה לשיקום ולפיתוח את החניון הציבורי (הדרומי) לחניון המיועד למורשי חניה בלבד. בכך גדלה עתודת החניות למורשים בכ-70 מקומות. החברה תתקין בשני החניונים מערכת טכנולוגית חדשנית, ידידותיות ואוטומטית. כן מוצב שומר 24 שעות ביממה ודייל להזזת רכבים בשעות העומס.
העלות לחברה לשיקום ולפיתוח בשל ביטול החניה הציבורית בתשלום והתקנת המערכת האלקטרונית נאמדת במאות אלפי שקלים בשנה.
במקביל נבחנת עם העירייה האפשרות להעמיד גם את החניות בצידי הדרך משער ציון עד לרובע לטובת תושבי הרובע.
לנוחות אורחי הרובע והעיר העתיקה פועלים חניוני אלרוב וקרתא באזור שער יפו, בהם קיימים כ-1000 מקומות חניה, ומהם ניתן להגיע בנוחות יחסית אל הרובע היהודי.
צעד זה משתלב עם הראיה המרחבית של החברה, הרואה בצמצום היקפי התחבורה בתוך וסביבות העיר העתיקה והרובע היהודי, השלכה קריטית לעניין ערכי השימור ההיסטורי והארכיטקטוני.
בעיר העתיקה יש למעלה מ-10 מיליון ביקורים בשנה. רוב המבקרים הולכים או נוסעים דרך הרובע היהודי. עתה, עם סגירת חניוני הרובע היהודי, סוברת החברה כי יהיה על הגורמים העוסקים בתנועה ובתחבורה לעיר העתיקה למצוא פתרונות איכותיים לנגישות המבקרים, כמו שאטלים ועוד.
לפי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, בשלב השני יוסדרו חניוני הר ציון כחניון ציבורי סגור.
החלטה על העברתם של חניוני הר ציון לידי החברה, על מנת שיופעלו כחניון ציבורי סגור סוכם בין מנכ"לי העירייה, ממ"י והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע, והם מהווים את הנדבך הבא בגיבוש פתרון לנגישות התושבים לבתיהם, ללא כניסה לסמטאות ההיסטוריות.
השלב השלישי – פרויקט לאומי לפיתוח חנייה תת קרקעית חדשה: החברה הפקידה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תכנית לחניון תת קרקעי לתושבי הרובע ולמבקריו, כדי להקטין עד למינימום את מספר הרכבים שיכנסו לתוך החומות. חניון זה צפוי להיות פרוייקט לאומי, כפי שסוכם בין מנכ"ל החברה נסים ארזי, מהנדס העיר וצוותו, מנהל מרחב העיר העתיקה בהרל"י וארכיטקט החברה. צוות זה יפעל יחד לקידום הנושא מול משרדי התחבורה והתיירות.
קישורים:
אתר הרובע היהודי
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות