הרה"ח מרדכי גרוס זצ"ל

עטופי יגון תוגה וצער ליוו מאות מתושבי בני ברק למנוחת עולמים את הרה"ח ר' מרדכי גרוס ז"ל שנפטר בחתף והוא בן ע"ה שנים. בהלוויה שיצאה מביתו שברחוב ברסלב השתתפו קהל נכבד וחשוב, קרוביו שכניו ומכריו וקהל מתפללי בתי המדרש ד'חסידי קאצק' ובית המדרש הגדול בשיכון סאטמר 'ויואל משה' שם קבע את תפילותיו בשעות הבוקר המוקדמות וחוק לימודיו בשיעורי התורה הרבים עליהם הקפיד בהתמדה מופלאה בקדושה וטהרה.

נולד בז' ניסן תרצ"ד בעיר סאטמר כבן שלישי לאביו הרה"ח החשוב ר' אלחנן שלמה זלמן ז"ל. אביו שהיה מלמד דרדקי היה ידוע בחסידותו ופרישותו ובהתמדתו הגדולה. הגה"ק רבי יואל טייטלבוים זצוק"ל שהגיע לכהן פאר כאבדק"ק סאטמר בחודש אדר התכבד בסנדקאות לרך הנולד וזו הייתה הסנדקאות הראשונה שבה נתכבד בעיר סאטמר מאז התמנותו כאב"ד דק"ק זו. אביו רבי אלחנן שלמה זלמן שימש ברבות השנים לאחר שעלה לישראל והתגורר בעיר צפת כבעל מקריא לתקיעות אצל כ"ק האדמו"ר מספינקא רבי יעקב יוסף זצוק"ל בבית המדרש הגדול דחסידי ספינקא בבני ברק.

ר' מרדכי ז"ל נקרא ע"ש סב אביו שעלה לישראל ונפטר בכ"א אדר תר"פ ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. בימי השבעה סיפר כ"ק האדמו"ר רבי יוסף צבי דושינסקי שליט"א שהגיע לניחום אבלים כי בערוב ימיו כשהרגיש רבי מרדכי ז"ל כי הגיע שעתו קיבץ סביבו מנין אנשים וקיבל עליו את הדין ויצאה נשמתו בקדושה וטהרה. המנוח ר' מרדכי ואחיו יבדלח"א הרה"ח ר' אברהם יהושע והרה"ח ר' יעקב היו מתלמידי ישיבת 'בית יוסף דושינסקי' שם למדו בהתמדה יתרה והיה דבוק ברבותיו עד יומו האחרון.

כשהוא עול לימים כבן חמש שנים עברה המשפחה להתגורר בעיר דאברצעין שם הם מתגוררים כחמש שנים. כשנכנסו הגרמנים להונגריה בחודש אייר תש"ד מרכזים הגרמנים את היהודים בגטו. כעבור ימים הועמסה כל המשפחה על הרכבת שנועדה למחנה המוות אושויץ. בדרך נס, תחנה אחרונה לפני המחנה הידוע לשמצה, משנה מנהל התחנה את כיוונה של הרכבת ובה כ- 3000 יהודים לכיון מחנה הריכוז 'ניינקירחן' שבאוסטריה. במחנה זה שוהה המשפחה כחצי שנה. לאחר הימים הנוראים לקראת החורף מעמיסים הגרמנים שוב את המשפחה על הרכבת. היעד; מחנה הריכוז 'ברגן בלזן'. שם הם שוהים עוד כחצי שנה. את ימי מחנות הריכוז 'ניינקירחן' ו'ברגן בלזן' לא שכח עד סוף ימיו. 'למדתי להעריך מהי פת לחם ומהי ערכה של קליפת תפוח אדמה' - נהג לספר. גוויות הנספים הי"ד התגוללו בצידי הדרכים ועל העגלות שהובלו לשריפה וימים קשים אלה נשארו חרוטים בזיכרונו. '12 חודשים שהיתי בגיהנום עלי אדמות' – אמר.

במחנה 'ברגן בלזן' שהה לפני בואם הגה"ק רבי יואל מסאטמר זיע"א ששוחרר כידוע בכ"א כסליו. אביו רבי אלחנן שלמה זלמן מצא את נרות החנוכה שהכין הגה"ק מסאטמר והחביאם על הקורה בצריף וזכה להדליק בהם במחנה בימי החנוכה. בסוף חודש ניסן תש"ה הועלתה המשפחה על הרכבת לטרייזינשטט. ההורים וששת ילדיהם הועמסו באכזריות על ידי הנאצים ימ"ש על הקרונות. בר"ח אייר הופצצה הרכבת בה נסעו בטעות ע"י בעלות הברית. כחמישים מנוסעי הרכבת נהרגו וכמאה נפצעו. אמו רחל לאה בת הרה"ח ר' שלום אליעזר נפצעה קשה ונלקחה לבית חולים שדה. כעבור שלושה ימים, ביום ג' אייר, נפחה את נשמתה. הי"ד. ברכבת זו, סיפר לימים, נסע גם הרה"צ רבי שלמה אונגר זצ"ל. נוסעי הרכבת שנותרו בחיים הובלו למחנה 'טרייזינשטט'. בני המשפחה חלו בטיפוס. כעבור כשבועיים, ביום כ"ח באייר, שוחרר המחנה ע"י הסובייטים.

בשנת תש"ט עלתה המשפחה לארץ ישראל והתגוררה במושב בני ראם (מסמיה). המנוח ר' מרדכי נאלץ להישאר בגולה הדוויה עקב מחלת השחפת בה לקה. אחיו יבדלח"א הרה"ח ר' משה הי"ו נשאר עימו וסעד אותו במסירות ובאהבה. שנים רבות אח"כ לפני כעשר שנים חלה אחיו ר' משה. אחיו המנוח הקפיד לבוא ולבקרו מידי כמה ימים וללמוד עימו פרקי משנה תורה והלכה עד ימיו האחרונים מתוך דאגה עמוקה.

בשנת תש"י הגיעו האחים לארץ ישראל. כ"ק האדמו"ר רבי ברוך מסערט ויז'ניץ זצוק"ל אסף אז את צאן הקדשים ילדים פליטי החרב והביאם יחד עם אחיהם הצעיר אברהם יהושע ללמוד בתלמוד תורה שהקים ברחוב בילו בחיפה. שנים עשר ילדים ניצולי שואה מצאו שם את מפלטם דבקים בתורה ויראת שמיים תחת כנפיו של הרה"ק מסערט. רואים בו כאב בוטחים בו ודבקים ביראתו. כשגדל והיה לנער כבן שש עשרה שלח אותו אביו ללמוד בישיבת דושינסקי בירושלים עד שנת תשט"ו. היו אלה ימי תחילת כהונתו של הגרי"מ דושינסקי זצוק"ל. בשנים אלה עלה ונתעלה. חבריו לספסל הלימודים מספרים על התמדתו המופלאה ועל הליכותיו הנעימות וטוב ליבו.

כשנישא בזיווג ראשון עבר להתגורר בבני ברק שם עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים ועבד אצל גיסו הרבני החסיד ר' נטע שושיצקי ז"ל שהיה לו לעזר ואחיסמך. אך מבלי לוותר על קביעת עיתים לתורה תוך שהוא מגדל את בנותיו שיחי' ומחנכם לתורה ויר"ש במסירות נפש. לפני שבע עשרה שנים בחודש שבט תשנ"ב נישא בזיווג שני למרת יונה (טויבא יענטע) וינטרויב (לבית וויזר). בניה חתניה ונכדיה של רעיתו, כולם בני תורה חסידים יראים ושלמים, התייחסו אליו כאב. והוא השיבם במידה גדושה של מסירות ואהבה. גם כשפרש לגמלאות לא ויתר על חוק לימודיו. במשך שנים רבות נמנה על שומעי שיעוריו של הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר, רבי שרגא פרוינד, בביהמ"ד 'דברי שיר' אצל רבי ליפא שכטר ומאוחר יותר בשיעורים קבועים בביהמ"ד דחסידי בעלזא ברחוב בן יעקב. בביהמ"ד דחסידי קאצק ובביהמ"ד הגדול שבשיכון סאטמר. במשך השנים הללו סיים כארבע פעמים את הש"ס בשיעורי הדף היומי אליהם נהג ללכת כמה פעמים ביום כדי לחזור ולשנן ולהבין היטיב. גם כשיצא לחו"ל לשמחה משפחתית לא ויתר על חוק לימודיו והצטרף ללומדי שיעור הדף היומי. צניעותו וענוונותו היו למשל. עייל שיף ונפיק שיף ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.

שנים רבות יצא בכל ליל שבת לבית האבות 'חיים טובים' כדי לסעוד במסירות את הקשישים שהתקשו להגיע לבית הכנסת לתפילת ליל שבת. כך גם נהג לצאת לשהות כל השבת עם רעיתו ואחותו יבדלח"א בבית החולים 'בילינסון' בפתח תקוה כמתנדבים בארגון החסד 'התמר'. במשך השבת סעד את החולים ובני משפחותיהם ודאג לכל מחסורם. את מעשיו ומידותיו התרומיות הסתיר בקנאות. כל אדם קיבל בסבר פנים יפות והכול שיבחוהו כמי שצהלתו בפניו ולעולם לא הסגיר את קשייו או מחלתו. בשנה האחרונה סבל מיסורים רבים והתקשה בהליכה. לפני חודשים אובחנה אצלו בעיית לב ובמהלך הבדיקות שעבר לפני הניתוח אליו לא הגיע כרע נפל ואושפז במצב קשה בביה"ח שבו נהג להתנדב שנים רבות, 'בילינסון' בפתח תקוה, שם נפטר.

בהלוויה רבת משתתפים שיצאה כאמור מביתו בבני ברק להר המנוחות בירושלים ספד לו מרורים הגה"צ רבי חיים צבי מייזליש, ראש ישיבת סאטמר בבני ברק שעמד על מידותיו התרומיות ומסירותו הרבה לילדיו ולבני משפחתו, את דאגתו המיוחדת לאחיו ואחיותיו שהתייתמו בגיל צעיר ואת יגיעתו בתורה והתמדתו המופלאה. בבית ההלוויות 'שמגר' בירושלים המתינו רבים ממכריו וידידיו ובני משפחתו שביכו את הסתלקותו של מי שקידש עצמו במותר לך וחי את חייו בהצנע לכת ובמאור פנים. בשם המשפחה ספד לו אחיינו הרה"ח ר' מנדל יאקב הי"ו שביכה את האבידה הקשה ועמד על מסכת חייו שהייתה למודל למשפחה לידידיו ומכריו. מודל לאיש אמת שתוכו כברו מלא יראת שמיים ויראת חטא מתוך קדושה וטהרה, חסידות ופרישות. היי חסיד היי עניו.

השאיר אחריו את אלמנתו מרת יונה תבדלח"א ואת בנותיו, חתנו הר"ר משה פרידמן. נכדיו ונכדותיו. אחיו; הרה"ח ר' משה. הרה"ח ר' אברהם יהושע. הרה"ח ר' שמעון והרה"ח ר' יעקב ואחיותיו לבית שושיצקי וויס. אחייניו ואחיונותיו. כולם זרע ברך ה' הצועדים בדרך ישראל סבא והמבכים מרה את פטירתו בכאב רב.


ת.נ.צ.ב.ה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!