כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024

עיריית י-ם חוייבה להשיב מיליונים לישיבות

בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעת 'חוות הנוער הציוני' ו'עמי"ת רשת מוסדות חינוך', שתבעו את העירייה בגין גביה בלתי חוקית של ארנונה, במסווה של 'אגרת פינוי אשפה'

עיריית י-ם חוייבה להשיב מיליונים לישיבות
כיכר ספרא. צילום ארכיון

בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתה של 'חוות הנוער הציוני' ו'עמי"ת רשת מוסדות חינוך', שתבעו את עיריית ירושלים בגין גביה בלתי חוקית של ארנונה, במסוה של אגרת פינוי אשפה. החלטה זו תחייב את העירייה להשיב מיליוני שקלים לישיבות ועמותות בעיר.

עד לפני מספר שנים קבע החוק, כי מוסדות חינוך לתועלת הציבור, פטורים לחלוטין מתשלום ארנונה. עיריות שונות, שחפצו בכל זאת לגבות ארנונה ממוסדות אלו, התחכמו והמציאו מס חדש: חוק עזר 'פינוי אשפה'. גובה המס החדש היה שליש מעלות הארנונה.

בשנת 1987 שלח מנכ"ל משרד הפנים דאז, אריה דרעי, מכתב המופנה לראש עיריית ירושלים, בו נכתב: "לדעתנו, אין לחייב מוסדות חינוך, תרבות, בריאות, סעד ודת, הפטורים ע"פ הדין מתשלום ארנונה, באגרה זו. החיוב ב- 1/3 הארנונה מהווה, לדעתנו, עקיפה של הפטור שניתן ע"י המדינה",

למרות פנייה זו, המשיכה עיריית ירושלים לגבות 'אגרת אשפה'.

לפני מספר שנים הוגשה עתירה כנגד חוקיותה של 'אגרת האשפה', ובשנת 2000 פסק בג"ץ כי גביית 'אגרת אשפה' אינה חוקית, עקב כך הגישו מוסדות שונים תביעות להשבה של האגרות ששילמו במשך השנים.

גזבר עיריית ירושלים, אלי זיטוק, טען בבית המשפט כי הסכום שנגבה עבור 'אגרת אשפה' במשך השנים הוא אסטרונומי ומסתכם בעשרות מליוני שקלים, וכי אם תחוייב העיריה להשיב את הסכומים הנ"ל, יפגע תקציב העירייה באופן קשה, ובעקבות כך יפגעו השירותים לתושבי העיר.

השופטת אירית כהן לא התרשמה מטיעוני הגזבר, והורתה לעירייה להשיב את הגזילה. בעניין ה'חור' בתקציב העירייה, יעצה השופטת לגזבר העירייה לגבות חובות ארנונה ממתחמקי תשלום, (כשחלק גדול מחובות הארנונה הוא מתושבי מזרח העיר), או לבקש משר הפנים להעלות את שיעור הארנונה.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}