משפחה שכזאת • מאחורי הקלעים

הגשת הרשימות לכנסת ה-18 הסתיימה. כעת הגיע הזמן להתבונן אחורה, לבחון את התנהלות הסיעות במפלגת 'יהדות התורה' בימים שקדמו להגשת הרשימות.

איומי 'דגל התורה' להתמודד בנפרד הפכו לריטואל קבוע, החוזר על עצמו מידי מערכת בחירות. רק שהאיומים הופכים לקולניים יותר מקדנציה לקדנציה. ב-15 השנים שבהן סיעות 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' מתמודדות במשותף, והאיומים מושמעים, יש ב'אגודת ישראל' מי שהפחד מטפס במעלה גרונו ומוותר ל'דגל התורה' על עוד ליטרת אחוזים לא משמעותית, מה שמאפשר ל'דגל' להציג את האיום כהצלחה - ואת הריצה המשותפת כהישג.

אך הפעם זה היה שונה.

ממידע שהגיע ל'בחדרי חרדים' עולה, כי הפילוג היה קרוב מתמיד. כפסע היה בין הגשת רשימות נפרדות לוועדת הבחירות המרכזית לבין הצגת רשימה מאוחדת.

בסקר שהוזמן על-ידי 'דגל התורה' (קרי: ח"כ משה גפני), וחלקו פורסם באתר 'בחדרי חרדים', התברר כי יחסי הכוחות בציבור החרדי הינם 60:40 לטובת 'דגל התורה'. תוצאות הסקר שימשו, כמובן, את דורשי הפילוג, כהוכחה לקיפוח של 'דגל' בתוך 'יהדות התורה'.

אלא שבסקר המדובר - שעל אמינותו יש מפקפקים לא מעטים - ישנו חלק שלא פורסם עד היום. השאלה שנשאלה היתה: האם אתה בעד פילוג ב'יהדות התורה'? להפתעת אנשי 'דגל, 16% בלבד מהציבור היו בעד פילוג, בעוד ש-80 אחוז היו נגד פילוג. הנתון המפתיע לא עמד בדרכה של 'דגל התורה', בימים שקדמו להגשת הרשימות.

בעקבות פצעי תשמ"ט, שעדיין לא הגלידו לחלוטין, הבינו ב'דגל' כי בלתי אפשרי לעורר את המחלוקת הליטאית-חסידית מתרדמתה הכל-כך קצרה, ועל כן התקבלה החלטה: נרוץ בנפרד, אבל עם פלג חסידי.

הפלג החסידי היה אמור להוסיף גוון נוסף לרשימה, ולמנוע פילוג ומחלוקת על רקע ליטאי-חסידי. לצורך כך, זומן ח"כ מאיר פרוש אל הגראי"ל שטיינמן ביום ה' שעבר. בפגישה עלה נושא הריצה במשותף. פרוש הביע את הסכמתו למהלך כזה. פרוש, שכרת ברית עם הציבור הליטאי בפרשיית 'החינוך העצמאי', שמח למנף את שיתוף הפעולה גם לריצה לכנסת. אולם, פרוש אמר להגראי"ל, כי אינו רוצה להיות הפלג החסידי היחיד, וכי הוא רוצה שראש הישיבה יבקש מחסידות בעלזא להצטרף למהלך.

אל בית הגראי"ל שטיינמן נקרא הרב ישראל משה פרידמן, חסיד בעלזא, חבר עיריית בני-ברק ומנכ"ל תודעה. פרידמן התבקש על-ידי הגראי"ל להציע בפני האדמו"ר מבעלזא את אופציית הריצה המשותפת עם 'דגל'. פרידמן התקשר ביום ה' לאדמו"ר ומסר את בקשתו של הגראי"ל שטיינמן. אלא שהתשובה הייתה נחרצת: בעלזא לא רוצה בפילוג ודוחה את ההצעה על הסף.

ביום א', ביקשו אנשי 'דגל התורה' להפגיש בין הגראי"ל לאדמו"ר מבעלזא, אך האדמו"ר הגיב בפסקנות שבעלזא לא תיתן את ידה לפילוג, ותעשה הכל בכדי ש'יהדות התורה' תרוץ מאוחדת לבחירות. ניסיונות לצרף למהלך חצר חסידית שמרכזה ממוקם צפונה מבני-ברק - נכשלו אף הם.

אבל אנשי 'דגל התורה' לא אמרו נואש, ועדיין ניסו את אופציית הריצה עם 'שלומי אמונים' של ח"כ מאיר פרוש. ביום א', בפגישה שנערכה בביתו של איש 'דגל התורה' אברהם וובר, בהשתתפות נציגים מ'דגל התורה' ו'שלומי אמונים', הגיעו הצדדים לטיוטה ראשונית של הסכם בין הסיעות. מאיר פרוש אמור היה להשתלב במקום השני בסיעה המשותפת, שככל הנראה הייתה מקבלת את האות ג', עקב כך שמאיר פרוש הוא נציגה הרשמי של 'יהדות התורה'.

המפלגה תוכננה להיקרא בשם 'אגודת החרדים'.

בעוד הללו דנים, התכנסה 'וועדת השמונה' לדון במשא ומתן מול 'דגל התורה'. במהלך הישיבה שאל אחד הנוכחים, העונה לשם יעקב, את ח"כ מאיר פרוש האם יש ממש בשמועות על מו"מ בינו לבין 'דגל' על ריצה במשותף.

פרוש הכחיש את הדברים.

בשעות הערב של יום א' הובאו הדברים בפני הגרי"ש אלישיב - שהכריע לרוץ ביחד, ובכך סתם את הגולל על אופציית הריצה בנפרד.

מרגע הכרעתו של הגרי"ש עד להגשת הרשימה המשותפת, הדרך הייתה קצרה. מאוד קצרה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!