ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל על חנוכה • להאזנה

'שמועס חנוכה' מבעל ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל, נר ב' של חנוכה תשנ"ג

נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, אפילו מ'איז נאך אין דרויסען, אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. אי' בגמ' להביא אש מחתה ומנורה, הרמב"ן אומר, מנורה, שלך לעולם קיימת, רמז לנר חנוכה, פאַר'ן חרבן האט מען איבער געלאזט אַ נר וואס האט אַן הארה לדורות ביז משיח וועט קומען, מערב עד בוקר, תן לה מדתה, החי' הרי"ם ז"ל אמר חנוכה און פורים האלטען די יודען אין גלות, אש מחתה ומנורה אי' בגמ' (יומא מ"ה:) שהיו ממערכה של מזבח החיצון, דארטען ברענט און ס'גייט נישט אויס, ס'ברענט שטענדיג, החי' הרי"ם ז"ל אמר נר מערבי דולק עדיין היום, קיינמאהל נישט אויס געגאנגען, וכך זה נגנז.

מחלוקת בית שמאי ובית הלל, מוסיף והולך פוחת והולך, מהי הסברא של פוחת והולך, לעתיד תהי' הלכה כבית שמאי, אזוי פוּהל אורות, מלא כל הארץ כבודו, אָבּער ס'איז דאך פארט דא אַ הסתר, ס'איז נאָר דא אַן האלבע שם, וב"ה סוברים להיפך, מוסיף והולך.

תנן התם גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב, ר' יהודה פוטר בנר חנוכה, אם ניצוץ אחד יכול להביא היזק כזה גדול, כזה חיוב, מדה טובה מרובה ניצוץ א' יוצא משלך, בית יעקב אש ובית יוסף להבה, וואס קען אריין ברענגען אין יודישע הערצער, להאיר מתוך חשיכה, אפילו מ'איז נישט ראוי. בית הלל האלטען ימים היוצאים, בית שמאי האלטען איין מאהל גרויסע אורות, ווי פוהל מ'האלט זעך ס'זאל זעך האלטען אויף שטענדיג, אריין ברענגען אין יעדער יוד, אפי' אין פוחת והולך אין איינעם, ובית הלל סוברים להיפך, הרי מתחילים מבחוץ, ביום הראשון הי' נס כמעט ע"פ דרך הטבע, מוסיף והולך כל יום, אַ יוד דארף זיין אַ מוסיף און אַ הולך מעהר און נאך אין יעדער טאג, העכער גיין, טיפער גיין.

נסיך שבכל יום עמנו, כ"ק אאז"ל אמר תודה היא שלמים, זבח תודת שלמיו, וכל השלמים נאכלים לשני ימים ומדוע תודה נאכלת ליום אחד, מפני שבכל יום יש את הנסים שלו, ובחנוכה ראו את זה, את הנסים הגלויים בכל יום, די פרישע אורות.

כ"ק אאז"ל הי' רגיל להראות מדרש קדמונים עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי, רמז לנר חנוכה, ביום הראשון ישנם ג' ברכות, קודם שרף, להדליק נר חנוכה, אח"כ נסים, ושים אותו על נס, ואח"כ וחי, שהחיינו, אפשר קען מען צו לייגען אַ רמז, להדליק, הדלקה עושה מצוה כ"ק הבית ישראל ז"ל אומר אָן צינדען, אריין ברענגען אין יודישע הערצער, לא ההנחה אלא ההדלקה, איין פינק קען אָן צינדען אַ גאנצע פייער. יעדערע טאג פרישע ניסים. והיה כל הנשוך, אפילו איינער איז שוין געביסען, איז שוין קאלע געווארען, חנוכה קען עהר האבען אַ תיקון. איתא בשם צדיקים, שטייט אין חסידישע ספרים פאר'ן קדושת לוי, און נאך פון פריערדיגע, פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן במקדש מדליקין בהם בחנוכה, בחנוכה יש לכל א' עלי'.

פתילות, אי' בספרים נפש ר"ת נר פתילה שמן, יש ג' דברים, נשמה, נר, נר שבת, נר חנוכה, פתילות, זה הגוף, ושמן, זה המחשבות, החכמה, ס'איז דא אורות, השמן נמשך אל האור ע"י הפתילה, והגוף תחת שישרף, כל עוד שהוא קיים צריך למשוך את השמן אל האור, אַ יודיש נפש דארף זעך אויף הייבען, אריין ברענגען די אורות, פתילות ושמנים שאינם נמשכים אחר האור אין מדליקין בהן בשבת, אבל בחנוכה יכולים הכל להימשך, אפי' דער נשוך קען אויכעט האבען. כ"ק הבית ישראל ז"ל הי' רגיל לומר כל פעם מבלאי מכנסי הכהנים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין, אי' בספרים ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה, יתכן שזה רמז כפול, וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן שלא יהא לבו רואה, אַ גארטעל, אָבּער ס'איז דא אפי' אז ס'איז קאלע געווארען, מבלאי, מהן היו מפקיעין, מ'האט מוציא געווען אלעס וואס איז אריין געפאלען, חיל בלע ויקיאנו, ובהן היו מדליקין, יכלו להדליק אור של תשובה, אויב אַ גץ קען מזיק זיין קען דאך דאס אַ וודאי העלפען.

אי' (שבת ל"א) שיש מפתחות החיצוניות ומפתחות הפנימיות, יראת שמים זה מפתחות חיצוניות ותורה מפתחות הפנימיות, פתח ביתו מבחוץ, אי' מהרבי ר' בונים מפשיסחא ז"ל שני פתחים א' להכנס וא' לצאת, חנוכה אפילו מ'איז נאך אין גאנצען מבחוץ, מ'איז נאך נישט פערטיג, קען מען זעך אויכעט אויף הייבען, אריין צוּ כאפען, ס'איז מבטל די חיצוניים, ואח"כ אי' שם בגמ' חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד, ומקשים שם שמשמע כאן שיראת שמים היא החצר, כאן אי' והדליקו נרות בחצרות קדשך, אפי' מ'איז נאך אין גאנצען אין דרויסען, אלע קענען זעך מיט כאפען, ומי שכבר בפנים צריך שיהי' מוסיף והולך, שיהי' וראה אותו וחי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!