ולמה גאידמק נשאר בבית
כמה חרדים הטילו לקלפי פתק לבן או מעטפה ריקה? במי תמכו מצביעי המפד"ל? כמה חרדים הצביעו לברקת? ובמי תמכו הערבים? • ניתוח מרתק של תוצאות הבחירות בירושלים • מיוחד
- ישראל וייס, כתב בחדרי חרדים
- ד' כסלו התשס"ט
- 7 תגובות
צילום: וייס
כמה חרדים הטילו לקלפי פתק לבן או מעטפה ריקה?
מניתוח של תוצאות הקלפיות בשכונות החרדיות עולה, כי כ-1400 מצביעים (פחות מ-3%) בשכונות החרדיות, אשר הצביעו למועצת העיר ג' או ש"ס, בחרו לא להצביע לראשות העיר, על-ידי הטלת פתק לבן, מעטפה ריקה, פתק המחאה 'כבוד התורה', או פתק מחאה 'אורי לפוליאנסקי' וכדומה. כל הקולות הללו מוגדרים על ידי החוק כקולות פסולים.
ניתוח הקלפיות הוא על פי נתוני משרד הפנים. החישוב בוצע לפי ספירת הקולות הפסולים לראשות (הצהובים) בניכוי הקולות הפסולים למועצה (הלבנים). לדוגמא, אם בקלפי מסויימת היו 2 קולות פסולים למועצה ו-12 קולות פסולים לראשות, הרי ששני קולות פסולים נבעו מטעות (בדרך-כלל החלפת הפתקים הצהובים והלבנים) ו-10 קולות הם קולות פסולים 'מכוונים'. כלומר, המצביע בכוונה לא הצביע לראשות העיר.
מפילוח השכונות עולה, כי בשכונת סנהדריה הצביעו לראשות העיר כ-85 בפתק לבן, באיזור עזרת תורה, גוש 80, בעלז והסביבה כ-240 קולות, באיזור שכונת הבוכרים ובר אילן, כ-90 קולות, באיזור מאה שערים כ-10 קולות, באיזור שמואל הנביא כ-30 קולות, באיזור גאולה ומקור ברוך כ-350 קולות, באיזור בית וגן כ-70 קולות, באיזור הר נוף כ-120 קולות, באיזור רוממה, מטרסדורף והסביבה כ-110 קולות, בגבעת שאול כ-35 קולות, ברמות 170 קולות, ברמת אשכול כ-40 קולות, ברמת שלמה כ-45 קולות, ובנוה יעקב כ-40 קולות.
יצויין, כי על פי ניתוח תוצאות הבחירות בשנת 2003, היו כ-600 מצביעים שלא העניקו את קולם ללופוליאנסקי, והצביעו בפתק לבן.
נוסף על הקולות הפסולים, היו בקלפיות בשכונות החרדיות כ-65 מצביעים שלא רצו ל'החשד' כתומכי ברקת, ושילשלו לקלפי רק את המעטפה לבנה, ואת המעטפה הצהובה השאירו בכיסם, כפי שנהג גם ח"כ ליצמן.
כמה חרדים הצביעו לברקת?
על פי פילוח נתוני משרד הפנים, בשכונות החרדיות עולה, כי כ-1500 מצביעים בשכונות חרדיות אשר הצביעו לרשימות חרדיות - הצביעו במעטפה הצהובה לראשות העיר עבור ניר ברקת.
החישוב נעשה בדרך זו: מספר הקולות שקיבל ברקת בניכוי קולות המצביעים למפלגות החילוניות ומצביעי מפד"ל תומכי ברקת (על פי רוב קולות בודדים), בקיזוז הקולות שניתנו עבור המועמדים גיידמאק ובירון.
לדוגמא: אם בקלפי בשכונה חרדית היו 28 פתקי הצבעה לברקת, ו-2 לגידמאק, ולמועצה הצביעו 5 מצביעים לרשימות חילוניות, הרי ש-25 ממצביעי רשימות חרדיות הצביעו עבור ברקת.
בפילוח הנתונים לפי שכונות, עולה שבאיזור סנהדריה הצביעו כ-30 חרדים עבור ברקת, ברוממה, מטרסדורף והסביבה, כ-50 קולות, בהר נוף כ-110 קולות, ברמות כ-90 קולות, באיזור עזרת תורה, גוש 80, צאנז, בעלז והסביבה כ-455 קולות, באיזור צפניה, בר אילן והבוכרים כ-190 קולות, ובאיזור מקור ברוך וגאולה כ-630 קולות, בשכונות בית וגן, מאה שערים, שמואל הנביא, גבעת שאול, נוה יעקב, ורמת אשכול נרשמו קולות בודדים בלבד.
בסך הכל מדובר על כ-3% מתוך מצביעי יהדות התורה, (כ-1500 מתוך יותר מ-50,000), אך באיזורים מסוימים, כגון איזור גאולה, תומכי ברקת היו כ-11%.
אחוזי ההצבעה
אחוזי ההצבעה בבחירות אלו היו כ-42.72%, בבחירות 2003 הצביעו 38%.
במגזר החרדי הצביעו כ- 64% כ-3% יותר מבחירות 2003.
באיזור סנהדריה הצביעו כ-69%, בעזרת תורה והסביבה כ-67%, באיזור בר אילן ושכונת הבוכרים כ-57%, באיזור מאה שערים והסביבה כ-33%, באיזור שמואל הנביא כ-64%, באיזור גאולה והסביבה כ-55%, בבית וגן כ-68%, בהר נוף כ-72%, באיזור רוממה ומטרסדורף כ-70%, בגבעת שאול ובאיזורים החרדיים ברמות כ-74%, וברמת שלמה הצביעו כ-82%.
במגזר החילוני הצביעו כ-57%, כעשרה אחוזים יותר מבחירות 2003.
שיעור ההצבעה במגזר הערבי ירד מכ-5% בבחירות הקודמות ל-2% בבחירות 2008.
הקלפי בעלת שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היא קלפי 577 ברמות פולין בה נרשמו יותר מ-92% הצבעה.
הקלפי בעלת שיעור ההצבעה הנמוך ביותר המגזר החרדי היא קלפי 16 במאה שערים בה הצביעו כ-12% מבעלי זכות הבחירה.
במי תמכו מצביעי המפד"ל?
על פי פילוח נתוני הקלפיות עולה, כי בשכונות קריית משה וגבעת שאול בהם קיימית אוכלוסיה חרד"לית גדולה, הצביעו כ-70% עבור פרוש וכ-30% עבור ברקת.
בשכונות בית וגן והר נוף בהם קיימים מצביעים רבים למפד"ל, כ-55% נתנו את קולם לפרוש.
בשכונות החרדיות בצפון ומרכז ירושלים מצביעי מפד"ל בודדים, ועל פי הנתונים כ-50% מהם הצביעו עבור פרוש.
באיזורים המתחרדים בשכונת רמות, וברמת אשכול בהם מתנהלים מאבקים בין חרדים לדתיים לאומיים, הצביעו כ-70% מתומכי המפד"ל עבור ברקת.
בשכונות רמת שלמה והרובע היהודי כ-70% ממצביעי המפד"ל הצביעו עבור פרוש.
בשכונת הר חומה, מעוז חשוב של הציבור הדתי לאומי, נתנו כ-70% ממצביעי המפד"ל את קולם עבור פרוש. בשכונה זו זכה פרוש לתמיכה בלתי צפויה ממצביעים מהמגזר החילוני, אשר תמכו בבחירות למועצה בתושב השכונה מאיר תורג'מן, וזאת עקב הסכסוך האישי בו שרוי תורג'מן עם ניר ברקת.
בגבעת מרדכי, מעוז מפד"ל, בו מתגוררים כמה מראשי המפד"ל שאף תמכו בפומבי בברקת, הצביעו כ-55% מהדלי"ם עבור פרוש.
בשאר חלקי העיר זכה פרוש בכ-35% תמיכה ממצביעי המפד"ל, ולקולות בודדים במגזר החילוני, בעיקר מתומכי תורג'מן.
המגזר הערבי תמך בארקדי
במגזר הערבי כ-155,000 בעלי זכות בחירה, מתוכם הצביעו כ2% בלבד, את מירב הקולות גרף ארקדי גיידאמק, שזכה בכ-1600 קולות (כ-62%), אחריו מאיר פרוש עם כ-540 קולות (כ-20%) ולבסוף ברקת עם כ-480 קולות (כ-18%).
אנקדוטה מעניינת, בבחירות הקודמות, הערבים אהבו את אורי לופוליאנסקי, והעניקו לו כ-1700 קולות, פי שלוש ממאיר פרוש.
החיילים עם ברקת
מניתוח תוצאות המעטפות הכפולות שהם קולות החיילים והנכים, עולה כי ברקת זכה ב76%, גיידמאק ב4%, ופרוש בכ20%, עיקר הקולות של פרוש הגיעו מקלפיות הנכים, אשר באחת מהם הצביע הגרי"ש אליישיב.
למה ארקדי לא נכנס למועצה?
לגיידמאק חסרו 265 קולות לעבור את אחוז החסימה, ולהכנס כנציג לעירייה. לראשות העיר קיבל ארקדי כמעט 8000 קולות, אך למועצה קיבל 5147 קולות בלבד. הטעות היא של יועציו האסטרטגים, אשר יעצו לו לצאת ביום הבחירות בפרסום "כדי שהבת שלכם תתקבל לסמינר הצביעו ש"ס למועצה וגידמאק לראשות העיר",
בכך למעשה 'התיר' לחלק מאוהדיו להצביע למפלגה אחרת למועצה, וכך נוצר הפער של 3000 קולות בין מספר הקולות שקיבל לרשימה למועצה לבין בוחריו לראשות.
בשל מספר הקולות הנמוך שחסרים לו, הוא יכול להגיש ערעור בחירות, את הערעור הוא יכול להגיש בטענה ששלושה קלפיות במזרח העיר נשרפו, וכי יש לו מצביעים רבים במגזר הערבי. באם יצליח לגייס עוד כ-270 קולות הרי שיזכה במנדט על חשבון סיעת ישראל בתינו, שתרד למנדט אחד. וזו עוד סיבה שהמגזר הערבי יצביע לגיידמאק כדי להוריד מנדט לסיעה הימנית.
ולמספר נתונים סופיים:
לאחר ספירת "קולות החיילים" התברר, כי לראשות העיר הצביעו 220,510 מצביעים, כאשר מאיר פרוש מקבל 94,456 קולות, לניר ברקת הצביעו 116,947 מצביעים, כ-22,500 קולות יותר ממאיר פרוש, ארקדי גיידמאק גרף כ-8,000 קולות, ודן בירון כאלף ומאה קולות.
באיזור סנהדריה הצביעו כ-2800 לג' וכ-900 לש"ס, בעזרת תורה, גוש 80, בעלז והסביבה, כ-6000 לג' וכ-950 לש"ס, באיזור הבוכרים כ-2000 לג' וכ-900 לש"ס, במאה שערים והסביבה -כ2000 לג' וכ-750 לש"ס, באיזור שמואל הנביא כ-1100 לג' וכך גם לש"ס, במקור ברוך גאולה והסביבה כ-4400 לג' ו-1900 לש"ס, בבית וגן כ-3650 לג' וכ-1550 לש"ס, בהר נוף כ-4800 לג' וכ-1650 לש"ס, ברוממה מטרסדורף והסביבה כ-4000 לג' וכ-600 לש"ס, בגבעת שאול כ-1700 לג' ו-800 לש"ס, באיזור רמות החרדית כ-7000 לג' וכ-3200 לש"ס, ברובע היהודי 450 לג' ו-כ150 לש"ס, ברמת שלמה כ-4250 לג' וכ-1750 לש"ס.
מניתוח של תוצאות הקלפיות בשכונות החרדיות עולה, כי כ-1400 מצביעים (פחות מ-3%) בשכונות החרדיות, אשר הצביעו למועצת העיר ג' או ש"ס, בחרו לא להצביע לראשות העיר, על-ידי הטלת פתק לבן, מעטפה ריקה, פתק המחאה 'כבוד התורה', או פתק מחאה 'אורי לפוליאנסקי' וכדומה. כל הקולות הללו מוגדרים על ידי החוק כקולות פסולים.
ניתוח הקלפיות הוא על פי נתוני משרד הפנים. החישוב בוצע לפי ספירת הקולות הפסולים לראשות (הצהובים) בניכוי הקולות הפסולים למועצה (הלבנים). לדוגמא, אם בקלפי מסויימת היו 2 קולות פסולים למועצה ו-12 קולות פסולים לראשות, הרי ששני קולות פסולים נבעו מטעות (בדרך-כלל החלפת הפתקים הצהובים והלבנים) ו-10 קולות הם קולות פסולים 'מכוונים'. כלומר, המצביע בכוונה לא הצביע לראשות העיר.
מפילוח השכונות עולה, כי בשכונת סנהדריה הצביעו לראשות העיר כ-85 בפתק לבן, באיזור עזרת תורה, גוש 80, בעלז והסביבה כ-240 קולות, באיזור שכונת הבוכרים ובר אילן, כ-90 קולות, באיזור מאה שערים כ-10 קולות, באיזור שמואל הנביא כ-30 קולות, באיזור גאולה ומקור ברוך כ-350 קולות, באיזור בית וגן כ-70 קולות, באיזור הר נוף כ-120 קולות, באיזור רוממה, מטרסדורף והסביבה כ-110 קולות, בגבעת שאול כ-35 קולות, ברמות 170 קולות, ברמת אשכול כ-40 קולות, ברמת שלמה כ-45 קולות, ובנוה יעקב כ-40 קולות.
יצויין, כי על פי ניתוח תוצאות הבחירות בשנת 2003, היו כ-600 מצביעים שלא העניקו את קולם ללופוליאנסקי, והצביעו בפתק לבן.
נוסף על הקולות הפסולים, היו בקלפיות בשכונות החרדיות כ-65 מצביעים שלא רצו ל'החשד' כתומכי ברקת, ושילשלו לקלפי רק את המעטפה לבנה, ואת המעטפה הצהובה השאירו בכיסם, כפי שנהג גם ח"כ ליצמן.
כמה חרדים הצביעו לברקת?
על פי פילוח נתוני משרד הפנים, בשכונות החרדיות עולה, כי כ-1500 מצביעים בשכונות חרדיות אשר הצביעו לרשימות חרדיות - הצביעו במעטפה הצהובה לראשות העיר עבור ניר ברקת.
החישוב נעשה בדרך זו: מספר הקולות שקיבל ברקת בניכוי קולות המצביעים למפלגות החילוניות ומצביעי מפד"ל תומכי ברקת (על פי רוב קולות בודדים), בקיזוז הקולות שניתנו עבור המועמדים גיידמאק ובירון.
לדוגמא: אם בקלפי בשכונה חרדית היו 28 פתקי הצבעה לברקת, ו-2 לגידמאק, ולמועצה הצביעו 5 מצביעים לרשימות חילוניות, הרי ש-25 ממצביעי רשימות חרדיות הצביעו עבור ברקת.
בפילוח הנתונים לפי שכונות, עולה שבאיזור סנהדריה הצביעו כ-30 חרדים עבור ברקת, ברוממה, מטרסדורף והסביבה, כ-50 קולות, בהר נוף כ-110 קולות, ברמות כ-90 קולות, באיזור עזרת תורה, גוש 80, צאנז, בעלז והסביבה כ-455 קולות, באיזור צפניה, בר אילן והבוכרים כ-190 קולות, ובאיזור מקור ברוך וגאולה כ-630 קולות, בשכונות בית וגן, מאה שערים, שמואל הנביא, גבעת שאול, נוה יעקב, ורמת אשכול נרשמו קולות בודדים בלבד.
בסך הכל מדובר על כ-3% מתוך מצביעי יהדות התורה, (כ-1500 מתוך יותר מ-50,000), אך באיזורים מסוימים, כגון איזור גאולה, תומכי ברקת היו כ-11%.
אחוזי ההצבעה
אחוזי ההצבעה בבחירות אלו היו כ-42.72%, בבחירות 2003 הצביעו 38%.
במגזר החרדי הצביעו כ- 64% כ-3% יותר מבחירות 2003.
באיזור סנהדריה הצביעו כ-69%, בעזרת תורה והסביבה כ-67%, באיזור בר אילן ושכונת הבוכרים כ-57%, באיזור מאה שערים והסביבה כ-33%, באיזור שמואל הנביא כ-64%, באיזור גאולה והסביבה כ-55%, בבית וגן כ-68%, בהר נוף כ-72%, באיזור רוממה ומטרסדורף כ-70%, בגבעת שאול ובאיזורים החרדיים ברמות כ-74%, וברמת שלמה הצביעו כ-82%.
במגזר החילוני הצביעו כ-57%, כעשרה אחוזים יותר מבחירות 2003.
שיעור ההצבעה במגזר הערבי ירד מכ-5% בבחירות הקודמות ל-2% בבחירות 2008.
הקלפי בעלת שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היא קלפי 577 ברמות פולין בה נרשמו יותר מ-92% הצבעה.
הקלפי בעלת שיעור ההצבעה הנמוך ביותר המגזר החרדי היא קלפי 16 במאה שערים בה הצביעו כ-12% מבעלי זכות הבחירה.
במי תמכו מצביעי המפד"ל?
על פי פילוח נתוני הקלפיות עולה, כי בשכונות קריית משה וגבעת שאול בהם קיימית אוכלוסיה חרד"לית גדולה, הצביעו כ-70% עבור פרוש וכ-30% עבור ברקת.
בשכונות בית וגן והר נוף בהם קיימים מצביעים רבים למפד"ל, כ-55% נתנו את קולם לפרוש.
בשכונות החרדיות בצפון ומרכז ירושלים מצביעי מפד"ל בודדים, ועל פי הנתונים כ-50% מהם הצביעו עבור פרוש.
באיזורים המתחרדים בשכונת רמות, וברמת אשכול בהם מתנהלים מאבקים בין חרדים לדתיים לאומיים, הצביעו כ-70% מתומכי המפד"ל עבור ברקת.
בשכונות רמת שלמה והרובע היהודי כ-70% ממצביעי המפד"ל הצביעו עבור פרוש.
בשכונת הר חומה, מעוז חשוב של הציבור הדתי לאומי, נתנו כ-70% ממצביעי המפד"ל את קולם עבור פרוש. בשכונה זו זכה פרוש לתמיכה בלתי צפויה ממצביעים מהמגזר החילוני, אשר תמכו בבחירות למועצה בתושב השכונה מאיר תורג'מן, וזאת עקב הסכסוך האישי בו שרוי תורג'מן עם ניר ברקת.
בגבעת מרדכי, מעוז מפד"ל, בו מתגוררים כמה מראשי המפד"ל שאף תמכו בפומבי בברקת, הצביעו כ-55% מהדלי"ם עבור פרוש.
בשאר חלקי העיר זכה פרוש בכ-35% תמיכה ממצביעי המפד"ל, ולקולות בודדים במגזר החילוני, בעיקר מתומכי תורג'מן.
המגזר הערבי תמך בארקדי
במגזר הערבי כ-155,000 בעלי זכות בחירה, מתוכם הצביעו כ2% בלבד, את מירב הקולות גרף ארקדי גיידאמק, שזכה בכ-1600 קולות (כ-62%), אחריו מאיר פרוש עם כ-540 קולות (כ-20%) ולבסוף ברקת עם כ-480 קולות (כ-18%).
אנקדוטה מעניינת, בבחירות הקודמות, הערבים אהבו את אורי לופוליאנסקי, והעניקו לו כ-1700 קולות, פי שלוש ממאיר פרוש.
החיילים עם ברקת
מניתוח תוצאות המעטפות הכפולות שהם קולות החיילים והנכים, עולה כי ברקת זכה ב76%, גיידמאק ב4%, ופרוש בכ20%, עיקר הקולות של פרוש הגיעו מקלפיות הנכים, אשר באחת מהם הצביע הגרי"ש אליישיב.
למה ארקדי לא נכנס למועצה?
לגיידמאק חסרו 265 קולות לעבור את אחוז החסימה, ולהכנס כנציג לעירייה. לראשות העיר קיבל ארקדי כמעט 8000 קולות, אך למועצה קיבל 5147 קולות בלבד. הטעות היא של יועציו האסטרטגים, אשר יעצו לו לצאת ביום הבחירות בפרסום "כדי שהבת שלכם תתקבל לסמינר הצביעו ש"ס למועצה וגידמאק לראשות העיר",
בכך למעשה 'התיר' לחלק מאוהדיו להצביע למפלגה אחרת למועצה, וכך נוצר הפער של 3000 קולות בין מספר הקולות שקיבל לרשימה למועצה לבין בוחריו לראשות.
בשל מספר הקולות הנמוך שחסרים לו, הוא יכול להגיש ערעור בחירות, את הערעור הוא יכול להגיש בטענה ששלושה קלפיות במזרח העיר נשרפו, וכי יש לו מצביעים רבים במגזר הערבי. באם יצליח לגייס עוד כ-270 קולות הרי שיזכה במנדט על חשבון סיעת ישראל בתינו, שתרד למנדט אחד. וזו עוד סיבה שהמגזר הערבי יצביע לגיידמאק כדי להוריד מנדט לסיעה הימנית.
ולמספר נתונים סופיים:
לאחר ספירת "קולות החיילים" התברר, כי לראשות העיר הצביעו 220,510 מצביעים, כאשר מאיר פרוש מקבל 94,456 קולות, לניר ברקת הצביעו 116,947 מצביעים, כ-22,500 קולות יותר ממאיר פרוש, ארקדי גיידמאק גרף כ-8,000 קולות, ודן בירון כאלף ומאה קולות.
באיזור סנהדריה הצביעו כ-2800 לג' וכ-900 לש"ס, בעזרת תורה, גוש 80, בעלז והסביבה, כ-6000 לג' וכ-950 לש"ס, באיזור הבוכרים כ-2000 לג' וכ-900 לש"ס, במאה שערים והסביבה -כ2000 לג' וכ-750 לש"ס, באיזור שמואל הנביא כ-1100 לג' וכך גם לש"ס, במקור ברוך גאולה והסביבה כ-4400 לג' ו-1900 לש"ס, בבית וגן כ-3650 לג' וכ-1550 לש"ס, בהר נוף כ-4800 לג' וכ-1650 לש"ס, ברוממה מטרסדורף והסביבה כ-4000 לג' וכ-600 לש"ס, בגבעת שאול כ-1700 לג' ו-800 לש"ס, באיזור רמות החרדית כ-7000 לג' וכ-3200 לש"ס, ברובע היהודי 450 לג' ו-כ150 לש"ס, ברמת שלמה כ-4250 לג' וכ-1750 לש"ס.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות