נפילתו של טייקון

בכנס של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס נראה לב לבייב מוטרד מאוד. הכנס התקיים בינואר השנה, וצללי המשבר העולמי - שקשה היה לאמוד את עוצמתו - כבר החלו מרחפים מעל ראשי המנהיגים ואנשי העסקים שהתאספו בעיירה השוויצרית המושלגת. לבייב לא בזבז זמן: הוא ניהל שיחות אינטנסיביות עם מנהיגים מרוסיה ומאוקראינה, וראו אותו משוחח גם עם ראש ממשלת הונגריה. המיליארדר הישראלי פעיל מאוד במדינות מזרח אירופה ומרכזה, והוא נאלץ שוב ושוב להאזין לתחזיות הפסימיות שהשמיעו חלק מהמומחים. כשעלה לבייב למטוסו בדרך לבית הפאר שרכש בהאמסטד שבלונדון, היה בידיו מידע כלכלי רב ערך. אם הוא היה מזדרז לעשות בו שימוש - ייתכן שמצבו היה כעת טוב יותר.

עד תחילת אוקטובר קיווה לבייב להתאוששות מהירה. במפגש עם משקיעים מוסדיים הבטיח הטייקון: "יש לנו כל הכסף למימון הפעילות עד ‭,2010‬ כך שאנחנו מרגישים בנוח‭."‬ הוא הוסיף כי רוסיה ממשיכה להיות חלק מרכזי מפעילות החברה, והביקוש ממשיך להיות גבוה מאוד. בשבוע שעבר דיווחה אפריקה ישראל כי כל אחזקותיו של לבייב בחברה משועבדות לבנקים כנגד הלוואות. בשוק ההון תוהים מהו היחס בין החובות הרובצים על לבייב וחברותיו לבין הביטחונות שבידיהם. אם יגיעו הבנקים למסקנה שאין בידיהם די ביטחונות, הם עשויים לשוב ולהשתלט על אפריקה ישראל ועל חברות נוספות שבשליטת הטייקון.

חומרת הפגיעה של המשבר בלבייב ובחברות שהוא מנהל מפתיעה לא פחות משהפתיעה הפריצה הגדולה של הצעיר האלמוני, שהגיח לשוק ההון הישראלי בשנות ה-90 משום מקום - כשהוא גובר על מתחריו במכרז על השליטה באפריקה. 630 מיליון שקל שילם לבייב תמוטרת ‭54%‬ מהשליטה בחברת הענק. כעבור כמעט 13 שנה מסתכם שווי השוק של אפריקה ישראל ב-‭1.6‬ מיליארד שקל - בדיוק המחיר הריאלי ששילם לבייב תמורת המניות. עם זאת, לבייב משך במהלך השנים מהחברה כחצי מיליארד שקל בדיווידנדים, ולכן אין צורך לרחם עליו.

לבייב בן ה-52 הצטייר בשוק כאיש עסקים קשוח בעל חוש ריח להזדמנויות ותגובה מהירה. לא ברור מדוע הפעם איחר להגיב. הוא היה איטי בהיערכות למשבר הפיננסי, והמשיך להאמין בשוק הרוסי הבעייתי גם כשכל צופרי האזעקה החרישו אוזניים.

במפגשים שקיים בשבועות האחרונים עם משקיעים מוסדיים הוא ניסה לשמור על קור רוח ולהקרין אופטימיות. למרות שתחילה ניסה להימנע מלשלוח יד לכיסו הפרטי, הוא לא עמד בפיתוי ורכש איגרות חוב שהנפיקו החברות שלו. כשהגיעו הדוחות של החברה לרבעון השלישי של השנה, התברר שהיא הפסידה לא פחות מ-2 מיליארד שקל. חלק ניכר מנכסי החברה, כולל קניונים ומלונות, עומדים למכירה. לבייב מבקש תמורתם מחירים גבוהים, שאינם מחירי הפסד.
בשבוע שעבר הוא החליט במפתיע לבטל את השתתפותו בוועידת ראש הממשלה ליצוא, ורבים רואים בכך איתות להעמקת המשבר באימפריה שלו.

לא מפחד מדה בירס

לבייב יצא לעסקים בגיל ‭,16‬ לאחר שסיים את לימודיו בישיבת חב"ד בלוד. בעקבות אביו היהלומן נעשה גם הוא מלטש יהלומים. לאחר שחרורו מצה"ל שימש לבייב כקבלן-משנה של חברת סטאר דיאמונד. הוא יצר מערכת קשרים והקים עם גיסו, דוד אלישיוב, את חברת ‭L.I.D‬ לסחר יהלומים. לאחר שקרטל דה בירס, ששלט אז בשוק יהלומי הגלם, לא אישר לו הקצאה חודשית של יהלומים, הצליח לבייב להתקשר עם אנגולה. הוא השיג הסכם בלעדי לשיווק היהלומים ממכרות שם בשותפות עם אלרוסה, החולשת על יצוא היהלומים מרוסיה.

לבייב הקים מלטשת יהלומים גדולה באנגולה וביצע פרויקטים של תשתיות. עסקיו התרחבו בתוך זמן קצר גם לנמיביה, וגם שם זכה לזיכיונות כרייה והקים מלטשה מקומית. במקביל, באמצעות מערכת קשריו ברוסיה, קנה מכרות יהלומים במדינה זו.

הפריצה לאפריקה, שהיתה עד לפני שנים אחדות טריטוריה בלעדית של קרטל דה בירס, עוררה מאבק קשה בין המיליארדר הישראלי לקרטל הבינלאומי. דה בירס השקיע מאמצים כבירים כדי לסלק את לבייב מאנגולה. המשבר העולמי הכה קשות בתעשיית היהלומים, המספקת את אחד ממוצרי המותרות המובהקים ביותר. לבייב, היהלומן הישראלי הגדול בשוק, חש היטב את המכה.

במקביל לאימפריית היהלומים, המוחזקת על-ידי לבייב כעסק פרטי ופעילותה אינה חשופה לעין הציבור, שקד לבייב על פיתוח חברת ההשקעות אפריקה ישראל, שאותה רכש בתחילת 1996 מבנק לאומי. לבייב הצליח להפוך את החברה, שנכסיה מסתכמים היום במיליארד דולר, לקונצרן המשקיע בתחומים מגוונים כמו נדל"ן, קניונים, מלונות, אנרגיה והלבשה. באחת העיסקאות רכש לבייב את מפעל בגדי הים המפורסם אך הכושל גוטקס.

מהר מאוד חש לבייב כי אפריקה ישראל מיצתה את פוטנציאל הצמיחה בשוק המקומי, וברוח הגלובליזציה החליט להמשיך את פיתוח החברה בחו"ל. היעד העיקרי היה מדינה המוכרת ללבייב יחסית - רוסיה. הוא נכנס לפעילות ברוסיה ובמדינות מזרח אירופה ומרכז אסיה בתחומי התשתיות, תחנות הכוח, הקניונים, הקמת פרויקטים בתחומי התחבורה, תעשיית הכימיקלים ועוד. כשגילה שאנשי עסקים ישראלים עושים חיל גם בניו־יורק, החליט להתרחב גם לשם.

הפריצה לניו ־ יורק

כיוון שהשוק האמריקאי לא היה מוכר לו, הוא נכנס תחילה לעסקי הנדל"ן שם בעזרת שותפות עם שעיה בוימלגרין, איש עסקים וחסיד חב"ד כלבייב עצמו. השותפות התפרקה בתוך שנתיים, והשותפים לשעבר אינם מסתירים שסכסוך מר בענייני כספים ליווה את הפרידה. לאחר שהפך לאיש עסקים בינ”ל, רכש לבייב מטוס מנהלים מפואר, שאיפשר לו להתנייד ביתר קלות בין מוקדי עסקיו השונים. לבייב נהג להמריא מנתב"ג מדי בוקר, והקפיד לחזור לביתו הגדול בבני ברק לפני כניסת השבת. לאחר שנה מאס במגורים בישראל והודיע שמכיוון שמרבית פעילותו מתבצעת בחו"ל, הוא מעביר את ביתו ללונדון. מקורביו הכחישו בתוקף שהמעבר קשור לשיקולי מס.

התבססות עסקיו ברוסיה לוותה בשמועות על קשריו הטובים עם הצמרת הרוסית, כולל ראש הממשלה ולדימיר פוטין. לצורך מימון פעילות הנדל"ן המתרחבת ברוסיה, ריכז לבייב את ההשקעות והנכסים במדינה במסגרת חברה־בת נפרדת של אפריקה: חברת ‭,EFI‬ שהונפקה בבורסת ה־ AIM בלונדון. ההצלחה הזניקה את שווי אפריקה ישראל ל־‭3.7‬ מיליארד דולר. לבייב הוכרז כאיש העשיר ביותר בישראל, והתקשורת אמדה את הונו האישי ב־11 מיליארד דולר. מסוחרר מההצלחה הכריז לבייב ששווי חברת הנדל"ן שהונפקה זה עתה צפוי להגיע במהרה ל־6 מיליארד דולר - הצהרה שגרמה לזינוק נוסף של המניות.

בארה"ב השקיע לבייב בלא פחות מ־33 פרויקטים, כולם בשותפות. הוא רכש נכסים ידועים בניו־יורק, שטחים לבניית מאות דירות במיאמי ובלאס וגאס ופתח חנות יוקרתית של רשת תכשיטי לבייב. הסניף הראשון של הרשת נפתח במרכז לונדון, סמוך לחנות דה בירס. רוב הנכסים בארה"ב עומדים כעת למכירה - אבל השוק, כידוע, חלש ביותר.

עסקיו המסועפים לא מנעו מלבייב לראות עצמו כפטרון של יהודי רוסיה ושכנותיה. הוא אחד הנדבנים היהודים הגדולים ברוסיה, ומאמין שהתרומה היא סוד ההתעשרות. הוא תרם מיליוני דולרים בכל שנה לרשת אור אבנר, שהקימה רשת מוס־דות חינוך יהודיים ברוסיה, בחבר העמים לשעבר ובארה"ב. הוא דאג לשיגור שליחי חב"ד לקהילות היהודיות במדינות רבות, ואת הרב הראשי של רוסיה, לב לאזאר, שלח למוסקבה. עתה הפעילות הענפה הזו נמצאת בסכנה, כי לבייב הבהיר שייאלץ לקצץ בתמיכתו.

קישורים:
מקור: מעריב

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!