חשיפה: כך נרדמו ראשי גור ב'שמירה'

זה קרה לפני כארבעה חודשים, באמצע קיץ תשס"ח. עסקן צעיר הגיע למשרדי רשם העמותות במשרד המשפטים, בכדי לטפל בעניינה של עמותה מסוימת שנקלעה לקשיים בירוקרטים. הוא ישב מול הפקידה, הרשמת, המופקדת על התיק הספציפי, והחל לדון עמה בנושא העמותה למענה הגיע למקום. אך תוך כדי דיבור, זיהה האברך, בעל חושים פוליטיים מחודדים, התרחשות מעניינת.

כמה מבני משפחת פרוש, יחד עם אישים נוספים, סבבו במשרד. הם הגישו לאחת הפקידות טפסים, מילאו אחרים ושוחחו בטלפון. אחד מהם החזיק תחת חיקו תיקייה עבת-כרס, כשאימץ האיש את עיניו הוא גילה על כריכתה את הכיתוב הבא: "עמותת החינוך העצמאי". בבת אחת נדלקה במוחו נורה אדומה גדולה. חושיו לא הטעוהו. הוא היה עד באותם רגעים למהלך גורלי.

מהתחקיר שערכנו עולה, כי העסקן פנה מיד לבנו של חנוך זייברט, מזכ"ל אגודת ישראל ומי שמכהן כ'עוזרו' של יו"ר החינוך העצמאי, ר' אברהם יוסף לייזרזון. הוא תיאר לבן-יקיר את ההתרחשות במשרדי רשם העמותות, ולאור הידיעה הברורה שהחינוך העצמאי רשום כאגודה עותומנית ולא כעמותה, הוא ביקש לבדוק עם העסקונה הבכירה ב'סיעה המרכזית', האם ישנם מהלכים חדשים או שינויים בחינוך העצמאי.

זייברט ג'וניור פנה לאביו והעביר לו את המידע, זה הגיב בתמיהה ומבוכה, הודה על האינפורמציה והבטיח לבדוק את המידע לאשורו. במקביל, לפי מידע שהגיע אלינו, פגש אותו עסקן אל אחד מעשרת נערי ח"כ יעקב ליצמן, ומסר לו את אותו מידע. זה האחרון השיב שימסור את המידע לבוס, ליצמן.

"יענק'ל, הם עובדים עלינו"

גורם בכיר ב'סיעה המרכזית', שחשף בפנינו את פרטי הפרשה, אומר, כי לכאורה היו אמורים להכריז בסיעה על מצב חירום ולהיכנס לפעולה מיידית, לאור ההוכחה החותכת שמשהו גדול מתבשל מאחורי הגב. בפועל, האינפורמציה לא זכתה ליחס שהגיע לה, ונותרה בקרן זווית, כאבן שאין לה הופכין. ליצמן וזייברט, שני הפלפלים הכול-יכולים, 'נרדמו בשמירה' ברגע האמת, בעוד פרוש ו'דגל' גונבים את הסוסים מהדלת האחורית.

וכך קרמה לה העמותה החדשה עור וגידים, בשר ועצמות, במשך חודשים ארוכים. אפילו ידיעה שהתפרסמה כאן באתר 'בחדרי חרדים' עוד לפני ראש השנה, ולפיה מוטל'ה קרליץ השיג עסקה בין פרוש לבין בית הגרי"ש אלישיב - תמיכה במועמדותו תמורת שליטה לדגל בחינוך העצמאי, ושהייתה אמורה להפעיל אזעקה אמת בחצר גור, לא עוררה את אנשי החסידות מעילפון הקיץ בו שקעו.

רק בין כסה לעשור תשס"ט, נפל לחנוך זייברט 'האסימון'. הוא חייג במהירות ליעקב ליצמן וזעק לשפופרת: "יענק'ל, הם עובדים עלינו".

מכאן הכול היסטוריה. ההיסטריה החלה.

על פי עדותו האישית של ח"כ ליצמן, לפחות על פי ההשתלשלות הכרונולוגית אותה תיאר בכינוסי ה"רק לא פרוש" עם חסידי גור - בהם פירגן לזייברט על החשיפה - עוד באותו יום הוא יזם פגישה דחופה עם רשמת העמותות, ועצר את המהלך. לדבריו, בפגישה התברר לו שהוא הקדים בחצי שעה בלבד את החתימה והאשרור הסופי של העמותה, דבר שבעצם היה הופך לסתימת הגולל על קברו הפוליטי שלו עצמו.

העיסוק בנושא עבר מהזירה העיונית-פוליטית-פרוצדוראלית לזירה המשפטית. כיום נאלצת הסיעה המרכזית לשלם מחיר יקר מאוד על החולמנות שגילו בכיריה. אם בעורכי דין המנהלים את המאבק ועולים הון רב, ואם ביציאה למאבק קשה ועקוב מדם כנגד מועמדות פרוש.

אז גם אם יעקב ליצמן יוסיף לפרגן לעמיתו, חנוך זייברט, על חשיפת הפרשה, אל תאמינו. המחדל הענקי חקוק באותיות של אש על שם שניהם שווה בשווה, בצדק רב., , ,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!