תשמ"ט זה עכשיו

את המולת ההמונים שנשמעה בימים עברו במעמד קבלת פני רבו של תנועת ש"ס בגן סאקר, החליפה האווירה הממלכתית בבית הנשיא. "ידידי ומורי, שנותן השראה לעם כולו בהנהגה הרוחנית", קידם נשיא המדינה את נשיא מועצת החכמים, וגמר עליו את ההלל השלם: "זו זכות גדולה מאוד שיש לנו אדם שלא רק מרביץ תורה - ומדי פעם גם סטירה - אלא גם קורא לעם למלא אחר מצוות התורה". כל זאת נאמר, במסגרת הכנסת ספר תורה לבית הכנסת במשכן נשיאי ישראל, שהייתה רק התירוץ, הן מצד המזמין – שמעון פרס, והן מצד המוזמן – מרן הגר"ע יוסף.

"מדוע איננו חוגגים את שמחת התורה בחג השבועות שבו ניתנה?", הקשה הגר"ע יוסף באוזניו הקשובות של פרס, והשיב במשל לאותו מלך שחיתן את בתו עם אדם פשוט. חולפת חצי שנה והחתן פונה לחמיו ומבקש לערוך חתונה נוספת והסבר בפיו: "בתחילה, לא הבנתי מדוע בחר המלך דווקא באדם פשוט כמוני וחששתי שבת המלך חיגרת או פיסחת. כיום, כשאני יודע שזכיתי לא רק בבת מלך, אלא בכלה כלילת המעלות, שמחתי שלמה".

נשיא מועצת החכמים כיוון לנמשל רוחני, אך נשיא המדינה בחר לתעל את הנמשל, לאפיק פוליטי: "התחלת בחתונה וחשבתי שתסיים בגירושין, אני שמח לראות שלא רק שיש חתונה בסוף, אלא שהחתונה שמחה".

מאוחר יותר, תפס פרס לשיחה את אחד משרי ש"ס עמו יש לו שפה משותפת: "תגיד, השידוך הזה הולך לקראת סיום?", הוא שאל וקיבל תשובה: "לפי איך שזה נראה, אנחנו בחוץ".

ומדוע לא תיכנסו לממשלה, הקשה פרס ונענה בתשובת 'הסידור המלא': "היא לא רוצה לשלם".

שימון הישיש, שדכן פולני מפולפל, שהעיד על עצמו בעבר כי שלח אינספור לחמים על פני המים, לא במסגרת שטר תנאים פורמלי, אלא סתם כמחווה של רצון טוב, הוסיף והקשה: "בכמה אפשר לגמור?".

"מיליארד", השיב לו בן השיח, מצד החתן.

"אני לא מבין אותה", פסק פרס, "כסף לא צריך להוות בעיה פה. היא צריכה לתת לכם".

זקן הפוליטיקאים, כמו בן השיח הצעיר בהרבה, דממו לרגע. 'לו רק היינו יכולים לסגור את זה בינינו', ריחפה המחשבה באוויר. 'לו רק רובי ריבלין היה מנצח, ופרס היה נשאר בתמונה, לא כנשיא בלתי רלוונטי, אלא כפוליטיקאי מן השורה'.

יום למחרת הגיעה המיועדת, למשכן נשיאי ישראל, לבקש ארכה להרכבת הממשלה. לא בת מלך, לא כלילת המעלות. נדוניה, יש. אבל גם היא לא בשמיים. היא כבר הסכימה לוותר. מוכנה להקצות 550 מיליוני שקלים לקצבאות הילדים, תחת השם 'מענק משפחה' – אותה גברת, אפילו לא בשינוי אדרת. חצי מיליארד זה לא רע. אבל הש"סניקים רוצים מיליארד. שלם, עגול. בש"ס – כמו חתן שאינו להוט יתר על המידה – לא מוכנים לבוא לקראת ולו צעד אחד. ככה זה כשמהצד השני של המתרס עומדת כלה שמדברת בשפה אחרת, זרה ומנוכרת. על פחות מ'סידור מלא' לא שווה להעיף מבט.

בתחילה, זה נראה כמו מאבק של הכל או לא כלום. "או שלבני תישאר על העץ ותעמוד בהבטחתה שלא להחזיר את הקצבאות, או שתתפשר ותבוא לקראת", היה מי שהעריך באוזנינו בצמרת התנועה, והסבר בפיו: "הרי אם כבר תוותר על עמדתה, מה לי חצי מיליארד, מה לי מיליארד?".

אלא שלגב' פוליטיקה אחרת, מסתבר, יש גם שפה אחרת. היא מבינה שתשלם מחיר ציבורי, ומבקשת
מהש"סניקים להתחלק עימה שווה בשווה. היא מוכנה להיות מוצגת כמי שוויתרה, אך דורשת כי גם הם יוותרו. מה לעשות, וכפי שמגדיר זאת השר אטיאס, "את המחיר שהיא דורשת מאיתנו, ישלמו מידי יום השכבות החלשות במכולת". אם פורטים זאת לפרוטות, הצעתה של לבני עמדה, נכון למוצאי שמחת תורה, על תוספת של 300 שקלים למשפחה בת שלושה נפשות ומעלה. ועם סכום שכזה לא סוגרים חתונה, אף לא באולם הזול ביותר...

אין קמח, יש תורה

בעיצומו של חג הסוכות, הגיעה מצוקת עולם התורה גם לעיניהם של קוראי העיתון הנפוץ במדינה: "עולם התורה אינו מונח מתחום הגיאוגרפיה. יש סדר עדיפויות, והצלת עולם התורה תופסת בו את המקום הראשון", כתב בכיר הפרשנים נחום ברנע בטורו, ולא בכדי.

ההצעות שהעלו הנושאים-ונותנים מטעם קדימה קורצות, שלא לומר מפתות. המדובר בתוספת משמעותית של כשלושים אחוזים למלגה שמקבלים אברכי הכוללים, בנוסף לתוספת משמעותית לא פחות בתקציב הישיבות. הצעות אלו יש לומר, תיכללנה רשמית, במסגרת תקציב המדינה. לדידם של הנושאים ונותנים מטעם קדימה, אומנם אין קמח, אך יש תורה: אם אין קמח לקצבאות, לפחות מלגות ללומדי התורה, יש.

את המהלך הזה, בניגוד לקצבאות, יכולה לבני להעביר. כאן לא מדובר בשינוי סדרי בראשית, גם לא בהפרת הבטחה מפורשת שניתנה על ידה במהלך הבחירות המקדימות.מסגרת התקציב לא תיפרץ, בניגוד למצב בו יוקצו מיליארד לקצבאות, ואפילו רוני בר-און, השושבין שמתנהג כפטרון ומאיים בהתפטרות, לא יעלה על בריקדות.

לבני, מסתבר, גם יודעת לעשות את החשבון בפניהם של הש"סניקים: סכום של 550 מיליון לקצבאות ועוד תוספת של כ-200 מיליון לישיבות, מצמצם את הפער הכספי בין הנדרש למוצע. ש"ס תוכל לטעון כי השיגה 'כמעט' מיליארד. ובל נשכח, שלפני הכל מדובר בחץ שנורה היישר למטרה, בימים טרופים של מצוקה תקציבית אדירה שמזעזעת את אמות הסיפים בהיכלי התורה. דילמה, ללא ספק.

אמרנו קצבאות וישיבות. וישנה גם הצלע השלישית: דרישתה של ש"ס כי לבני תכריז שירושלים לא עומדת למו"מ. שני הצדדים יודעים שמדובר בדרישה מכשילה, שאינה ברת - יישום. כזאת שמוצהרת על מנת לתקוע מקלות בגלגלים.

אם הקצבאות מהוות מכשול אמיתי, הרי שכאן מדובר במוקש דמה. הרי ש"ס, בעידן אולמרט, כבר ישבה בממשלה שניהלה מו"מ סרק מול אבו מאזן, שמצבו, לקראת השנה הלועזית החדשה בה 'יפוג תוקף כהונתו', רק הולך ומחמיר, ומעמיד כל הסכם עתידי באור מגוחך.

בסביבתה של לבני מציעים נוסחה פשוטה: ש"ס תבהיר במסגרת ההסכם הקואליציוני, כי היא מתנגדת לניהול מו"מ על ירושלים וכי תפרוש ברגע שייוודע לה שמתנהל מו"מ שכזה. אם ש"ס תעמוד על רגליה האחוריות, אף תמצא לבני את הדרך להבהיר במרומז, כי ירושלים אינה הנושא כרגע. אך מכאן ועד להצהרה מפורשת? הרי שני הצדדים מבינים שאין לה כל ערך מעשי. בקדימה כמו בש"ס, יודעים, שלבני, שממוקמת על משבצת מנהיגת מחנה השלום החדשה, אינה יכולה להצהיר זאת.

ובכלל, מה ערך יש להבטחות מדיניות? עוד לא נמצא ראש הממשלה, שהלך למו"מ מדיני על פי קווי המתאר של הצהרותיו. וכי שכחנו את בגין בסיני ונתניהו בגולן?

כבודה של ירושלים במקומה, אך מה שבאמת מונח על שתי כפות המאזניים, הם קצבאות מול עולם התורה, וישנה המשקולת הנוספת - חששו של הגר"ע יוסף מישיבה באופוזיציה. אם תרצו 'טראומת שינוי'. כאן מסבירים בצמרת ש"ס כי אם נשיא החכמים ישתכנע, כי מדובר במהלך קדם-בחירות, הוא עשוי, שלא כדרכו, לתת יד להליכה למדבר האופוזיציוני מתוך מחשבה שהמים שבמימיות יספיקו לתקופה קצרה זאת.

נתניהו, טוב לש"סניקים

לבני תעשה הכל כדי ללכת לבחירות מעמדה של ראש ממשלה. אם תלך לממשלה צרה, נכונה לה חזית לא פשוטה גם בתוככי סיעתה, מצידם של ח"כים שכבר הביעו התנגדות למהלך. דווקא על שאול מופז, הש"סניקים לא בונים יותר מידי. "בסופו של דבר הוא יעשה את השיקול האישי שלו וייקח את תיק החוץ ותפקיד ממלא המקום", אומר בכיר בתנועה. כמו מופז, כך הגימלאים, אומנם מדברים גבוהה, אך נעדרי אלטרנטיבה אמיתית. השר בן-יזרי הגיע לרחוב הקבלן והבטיח, שלא ייכנס לממשלה ללא ש"ס. אז הבטיח. הרי אין להם אלטרנטיבה אמיתית. בחירות מוקדמות, יוציאו אותם מיידית לגמלאות.

ש"ס, אם תיוותר מחוץ לממשלה, תיקח על עצמה סיכון לא פשוט: היה ולבני תגרוף את כל הקופה ותעמוד בראש גוש שיותיר אותה על כס ראשות הממשלה, יהיו תנאי הפתיחה של התנועה הקדושה, במו"מ עתידי מול לבני המחוזקת, גרועים בהרבה מאלה שיש לה היום. אבל כמי שנשאה את דגל הקצבאות, האלטרנטיבה של הצטרפות במחיר התקפלות, קשה מנשוא מבחינתה של ש"ס.

בש"ס מודעים לסיכון, זו הסיבה שגם אם התנועה תיוותר בחוץ, לא נשמע בשום שלב התלהמות אישית נגד ראש הממשלה החדשה. לדידם, מדובר בסיכון מחושב. מרבית הסיכויים שנתניהו, ולא לבני, ירכיב את הממשלה הבאה, וכבר הרחבנו בעבר (בית ספר לפוליטיקה 'שובו של ביבי הישן'), באשר להבנות שהושגו בינו לבין ש"ס בסוגיית הקצבאות. גוזר הקצבאות, מוכן ומזומן להיות זה שיחדש את גזירת (בחיריק) קופוני הקצבאות. הכלכלן הקוסם (כמעט ואמרנו 'מאחז העיניים') כבר ילהטט בהסבריו הציבוריים, כל הדרך ללשכת ראש הממשלה.

אפרופו נתניהו. על פי ההבנות שהושגו עימו, גם במידה והליכוד לא ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יימנע מלהצטרף לממשלת אחדות עתידית ללא ש"ס. עד כמה אפשר לסמוך על ביבי? יותר מברק, לא יותר מידי.

יו"ר העבודה, הפך למשל ולשנינה. לכזה שהכל חוששים להידמות אליו. לבני רואה כיצד בחוסר עקביותו ובזגזוגיו הבלתי פוסקים, דרדר ברק את מעמדו לתהום. זו הסיבה שהיא תעשה הכל, על מנת לשמור ולו על מחצית מכבודה בסוגיית הקצבאות. זו הסיבה שבש"ס לא נותנים אמון בהצהרותיו, כולל בערב שמחת תורה, בדבר חשיבותה של ממשלה רחבה. לאוזנם של הש"סניקים יודע ברק ללחוש, כי לא יצטרף בלעדיהם. מה לעשות, וכבר נוכחנו לראות מה שוות הבטחותיו של ברק, לא רק לאוזניהם של בודדים, אלא לאוזני ולעיני כל האומה...

ביום רביעי, בעת ירידת העיתון לדפוס, אמורה הייתה להתקיים ישיבה מכרעת בין צוותי המו"מ. אבל בתנועה המשפחתית ישנו סדר עדיפויות. פרקליט הבית עו"ד דוד גלס, נאמן ביתו וחביבו של הגר"ע יוסף, חוגג בו ביום בת-מצווה לנכדתו, בתו של 'פרקליט הישיבות', שניצח על העברת חוק החינוך החרדי עו"ד עדי גלס.

משפחת הפרקליטים תחגוג באזור ים המלח, ולשאר בכירי התנועה יתאפשר לפרק את הסוכות בירושלים. (את הדיון על דרישת ראשי ומנהלי ישיבות המגובה בתמיכתו של יו"ר ש"ס, להעברת אגף הישיבות לידיה של התנועה הקדושה, ידחו האב הנושא ונותן, והבן המייצג את הישיבות, למועד שלאחר חלוף השמחה). ביום חמישי, אמורים הצוותים להיפגש ולשמוע, ככל הנראה, את ההצעה האחרונה בטרם תנסה לבני להציג את ממשלתה, עם פתיחת מושב החורף ביום שני הקרוב.
עם ההצעה הסופית – בשינויים של כמה עשרות מיליונים, מזו הנוכחית - הם יגיעו לרחוב הקבלן 45. בצמרת ש"ס, סבורים שבמתכונת הנוכחית, אל לש"ס להיכנס לקואליציה, אבל בש"ס יש בעל-בית שחרד מישיבה באופוזיציה, במשקפיו השחורות הוא רואה את הדברים מזווית אחרת. עולם התורה יקר ללבו, גם המקוואות ושרותי הדת שמצויים בתנופת בנייה חשובים לו. מבחינתו, אין מקום לחתונה שמחה, אך גם לא בהכרח לגירושין.

580499440

עשרים שנה אחרי, וההיסטוריה חוזרת. בתשמ"ט, מדובר היה בפילוג בין הפלג הליטאי לחסידי. בתשס"ט, מדובר בהתפלגות בתוככי פלגיה החסידיים של אגודת ישראל.

עמותה מספר 580499440 היא שהפכה בחג החולף את הבית המשותף של תנועת אגודת ישראל ל'דירת עראי'. באורח לא פלא, נשכר עו"ד עמירם בוגט לשעבר רשם העמותות, על מנת לסייע בזירוז הליכי הקמת העמותה המפלגת, שאמורה הייתה לשנות את מעמד החינוך העצמאי מ'אגודה עותומאנית' כפי מצבו המשפטי כיום, ל'עמותה רשומה'. כתובת העמותה נרשמה בבניין המריבה ברחוב אדוניהו הכהן 17 בירושלים. השם שניתן לעמותה, הינו 'מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר'. ורק הסיעה המרכזית שהרב אברהם לייזרזון משמש כיו"ר החינוך העצמאי מטעמה, לא ידעה את שמתרחש מאחורי גבה.

המודעה בגיליון 'המודיע' בערב חג הסוכות, ולפיה: "אי אפשר לבקש תמיכתו של ציבור בעניין אחד, (בחירות מסוימות למשל), כאשר קוראים עליו תיגר בעניין אחר", היוותה את הקדימון לחג סוכות סוער שבעיצומו, בצעד חסר תקדים, כונסו חסידי גור בירושלים לכינוס "מחאה נמרצת בפגיעה בכבודם של גדולי ישראל".

המהלך שבשלו יצא הקצף החל להתגלגל מחודש סיוון (על פי הנתונים שבידינו הושלם מהלך הבקשה ב-3/9). חברי 'האגודה העותומאנית' של החינוך העצמאי ר' מנחם פרוש ור' שלמה לורנץ – לא כולל החבר השלישי יצחק מאיר שנותר מחוץ למשחק - נתנו יד למהלך הפיכת 'החינוך העצמאי' ל'עמותה' בת ארבעה עשר חברים, תוך חלוקה שווה לדגל ואגודה.

ליצמן טען כי החתמת חברי מועצת גדולי התורה נעשתה מאחורי גבו, תוך זלזול בכ"ק מרן האדמו"ר מגור. התוצאה המיידית הייתה, תגובה חסרת תקדים ב'המודיע', תוך מסע הסברה פנימי בתוככי החסידות שבמסגרתו הובהרה העמדה ולפיה אין לתמוך בפרוש לראשות העירייה: "כל המעלה של ראש עיר חרדי, זה שהוא כפוף לגדולי ישראל. ואם המועמד לא כפוף לגדולי ישראל - ופרוש אין לו כניסה לא לרב אלישיב, לא לרבי מגור ולא לרבי מבויאן - אין שום משמעות להיותו חרדי". הסיומת לקוחה מעולמו של יענק'ל 2 – כהן: "אם דה-הרטוך היה מועמד, גם היו אומרים שצריך להצביע לו בגלל שהוא שומר שבת?". וכל שאר תוקפו וגדולתו של הכינוס האמור על נספחיו, הלא כבר הושמע ב'קול החרדי', ונלחש מפה לאוזן 'בחדרי חרדים' בסוכותיהם של שלומי אמוני ישראל, ולא רק מקרב חברי הסיעה.

בתשמ"ט, הייתה חב"ד התירוץ לפילוג ששורשיו היו עמוקים בהרבה. בשלומי אמונים בטוחים, כי גם הפעם, החינוך העצמאי הוא רק התירוץ. כשכבודם של גדולי ישראל, הופך לחרב פיפיות בידיהם של שלוחי דרבנן, אין דבר ראוי יותר מלצטט את אותם שלוחים בגירסתם. שמענו את פרוש, כמו גם את ליצמן, יראה הקורא וישפוט:

ליצמן – אומרים בשלומי אמונים – סימן אותנו מתחילת הדרך, שידר למן הרגע הראשון, כולל בראיונות לעיתונות הכתובה, מהו יחסו למועמדותו של מאיר פרוש. והייתה לכך סיבה: "החטא הקדמון שלנו הוא ההימנעות מתמיכה בהצטרפות לממשלת ההתנתקות", מה עניין תיחמון החינוך העצמאי, לפינוי אלי סיני? "באותה סיטואציה, נוצרה מציאות שישנה דעה עצמאית לחברים נוספים במועצת גדולי התורה".

באופן מפתיע, בניגוד למקובל באירועים כגון אלה, מסרב מאיר פרוש להכות על חטא. הוא מישיר מבט ומבהיר כי מבחינתו מה שנעשה בחינוך העצמאי כשר וראוי: "ראשית, זה נעשה על ידי אבי (ר' מנחם – א.ב.), ולא על ידי", הוא אומר לכותב השורות. אמירה לפרוטוקול.

לגופו של עניין, פרוש נחרץ: "מדובר במהלך מחויב המציאות, חוקית לא ניתן להמשיך במצב הקיים שהחינוך העצמאי מוגדר כ'אגודה עותומאנית'. נעשה כאן מהלך שוויוני, בגיבוי חברי מועצות גדולי התורה". תשובה לחצאין, אנו אומרים לו, הרי אינך משיב לטענה כי פעלתם מאחורי גבו ותוך הסתרת המידע מכ"ק האדמו"ר מגור?: "אם הסיעה המרכזית הייתה יודעת על המהלך היא הייתה מונעת אותו", משיב פרוש ג'וניור. המשמעות, ברורה, לא רק לליצמן.

עבודת דילוגים

יענק'ל ליצמן שומע ונזעק: "הם עבדו על חברי המועצת", הוא טוען ומביא את סיפור המעשה: "הם עשו דילוגים בין האדמו"רים ולכל אחד בנפרד, אמרו שכולם מסכימים". הוא מזכיר שוב ושוב שעל הקמת העמותה שקובעת עובדות חדשות בשטח, נודע לסיעה המרכזית במקרה, ברגע האחרון: "לא להאמין מה שפרוש עשה כאן. הרי שבועיים אחרי שהם החתימו מאחורי גבנו, הוא ישב איתנו והסביר שהוא מתנגד לניהול משותף, כי 'הכל שייך לאגודה', כך הוא טען בלהט". בפן המשפטי, ההיערכות להתמודדות הייתה מהירה. פגישה עם רשם העמותות ובחינת הכלים המשפטיים, כולל הגשת תביעה. אבל החזית הפוליטית, היא זו שבוערת.

שאלנו את ליצמן אם אינו מתנקם דווקא במי שהוא חפץ להיפרע ממנו. הרי גם דגל התורה פעלה מאחורי גבכם, להם אתם עושים הנחות, במועמד שלהם בבני ברק אתם תומכים: "יש לי טענות גם לדגל", פותח ליצמן חשבון וממהר לסייג כי מול פרוש, המינוס חרג מהמסגרת: "הרי הוא חלק מאגודת ישראל, איך הוא מעז לפעול מאחורי הגב של גור? בכלל, הרי הסמכות בחינוך העצמאי היא בידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל". פרוש מצידו מגיב, כי לכל ברור שלדגל התורה זכות שווה, גם אם לא קבועה פורמלית: "בתקנון של העמותה החדשה יש יחס שווה, בין שני מועצות גדולי התורה של דגל ואגודה". הוי אומר: רוב לשלומי אמונים ודגל התורה. גור, תיוותר במיעוט.

בשלומי אמונים נערכים לקרב מאסף, להתמודדות על ראשות העיר, ללא קולותיהם של חסידי גור. לציטוט ולייחוס ממשיך פרוש לדבוק בקו ולפיו: "נעשה הכל כדי שגור יהיו איתנו". בינתיים, הוא לא עושה אפילו צעד אחד לקראת.

"אני זוכר שבבחירות בתשנ"ט, נשלחתי בשליחות גור, לפנות בוקר, לביתו של הראש-ישיבע בחזו"א 5, וביקשתי שיסכים שבפתק ההצבעה יופיע 'יהדות התורה והשבת'. ועכשיו היעלה על הדעת שהלוחמים למען השבת יסייעו למועמד מחלל שבת?", אומר מאיר פרוש. מוכן למלחמה, גם אם לא שש אלי קרב.

ואילו ליצמן מבקש להזכיר, כי היה זה פרוש, ולא אחר, שהסיר את מועמדותו כמועמד שלישי לראשות העירייה, ופעל על מנת שהציבור החרדי כולו יתמוך באולמרט מול קולק. המסר ברור: כמו מול קולק ואולמרט אז, גם מול ברקת היום, אין לפרוש סיכוי. כמו בשעתו, כך הפעם, ניתן לסגור עם ברקת עסקים. אומנם לא יורו להצביע לו ישירות, אבל גם פתק לבן הוא סוג של תמיכה.

בסיעה המרכזית, אף נטען, כי לא מדובר רק בעמותת החינוך העצמאי. גם בעמותת 'מרכז אגודת ישראל' בירושלים, נעשו שינויים, תוך פתיחת עמותה חדשה והדחת הנציגות הגוראית. ואכן, מבדיקה מול משרדי רשם העמותות עולה כי עמותה חדשה שכזאת אכן הוקמה בתאריך 18/12/07. בסיעה המרכזית טוענים כי בתקנון העמותה החדשה נקבע, כי לא מועצת גדולי התורה, אלא הוועד המנהל הוא שיכריע, כשהמשמעות הנדל"נית של העברת הנכסים, לעמותה החדשה והשונה בהרכבה, ברורה.

מאידך, בשלומי אמונים דוחים את האישומים ותמהים, האם אנשי הסיעה המרכזית עושים 'שעות נוספות' במשרדי רשם העמותות. לגופן של טענות משיבים בשלומי אמונים, כי כל ההחלטות לגבי 'עמותת מרכז אגו"י בירושלים' התקבלו ברוב קולות. כל החברים, כולל נציגות הסיעה המרכזית, הוזמנו לישיבות אלה ומי שבחר שלא להגיע, אינו יכול לבוא לאחר מכן ולטעון כנגד תוצאות ההצבעה.

הקרע נוצר. אווירת הפילוג הטעונה מזכירה את ימי תשמ"ט הזכורים לרע. אך בהתחשב בעובדה שעבור שני הצדדים הסיכון גדול מידי, לא נותר אלא להמתין ולראות מי ימצמץ ראשון.

בית ספר לפוליטיקה, טורו של אבי בלום, מתפרסם בקו עיתונות דתית

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!