כ"ד חשון התשפ"ה
25.11.2024

הגבירים סוגרים ברזים

ב'אור אבנר' מקצצים, ב'וולפסון' מקפיאים פרויקטים חדשים ו"גם הקיימים בסימן שאלה", ראשי הכוללים מתקשים לגייס כספים, והדרייברים מובטלים • שי איזנברג ותמי גיל על המשבר שמכה בציבור החרדי

כולל. צילום: מנח זרקא
כולל. צילום: מנח זרקא



הפגישה שהתקיימה לפני שבוע במשרדי 'אור אבנר' במוסקבה לא היתה עוד פגישה. המליארדר ר' לוי לבייב, מי שתרם עד היום כמיליארד דולר לפעילות של חב"ד, כינס את ראשי ארגון 'אור אבנר' בחבר העמים' והטיל פצצה על השולחן: לאור המצב הכללי בעולם, שפגע קשות גם ברווחי החברות שבבעלותו, התקציבים של הארגון - העומד מאחורי הפעילות של 300 שלוחים ברחבי ברית המועצות לשעבר - יקוצצו.

במהלך הפגישה הציג לבייב למנכ"ל 'אור אבנר' בחבר העמים, הרב דוד מונדשיין, מסגרת תקציבית חדשה ומצומצמת. "מונדשיין יאלץ כעת להפעיל את בתי הספר והפעילות השוטפת של הארגון, במסגרת התקציב החדש והמקוצץ", אומר אחד המקורבים לארגון. "שלוחים שיש להם מקורות כספיים ותומכים אחרים, ייפגעו כתוצאה מהקיצוץ. לגבי אלה שאין להם תמיכה אחרת, נעשה כל מאמץ שלא ייפגעו".

יחד עם זאת, בניגוד לפרסומים שונים - כאילו לבייב לא העביר את תשלומי המשכורת האחרונה לשליחים - אין פגיעה כזו. "המשכורות בכלל אינן משולמות על-ידי לבייב", אומר מקורב אליו. "לבייב מימן רק את הפעילות השוטפת ואת בתי הספר - שזהו עיקר התקציב. מי שמשלם את המשכורות למאות השלוחים, הוא הנגיד ג'ורג' ראהר מארצות- הברית, והוא לא הודיע על שום סגירת ברז. הוא ממשיך לתמוך ולשלם כפי שעשה עד היום".

גורם אחר ב'אור אבנר' מסביר את תמונת המצב: "לוי לבייב אינו סוגר את פעילות 'אור אבנר' - לא ברוסיה ולא בישראל. עם זאת, לנוכח העובדה שגורמים ממלכתיים כמו חפציבה של הסוכנות ומשרד החינוך, כמו גם תורמים פרטיים שונים, הפסיקו באחרונה כליל או שצמצמו מאוד את תמיכתם בפרוייקטים המשותפים השונים, קיבלו הנהלות 'איגוד הקהילות' ו'אור אבנר', החלטה מושכלת לבחון התאמת מתכונות הפעילות למציאות התקציבית החדשה.

"כידוע, לבייב רואה בתרומה לקהילה נדבך חשוב במהותו כאדם מאמין ולפיכך אין בכוונתו להפסיק לתרום ולפעול להמשך קיומו של חינוך יהודי בגולה ובישראל - גם אם במתכונת מצומצמת - כמתחייב מהמציאות הכלכלית הצפוייה בחודשים הקרובים".

אגב, 25 הרוסים העשירים איבדו 230 מיליארד דולר מנפילת שוק המניות במוסקבה. גם עובדה זו פוגעת בפעילות היהודית במדינות חבר העמים.

לבייב: להגיד שאסון קרה זה ממש רחוק

אם נקח, לדוגמה, את המיליארדר ר' לוי לבייב, נוכל להבין מה עובר על עשירי העולם בשעה שצונאמי כלכלי שוטף את השווקים. בכתבה, שפורסמה ב'ידיעות אחרונות' ביום ו' האחרון, ואשר כותרתה הייתה 'עדיין מיליארדר', דווח כי על פי נתוני הבורסה איבד לבייב 5 מיליארד דולר. לבייב נחשב היום לישראלי שהפסיד הכי הרבה מהמשבר הפיננסי העולמי - כ-18 מיליארד שקל, בעקבות צניחה חדה בשווי מניות חברת 'אפריקה ישראל' שבבעלותו.

בזמן שהותו של לבייב בארץ, באמצע השבוע שעבר, הוא העניק ראיון לחדשות ערוץ 2. בראיון נשאל לבייב לגבי התנודות החריפות במניית 'אפריקה ישראל': "לא עשיתי חשבון נפש אם הפסדתי או הרווחתי, אני לא רוצה עליות מטורפות ולא רוצה ירידות מטורפות", אמר לבייב. "ראיתי דברים שלא האמנתי פעם שיכולים לקרות. אם מניה צונחת ב-30% אלה לא דברים נורמלים. אני יודע מה שקורה בחברה שלי והכל זה פאניקה, טירוף. הציבור לא יכול לדעת את מה שאני לא יודע", דברי לבייב.

האם אתה יכול להבטיח ש'אפריקה ישראל' יציבה? נשאל לבייב, וענה: "היא בוודאי תעמוד בכל ההתחייבות שלה. זה שביום המסחר האחרון היא זינקה ב-23% וביום אחר צונחת ב-18% אני לא יכול להסביר את זה. כל הפעילות שלנו מגובה בנכסים ריאליים, לא השקענו בנפט וקידוחים".

בנוגע למצב הכלכלי בישראל, אמר לבייב: "אני מברך על הורדת הריבית לא מודאג מהאינפלציה, היא נמוכה. מעבר לסיסמאות כלליות, הממשלה צריכה לבצע צעדים ממשיים. באירלנד למשל מבטחים את הפקדונות של הציבור, שם לא מסתפקים בדיבורים שהכלכלה יציבה. אנחנו כן נכנסים למיתון, ונמצאים באותו עולם גלובלי, אבל מכאן להגיד שאסון קרה זה ממש רחוק. לדעתי 2010 תהיה שנה עם עליות רצופות".

דרייבר: אני אפילו לא מכסה את ההוצאות

בימים אלו, בהם הנושא המדובר ביותר הוא הצונאמי הכלכלי, מתחיל הציבור החרדית לחוש את הגלים על בשרו. מנהלי מוסדות תורניים וארגוני חסד אפופים בחרדה, ומצב רוחם הוא העתק מדויק של המדדים בבורסות אירופה ובוול-סטריט.

הכיוון - חד צדדי. נע כלפי מטה ובעוצמה רבה.

סוד גלוי הוא כי עיקר התמיכה הכלכלית של עולם הישיבות מגיעה מתרומות של גבירים ונדיבים המתגוררים ברובם בחו"ל. כשמצבם של אלה הולך ומתדרדר - ובשבועות האחרונים לא מעטים מהם איבדו כמעט את כל כספם - הם מושכים עמם גם את מוסדות התורה, בחינת 'חוק כלים שלובים'.

מקורות הכנסה, שהיוו את העוגן הפיננסי של עולם התורה, קרסו בשבועות האחרונים כמגדל קלפים – והמצב נורא מתמיד: מחירי המזון מאמירים, יוקר המחיה שובר מידי יום שיאים חדשים, הדולר שהיה מטבע היסוד של אנשי ה'שנור' החרדיים במצב קשה, וחוסר המזומנים מכה בעוז בכל המוסדות, קטנים כגדולים.

אם בעבר היו ה'דרייברים' 'חוגגים' על גזירת קופונים שמנים מכל תרומה, הרי שכיום הם נותרו מובטלים ברוב שעות היממה. מקצועם - הסעת השליחים הישראליים אל בתי הנדיבים - הפך לכמעט בלתי רלוונטי. שכרם, שאינו נמוך כלל, ועומד על כמה עשרות אחוזים, תלוי באיכות השליח ובמקצועיותו של ה'דרייבר', הפך היום לבלתי משתלם בעליל. כשאין תרומה, גם עשרות אחוזים ממנה אינם סכום נכבד.

אחד מהמפורסמים שבהם, המתגורר באזור ניו-יורק, אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים': "הגעתי לארץ לחגים, למרות שבדרך-כלל מדובר בתקופה בה ידי עמוסות בעבודה. אלא שאני עובד על אחוזים, ובחודשים האחרונים פירושו של דבר 'לעבוד לחינם'. לא פעם אני אפילו לא מכסה את ההוצאות. אז למה לא לנצל את הימים הקדושים הללו ולבקר בארץ?!.

"התקשרתי לכל מי שנהג בעבר לעבוד אתי", הוא מספר, "ויעצתי לו להישאר בישראל. אין מה לבוא לניו-יורק. אני נוהג לומר, למרבה הצער, כי אולי עוד מעט נוכל לראות תנועה הפוכה ואנשי חוץ לארץ יגיעו ארצה לאסוף כספים אצל יהודי ארץ ישראל. זו בדיחה עצובה, אך היא כבר מזמן אינה נחשבת לבדיחה".

קרן וולפסון: אחרי החגים התמונה תתבהר

אילי הון החיים בחו"ל, בעיקר בארצות-הברית, תורמים בכל שנה מאות מיליוני דולרים למוסדות וארגונים בישראל. המילארדר זאב וולפסון, מייסד 'נס טכנולוגיות', הוא אחד הגדולים שבהם. מדי שנה מגלגלת 'קרן וולפסון', הקרן אותה ייסד, מלגות חודשיות של למעלה מ-1,000 דולר לאלפי אברכים ענק. אולם כעת, משיחה שערכנו עם גורם המקורב להנהלת 'קרן וולפסון' בישראל, עולה תמונה עגומה מאוד. "מנסים כמה שפחות לפגוע באברכים, אך המצב קשה. התמונה עדיין לא ברורה, אבל כבר נכון לעכשיו פרויקטים חדשים מוקפאים, והקיימים גם הם נמצאים בסימן שאלה.

"אם המצב יימשך - אין ערבות לאף אחד. צריך הרבה רחמי שמיים לכל עולם התורה, האברכים מודעים לקשיים שמתעוררים, והדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה לעורר רחמי שמיים לשיפור המצב. אני מאמין שאחרי החגים התמונה תתבהר, ונדע יותר במדויק מה המצב".

ב'רשתות', אלו שמחזיקים מספר גדול של 'כוללים', המצב גם הוא בכי רע. בעבר, כאשר ראשי מוסדות אלו, שהתפרסמו בזכות מומחיותם במלאכת ה'שנור', היו נוסעים לחו"ל, הם לא חוזרים עם פחות מסכום שהיה מחזיק אותם בכבוד. היום הם חוזרים עם הרבה פחות.

"אנחנו לא עומדים בפני סכנת קריסה", הם ממהרים לנסות ולהרגיע, ללא הצלחה גדולה. "אך בהחלט המצב הוא לא כמו שהיה. מרגישים יותר קשיים. אנחנו מתפללים הרבה, ובטוחים שזכות התורה של אלפי אברכים תחזיק אותנו מעל המים. גדולי הדור מחזקים אותנו כל הזמן, ואומרים לנו שבימים כאלה צריך להרחיב את ה'כוללים' וחס ושלום לא לצמצם, ומן השמיים ירחמו".

משיחות שערכנו עם ראשי 'כוללים' קטנים יותר, מתקבלת תמונה עגומה בהרבה. "גבירים שהיו תורמים בעבר אלפי דולרים, לא פותחים היום את הדלת", מספר ראש כולל בבני-ברק בצער. "בנסיעה האחרונה שערתי, לא הצלחתי אפילו לכסות את כרטיס הטיסה. אני משאיר מאחורי משפחה ויש גבול למספר הפעמים בהם אני יכול לנסוע". הייאוש נשמע בקולו כשהוא מוסיף: "כינסתי את האברכים ושיתפתי אותם במצב. הודעתי בצער רב שבינתיים לא יחולקו מלגות. המצב הוא מזעזע, חלקם מטופלים במשפחות ברוכות ילדים, והמלגה היא מקור הקיום היחיד שלהם. מה אני יכול לעשות? אפילו הגמ"חים כבר לא נותנים הלוואות".

מנהל ישיבה: אם יקוצצו תקציבים - עשרות מוסדות יקרסו

משרדי החינוך והדתות מתקצבים את הישיבות ואת הכוללים, אך בשנים האחרונות קוצצו כספים אלה משמעותית. תלמיד ישיבה גדולה מקבל מהמדינה 400 שקל בחודש, ותלמיד כולל מקבל 720 שקל. אך גם תקציבים אלו, שהם טיפה מן הים מסך התקציב השוטף עומד מידי חודש לפני חרב הקיצוץ.

"אם יקצצו אפילו במעט את תקציבי המדינה, חלק ניכר מעולם התורה לא יעמוד במעמסה ונראה עשרות מוסדות קורסים", אומר מנהל ישיבה גדולה מירושלים. "קיצצנו באוכל, ומשכורות לא חילקנו כבר חודשיים. התייעלנו איפה שרק אפשר, אבל הגיעו מים עד נפש. הורים מתקשרים אלי ומתחננים להוריד את השכר לימוד", הוא מוסיף מזווית נוספת. "אבא של בחור התקשר אלי בשבוע שעבר, ואמר שאין לו מה לאכול, מה אני אגיד לו - שגם בישיבה אין מה לאכול?! הורדתי לו 50 דולר מהוראת הקבע, אך מדובר ב-50 דולר של לחם, לא של ריבה".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 20 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}