בג"ץ: שכר המשגיח - רק ממערכת הכשרות

בית המשפט העליון מתערב בנהלי הכשרות ברבנות הראשית. בצו על תנאי שהוצא בסוף השבוע האחרון קבעו שופטי בג"ץ: יש להפסיק את תשלום המשכורות הישיר מבעלי בתי העסק למשגיחים. יש לפעול לקביעת קריטריונים ברורים להעסקת משגיחים, ויש לקיים מבחני הסמכה והענקת תעודות למקצוע משגיח-כשרות.

הפסיקה, שניתנה על ידי השופטים סלים ג'ובראן, יוסף אלון ואליקים רובינשטיין, קובעת כי המשיבים, הלא הם מועצת הרבנות הראשית, משרד הדתות ומשרד ראש הממשלה, לא קיימו פסקי דין ברורים בנושאים אלו שניתנו מאז שנת 2004.

העתירה הוגשה על ידי התנועה להגינות שלטונית בראשה עומד עו"ד מרדכי אייזנברג, ועל ידי עו"ד מרדכי ציבין, באמצעות (רעייתו) עורכת הדין נחמה ציבין. מדובר בשורת עתירות שהוגשו בשנים האחרונות, אשר הפסיקות שהוצאו בעניינם לא בוצעו בפועל.

בעתירה טוענים העותרים: "כמעט אין חולק, כי משגיחי הכשרות נמצאים במצב של ניגוד עניינים, שיש בו חשש ממשי למשוא פנים. קשר כספי זה בין המשגיח למושגח הינו בעייתי ביותר ומביא, או עלול להביא, למכשלות כשרות חמורות".

עוד נטען, כי במערכות הכשרות של הרבנויות השונות אין קריטריון אחיד לקבלת עובדים. "במערכת הכשרות ברחבי הארץ מועסקים מאות רבות של משגיחים ומפקחים המתקבלים לעבודתם בכל מקום ע"י גורם אחר ללא דרישות אחידות של הכשרה, השכלה, ידע, כושר גופני, גיל, ידיעת שפות וכדומה", נכתב בעתירה.

באשר לטענה הראשונה, גם ברבנות הראשית מודים כי קיים מצב בעייתי ביותר. במכתב רשמי שהוציאה מועצת הרבנות הראשית בשנת תשס"א, נכתב: "נושא העסקת המשגיחים ומינוים הינו דבר מורכב ביותר ולצערנו לא הוסדר כיאות.. רוב המשגיחים בארץ במקום שיועסקו על ידי המועצה הדתית נאלצים לקבל משכורתם מבעלי עסקים עצמם מחוסר ברירה..".

העותרים, אשר יוצגו על ידי עו"ד מרדכי איזנברג, עו"ד נחמה ציבין ועו"ד יששכר דוב אינדיג, טוענים עוד כי "עשרות שנים מצהירים המשיבים או מי מהם כי יש לפתור את בעיית ניגוד העניינים בהשגחה על הכשרות, שנים רבות בוזבזו, הררי ניירות עבודה, ניירות עמדה ושעות עבודה רבות של הדרגים המנהליים במשרדים השונים. כך פועלות רשויות השלטון כאשר אין למאן דהו אינטרס ישיר בפתרון הבעיה וכל הפעילות האינטנסיבית היא למראית עין המבקר".

כאמור, בית המשפט העליון קיבל את העתירה, וחייב את המשיבים להפסיק את שרשרת ההתחמקויות, ולנמק: מדוע לא תופסק קבלת המשכורת הישירה של המשגיח מבעל בית העסק, מדוע לא ייקבעו קריטריונים להעסקת משגיחים, ומדוע לא יבוצעו מבחני הסמכה למשגיחי כשרות. המשמעות בפועל: בית המשפט מחייב את המשיבים לשנות את הנהלים ולפעול בהתאם.

אין ספק כי התנועה להגינות שלטונית תעסיק שעות רבות את מועצת הרבנות הראשית החדשה. על סדר יומה יונחו נושאים רבים שמרדכי אייזנברג הפנה לרבנות עד כה ולא נענו, בסדרת בעיות הנוגעות לחיים הדתיים במדינת ישראל. אייזנברג, לדבריו, רק מבקש שהרבנות תמלא את תפקידה המינימלי כראוי.

גורם המקורב לרבנות הראשית אומר, כי פניותיו ועתירותיו של אייזנברג גורמות לרבנים להתייחס לתפקידם ביתר רצינות.

עו"ד מרדכי איזנברג מרוצה מאוד מהפסיקה, אך תוהה על ההזנחה רבת השנים. "לפלא הוא כיצד הזניחה הרבנות הראשית לישראל החלתם של קריטריונים הלכתיים אחידים בהיקף ארצי, בכל הקשור לעבודת משגיחי הכשרות כמו הפסקת תלותו הכספית בבעל העסק, הכשרה מקצועית של המשגיחים וקביעת שעות תקן ואופי ההשגחה במקומות השונים.בכך לא ניתן השרות הראוי לכ-80% מאזרחיה היהודים של המדינה המקפידים על מזון כשר", אומר אייזנברג.

עורכת הדין נחמה ציבין מתייחסת דווקא למועצת הרבנות הראשית שנבחרה אך בשבוע שעבר. "יש לקוות כי נושאים אלו וסוגיית סימון חלב נכרי (בג"ץ חייב את החברות בסימון כבר לפני חודשים, אך הדבר עדיין לא בוצע – י.כ.) יעלו ראשונים על סדר היום של מועצת הרבנות הראשית החדשה, אשר זה עתה נבחרה".

ציבין מוסיפה: "אי אכיפת חובת סימון חלב נכרי בהתאם להחלטת בג"ץ, תמוהה ביותר ויש חשש כי היא נובעת משיקולים שאינם עניינים, היא גם חושפת את הרבנות הראשית לסנקציות לפי פקודת בזיון בית משפט, זאת פרט לעובדה שהיא מבזה את עצמה בהתנהלותה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!