עם היד על הדופק

מותם הפתאומי של אנשים צעירים - מעורר כמעט בכל אחד מאיתנו את אחד הפחדים הגדולים מכולם: הפחד מפני התקף לב. ולפחד הזה יש בסיס מוצק למדי. מחלות לב הן סיבת המוות מספר אחת בעולם המערבי, כמו גם בישראל. למרות זאת, מסקר שערכו לאחרונה האיגוד הקרדיולוגי בישראל וחברת “טבע”, עולה ששני שלישים מבני ה-30 ומעלה לא מודעים לכך.

גורמי סיכון הם אותם מצבים המעלים את הסבירות להתפתחות טרשת עורקים ובהמשך את הסיבוכים הכרוכים במחלה זו: ישנם גורמי סיכון הפיכים ושאינם הפיכים הכוללים גיל, נטייה משפחתי/גנטית. אין בכוחנו להלחם במצבים אלו ולכן לא נרבה לדבר אודותם. מאידך, גורמי סיכון הפיכים, כשמם, ניתנים לשינוי ואיזון, כך שאפשר יהיה על ידי נקיטת צעדים מתאימים להפחית או להסיר את הסיכון הכרוך בהם.

גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר הם: סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, כולסטרול גבוה, השמנת יתר/סינדרום מטבולי והיעדר פעילות גופנית. במחלות אלו יודעת הרפואה המודרנית לטפל באיכות כזו או אחרת. הבעיה היא לא איך לטפל במחלות כשהן כבר קיימות - נושא זה הוא עניין לסקירה אחרת, אלה איך לגלות ולמנוע את המצבים העלולים להוביל להופעת מחלות אלו ואילו בדיקות יש לבצע על מנת לגלות מוקדם ככל הניתן את המצבים העלולים להוביל להופעתן.

אז איך תדעו אם אתם עלולים חלילה, ללקות בהתקף לב, אילו בדיקות מומלצות כדי לגלות אם אתם בסיכון, ומה בדיוק תוכלו לעשות כדי למנוע אותו? בשש מילים: להיבדק ולשמור על אורח חיים בריא. בקצת יותר-הכתבה נותנת סוקרת את הבדיקות שבעזרתן תוכלו להעריך את הסיכון שלכם להתקף לב ולמחלות לב. את זה דווקא כדאי לכם לקחת ללב.

4 הבדיקות שיכולות להציל לכם את הלב

1. סוכרת
על ידי בדיקת דם פשוטה ניתן לאתר אנשים שלא סובלים מסוכרת מוצהרת על פי הערכים, אך יש להם “נטייה” לפתח סוכרת הבאה לידי ביטוי ברמת סוכר גבוה בצום או רמות ממוצעות של סוכר גבוה בשלושת החודשים שטרם הבדיקה (המוגלובין A1c). לחולים מסויימים, בעיקר שמנים מאוד, יש נטיה לפתח סוכרת מוקדם במהלך חייהם, בהמשך. ניתן לבצע העמסת סוכר, בדיקה אשר תגלה מוקדם נטייה לסוכרת. מידע כזה עשוי להוביל את הרופא ואת החולה לפעולות אשר בהחלט יכולות למנוע לחלוטין או לעכב בהרבה זמן את הופעת הסוכרת.

מי צריך: בני עשרים ומעלה
מתי: אם אתה בריא-אחת לחמש שנים, אם יש לך גורמי סיכון-אחת לשנה
מה עושים: בדיקת דם פשוטה-לאחר צום של 8-12 שעות

2. פרופיל שומני דם:
בדיקת דם פשוטה יכולה לזהות:
א, רמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL)
ב. רמות נמוכות של כולסטרול טוב (HDL)
ג. רמות גבוהות של טריגליצרידים.
שומני דם גבוהים הם מבין גורמי הסיכון החשובים ביותר למחלת כלי דם ומחלת לב. גילוי מוקדם יותר של בעיה בפרופיל שומני הדם תאפשר למנוע מחלה מאוחרת, לעיתים עשרות שנים מוקדם יותר.

מי צריך: בני עשרים ומעלה
מתי: אחת לחמש שנים. אם התוצאות לא תקינות אחת לשנה.
מה עושים: בדיקת דם פשוטה לאחר צום של 8-12 שעות.

3. לחץ דם:
לחץ דם הוא למעשה הלחץ שמפעיל הדם על העורקים בהשפעת פעולת המשאבה של הלב. כשהלחץ בכלי הדם גבוה מידי ובמשך זמן רב יוצר עומס על הלב ועל עורקי הלב מה שעלול להוביל להתפתחות טרשת עורקים ולכשל לבבי (אי ספיקת לב).

מי צריך: מגיל 20 ומעלה
מתי: אחת לחמש שנים ולאנשים בסיכון לעיתים קרובות יותר.
מה עושים: בדיקה פשוטה באמצעות השרוול למדידת לחץ דם.

4. בדיקת קרדיולוג:
בדיקת רופא כוללת תשאול, האזנה ללב ובדיקת אקג:
תשאול: יש הגיון במהלך זה. הרופא ישאל לגבי נוכחות גורמי סיכון במשפחה, נטייה משפחתית למחלת לב מוקדמת (מתחת לגיל 45), מוות פתאומי במשפחה, מחלות גנטיות ומומי לב מולדים אצל קרובי משפחה. סקירה ראשונית זו עשויה לגלות מצבים המצדיקים בדיקות נוספות. באותה ההזדמנות ניתן יהיה לבצע גם בדיקות דם לסוכר ושומני דם.
האזנה ללב ע”י הסטטוסקופ: עשויה לגלות אוושות בלב (רשרוש). ברוב הגדול של המקרים האוושות הנשמעות בבדיקה רוטינית הן אוושות “תמימות” כלומר לא מסמנות מחלה או מום ולא מצריכות טיפול כלשהו. יחד עם זאת לעיתים אוושות בעלות גוון חשוד יובילו לבדיקות נוספות ובעיקר אקו לב אשר יכול לאשש או לשלול נוכחות מחלה מסתמים או מום מולד.

בדיקת אקג: בדיקה זו יעילה מאוד (אולי הבדיקה היעילה ביותר הקיימת) לגילוי אוטם חריף בשריר הלב, מאידך בדיקת אקג לאיש בריא וצעיר לא צפויה לשנות הרבה לבריאותו. בכל מקרה לעיתים ניתן לגלות בתרשים האקג תבנית המחשידה לקיום מום לבבי או מחלה גנטית. מצב זה יוביל לבדיקות נוספות.

מי צריך: מגיל 20 ומעלה
מתי: אחת לחמש שנים ולאנשים בסיכון לעיתים קרובות יותר.
מלבד בדיקות בסיסיות אלו, אנשים צעירים ובריאים לא צריכים לבצע בדיקות רוטינה אחרות. בגלל שמחלת הטרשת קיימת בכל האוכלוסייה והיא מתקדמת בהדרגה במהלך החיים, אנשים מעל גיל 40-50 צריכים להיות יותר דרוכים בביצוע בדיקות. את הבדיקות צריך לבצע על פי שיקול דעת ולאחר הערכה נבונה של גורמי הסיכון, תחקור ובדיקת רופא.

ד”ר אילן קיציס - תעודת זהות

קרדיולוג בכיר בבית החולים איכילוב, יו״ר החוג לקרדיולוגיה קלינית בקהילה מטעם האיגוד הקרדיולוגי.
מנהל תוכנית “גדולות” להורדה במשקל

קיים מגוון גדול של בדיקות המיועדות לגלות מחלות לב שונות. חלקן נעשות לגילוי מוקדם של גורמי סיכון למחלות לב עוד בטרם הופעת המחלה עצמה וחלקן לגלות מצבים חולניים קיימים. כל הבדיקות צריכות להיעשות על פי שיקול דעת הרופא ובהתאם לתלונות החולה. והעיקר והחשוב מכל - תזונה נבונה, משקל גוף תקין, להימנע מעישון ולבצע פעילות גופנית סדירה כל יום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!