ר' מנחם פרוש לגור: "השלכות העיקשות יהיו כאובות"

פרסום ראשון: במכתב ששלח הרב מנחם פרוש לר' יוסף קופרברג הוא מבקש להקים ועדת רבנים או להסכים על בוררות בעניין החינוך העצמאי, זאת למען יישור ההדורים, שלאחריהם, כך מקווה זקן התנועה, יתגייסו חסידי גור למען בחירתו של בנו, מאיר, לראשות עיריית ירושלים.

המכתב אמנם נשלח (בתאריך י"ז אלול) לקופרברג, אך הוא ממוען לכלל ראשי חסידות גור, בתוכם הנושאים ונותנים ה"ה יעקב ליצמן וחנוך זייברט (המופיעים בסופו כמקבלי העתקים), ומכוון אף גבוה הרבה יותר, אל הקודש פנימה. התוכן נראה, במבט ראשון, כרך ומבקש, אך בהעמקה קלה מתגלים אזהרות לא פשוטות בין השורות.

השמועות על דבר קיומו של המסמך ותוכנו, הסעירו את כל המי ומי במערכת הפוליטית הפנים-חרדית בימים האחרונים. המכתב הגיע בדרך זו או אחרת לידי 'בחדרי חרדים', אך בשל אילוצים שונים, נוכל לפרסם רק את התוכן העיקרי והחשוב ולא את תצלומו. וכדלהלן.

הרב פרוש פותח את מכתבו לקופרברג בדברים הבאים: "נפגשנו בימים האחרונים ואני רואה כחובה אישית אגודאית לפנות אל מעלת כבודו במכתב זה ולהעלות סכום דברי ומשאלתי. יאמין לי כבודו שכחבר ותיק באגו"י וגם זכיתי להיות זקן חברי התנועה הקדושה, אני מבקש לפנות אליך בצורה חברית וידידותית..."

בהמשך המכתב באים דברי פתיחה ונקודות סיכום הקודמים לעיקר. "אם נגיע להבנה תהא השמחה גדולה, ואם חלילה וחלילה לא נגיע להבנה זה עלול לגלגל השלכות כאובות מאוד", כותב פרוש, ומוסיף: "אני אישית מעונין מאוד מאוד להגיע להבנה ולהשביע רצונכם".

ועוד הקדמה קטנה: "אמרתי בפגישות ואני מעלה את זה כעת גם במכתב זה מתוך ניסיון בנושאים מעין אלה כאשר רוצים להסדיר אותם עם אלו שמנהלים את המשא ומתן, ולא מגיעים להסכמה, מקובל וזה דבר ברור שזהו המוצא היחידי להסדיר עניינים כאשר הצדדים לא מגיעים בדיוניהם לפתרון [ו]להסדר".

וכאן מגיעה הדרישה הקשה:"מוכנים אנו שנקבל הכלל הברור בכל נושאים מעין אלה להעביר את הנושא להחלטת ועדת רבנים או לזבלא (זבל"א = זה בורר לו אחד, דהיינו בוררות שלושה – ש.מ.). אנו מקבלים על עצמינו ואתם ג"כ תקבלו על עצמיכם (כך במקור – ש.מ.) לבצע מה שועד הרבנים או הזבלא יחליטו הצעה כזאת להעביר נושא ונשאים לזבלא זוהי הדרך היחידי לפתור בעיות ולפעול ביחד".

ההצעה דלעיל מתייחסת לנושא החינוך העצמאי. ככל הידוע, ועדת השישה בה שותפים שלומי אמונים, הסיעה המרכזית ואחותה הקטנה – המאוחדת, עדיין לא הגיעו להסכמה ברוב סלעי המחלוקת, ובעד התמיכה נתבע פרוש להבטיח ולחתום על דברים רבים. עם זאת, הויכוח הניטש והמתיש שחוזר על עצמו מדי פגישה, הוא בנושא החינע"צ והשליטה בו. המרכזית תולה את עיקר תמיכתה במועמדותו של מאיר פרוש בויתורים שיוותר הלה בחינוך העצמאי.

במכתבו, מאשש הרב מנחם פרוש את הדיווח הנ"ל, בהמשך להצעת הבוררות הוא כותב: "אנא ואנא תקבלו את ההצעה ואל תתעכבו חלילה ואל תמשיכו בגישה הבלתי מובנת לעמוד בצד ולא להתמסר למבצע החשוב מאד מאד... שבהצלחה הזאת בבחירות שאיש אגו"י ר' מאיר פרוש הוא המועמד לתפקיד זה". וכאן הוא פוצח בשירות ותשבחות על הבן המהולל ומעשיו הדגולים.

הרב פרוש מוסיף רמז דק – סגולה לשכנוע: "ומוכן (מאיר) בלב ונפש לפעול עם בחירתו בעזר ה' לתפקיד של ראש עיריית ירושלים". שימו את הדגש על 'לפעול' ותקבלו את התמונה במלואה. גם בהמשך מכתבו הוא חוזר על ההבטחה בכמה מקומות. כמו "בעבודה משותפת לכל חלקי הציבור כאשר יבחר", דגש על 'כל חלקי'. או "תהיינה אפשרויות רבות וחשובות (כשיבחר – ש.מ.) מאוד שיקבלו פתרונות לשביעות רצון כולנו", דגש על 'כולנו'.

הוא חוזר שוב ושוב על ההבטחה שכל העניינים יסודרו, ואז מתריע על הסכנות הצפויות באי-בחירתו של מאיר פרוש לראשות העיר: "קשה לי, קשה לי עד מאד להגיע למצב שההיסטוריה לא תסלח לנו והציבור לא ישלים עם זה ומי יודע למה שנתגלגל".

לפני סיום, פונה הרב פרוש אל הרגש הגוראי: "מלב את לבבות אני מבקש ומתחנן אנא אנא תקבלו את הדברים שאנו מעונינים להסדיר". ולאחר שורותיים מוסיף: "וחלילה וחלילה לדחות את ההצעה ההגיונית המקובלת שבחילוקי דעות תכריע ועדת רבנים או זבלא".

בשורת הסיום הוא חוזר שוב על פנייתו, באמצעי שיכנוע אחרים: "אני שוב פונה כחבר ותיק בתנועה הקדושה ומבקש באמצעותך להעביר את פנייתי ומשאלתי כידיד לבית גור מהרבה הרבה שנים. בהוקרה ובהערצה, ובברכת כתיבה וחתימה טובה, מנחם פרוש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!