פתאום באמצע החיים

הכתבה הזאת לא נועדה לך. לך הרי זה לא יקרה. אתה הרי בריא, עסוק כל היום, לעתים קרובות 12 שעות ביום, בקושי מעשן חפיסה ליום. נכון שאין כל כך זמן לפעילות גופנית, למי יש כח אחרי יום ארוך? ונכון שלאחרונה הבטן קצת גדלה, אבל מה לעשות? רוב היום אין זמן לאכול. ואז כשמגיעים הבית הבן אדם צריך לאכול משהו, לא? אז זהו, שזה לא ממש כך. גורמי הסיכון רבים ומומלץ על כל אדם ללמוד עליהם כדי לשמור על אורח חיים בריא יותר ולדעת, להבין ולנסות להתמודד הכי טוב שאפשר. “התקף לב”, או בשמו הנכון – אוטם בשריר הלב נגרם בדרך כלל בשל הופעה של טרשת עורקים בכלי הדם. היא מתחילה בגיל מוקדם מאד, כנראה כבר אצל התינוק. היא יכולה לבוא לביטוי מוקדם – אפילו בעשור השני והשלישי בחיים.

עם זאת רוב התקפי הלב מתרחשים בקבוצות גיל מתקדמות יותר והגיל הממוצע ברוב הארצות המערביות הוא סביב 65 שנה ונמצא בעליה ככל שהאוכלוסייה מתבגרת.

אפשר להתמודד

“התקף לב” הוא אמנם אירוע משמעותי ומסכן חיים, אבל ניתן בהחלט להתמודד איתו. אם הופיעו סימנים מחשידים, לא לחכות – – לפנות מידית לעזרה, להתפנות לבית החולים הקרוב לביתך. שם יטפל בך הצוות הרפואי המצויין במחלקות הקרדיולוגיות הפרושות ברחבי המדינה. אנו גאים על כך שצוותות אלה בכל המרכזים הרפואיים בישראל הם בעלי מיומנות גבוהה ונסיון רב לטפל בכל חולה בצורה הטובה ביותר.

הטיפול באוטם שריר הלב, מיועד לפתוח את העורק שנחסם (על ידי קריש הדם) במהירות הגבוהה ביותר האפשרית ובצורה הטובה ביותר.

לעיסה של אספירין, היא תרופה חשובה ביותר המונעת התקבצות של טסיות דם (מרכיב חשוב ביותר ביצירת קריש דם) ועשויה לעתים לפתוח את העורק.

אולם ברוב המקרים, יש צורך בטיפול אגרסיבי יותר. קיימות שתי שיטות המקובלות: במרבית המרכזים הרפואיים בישראל קיים היום צוות מיומן וזמין המסוגל לפתוח את העורק החסום באמצעות צנתור לב דחוף. בזמן הצנתור העורק הכלילי שנחסם נפתח בצורה ישירה, ובמרבית המקרים מוחדר תומכן - סטנט (קפיץ) לעורק באזור החסימה. טיפול חלופי, שאף הוא יעיל ומקובל, הוא מתן תרופה מיוחדת דרך הוריד הפועלת להמסת קריש הדם. הטיפול מכונה – טרומבוליזיס, שמשמעו המסת קריש דם, וקיימים מספר חמרים שאושרו לטיפול במצבים אלה. ההחלטה לגבי סוג הטיפול בכל חולה תהיה על סמך השיקול הקליני של הצוות במרכז הרפואי.

אפשר להשתקם

ומה הלאה? זה כמובן תלוי במשך הזמן שעבר מתחילת הסימנים ועד לפתיחת העורק. אם התהליך היה מהיר, יתכן והנזק הסופי בשריר הלב יהיה קטן מאד ואולי אפילו מזערי.

יש לזכור שיתכן שבשלב הראשון, בדיקת לב באמצעות אקוקרדיוגרפיה (אולטרסאונד של הלב) תראה פגיעה שנראית משמעותית, אשר עשויה להשתפר. בכל מקרה הרופאים ימליצו על נטילת תרופות שיכללו תכשירים למניעת קרישת דם ביניהן אספירין ובנוסף תכשיר המכונה פלוויקס – PLAVIX = CLOPIDOGREL , שניתן לכל מי שהושתל אצלו תומכן בעורק הכלילי. כמו כן ימליצו לקחת תרופות להפחתה ברמת השומנים בדם, וכן תכשירים המסייעים להפחתה בעומס עבודת הלב.

מומלץ מאד לנצל את זכות לשיקום הלב בעקבות אירוע של אוטם בשריר הלב. השיקום הראשוני, מייד עם השחרור, נמשך מספר ימים יעיל בדרך כלל ומיועד להחזיר את חולה לפעילות.
מומלץ שיקום ממושך יותר, 3 עד 9 חדשים, תלוי בסוג הביטוח הרפואי, וכמובן ברצון החולה.

מכוני השיקום פזורים ברחבי הארץ וכדאי לפנות לשיקום הקרוב. מעבר לפעילות גופנית ידריכו את החולה לגבי תזונה נכונה, ויסייעו להחזירו לאורח חיים מלא אך בריא יותר. אשר לחזרה לעבודה, זה בדרך כלל תהליך הדרגתי, מי שעבודתו כרוכה במאמץ פיסי, עליו להיוועץ ברופא תעסוקתי, שזה מקצועו.

“התקף לב” הוא אמנם ארוע משמעותי ומסכן חיים, אבל ניתן בהחלט להתמודד איתו. אם הופיעו סמנים מחשידים, לא לחכות – לפנות מידית לעזרה, להתפנות לבית החולים הקרוב לביתך.

תעודת זהות - פרופסור צבי ורד

פרופ’ צבי ורד הינו מנהל המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי אסף הרופא, פרופסור מן המנין בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, לשעבר נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!