שניים אוחזים בבניין
פרשייה סוערת מאיימת להפר את השלווה בעיר הצפונית השקטה, קרית אתא * מתחת לאפם של התושבים נעלה העירייה בניין, השייך לאגודה שבראשה עומד רב העיר, ואף הציבה שומרים * "זה לטובתכם", מסביר ראש העיר לתושבים הזועמים, ומציג מסמך לפיו כביכול הועברה הבעלות לידי העירייה. "נעשה לכם שם מתנ"ס חרדי", הוא ממהר להבטיח. אבל לך תסמוך על ראש עיר חילוני, ועוד כאשר בחירות בפתח... * התושבים נקרעים בין מי שנוטים לסמוך עליו לבין אלו המבקשים לשמר את הבעלות המקורית, כפי שהייתה מאז ומקדם * אש (מחלוקת) בין האבנים *
- תמי גיל
- י"ח אלול התשס"ח
במשך שנים הייתה קרית אתא, הסמוכה לחיפה, עיר שקטה בה חיים בשלום ובשלווה (כמעט) כל הפלגים הדתיים והחרדיים. לאחרונה היא עולה לכותרות תחת מסך עשן של קרבות קשים, שהגיעו אל פתחם של בתי הדין ואף אל בית המשפט.
והכול סביב בניין יחיד.
תחילתו של הסיפור במבנה תלמוד תורה (חינוך עצמאי), שהיה צר מלהכיל את מספר התלמידים הגדול. בזמנו הקימו את הבניין יהודים ניצולי שואה וקשי יום, תושבי העיר, שאספו פרוטה לפרוטה במסירות נפש של ממש כדי לבנות מקום לתורה ולתפילה.
כאשר גדל מספר התלמידים במקום החלו קברניטי העיר לחשוב על פתרון רציני למצוקת המקום. באותם ימים ניהל את הת"ת הרב יעקב גלאי, כאשר המרא דאתרא דאז הרב שולזינגר זצ"ל מלווה אותו בעצה ובברכה על כל צעד ושעל. יחד עשו מאמצים מריבות, תוך קיום פגישות רבות וכיתות רגליים רציני, עד למציאת שטח ומימון לבניית בניין הת"ת החדש. אפילו אל משרדו של יוסי שריד, שר החינוך דאז, הגיעו.
הלה, יש לומר לזכותו, סייע גם סייע במציאת פתרון הקבע.
הרב, שהת"ת היה יקר לליבו, הוציא כספים מכיסו הפרטי כדי לממן הוצאות כספיות שונות, ורק מי שהכיר אותו יודע עד כמה אופייני לו הדבר. בשנים שלאחר הקמת הת"ת היה נותן מכיסו הפרטי כסף כדי לשלם משכורות למורים, וזאת למרות שבביתו לא הייתה מצויה הפרוטה, בלשון המעטה.
ראש העיר דאז, יעקב פרץ, אף נתן את מילתו לבן הרב, המרא דאתרא דהיום, הרב טוביה שולזינגר, על כי בניין הת"ת ייקרא על שם אביו. יהודי, שנכח באותה עת בחדר, העיד בפנינו כי ראש העיר נשא כפיו אל-על בהבטיחו נאמנה: "לעולם לא אגע בבניין הזה, הרב יכול להיות רגוע".
שנים חלפו, רב העיר הלך לעולמו, ותלמידי הת"ת זכו ליהנות מפרי עמלו ועברו בא' באלול דהשנה למבנה החדש והמפואר, שעד כה עדיין לא זכה להיות קרוי על שמו של הרב הצדיק, כפי שהובטח בשעתו.
כמה ימים לאחר מכן הגיעו שומרים גברתנים מטעם העירייה, שמו מנעולים על מבנה הת"ת הקודם, בהכריזם: המבנה שייך לעירייה. להצדקת טענותיהם אף נופפו במכתב, אותו כביכול הפקיד הרב בידי ראש העיר ואשר לפיו הוא מעביר את הבעלות על המבנה לידיו. ראשי אגודת התלמוד תורה טוענים כי מדובר במכתב בלתי חוקי וכי בית המשפט אמור להכריע בעניינו בימים הקרובים. "היתכן כי מבנה, שהוקם בכספם של יהודים תמימים וקשי יום ותוך מסירות נפש של ממש מצד רב העיר הקודם, הרב גפן זצ"ל, יינתן בידיים חילוניות?!".
וכך, בעוד ראש העיר ממשיך להבטיח כי יקדיש את המבנה למתנ"ס חרדי, מתקשים רבים מהתושבים לתת אימון בדבריו. "אנחנו מבקשים לשמור על הבניין, הנחשב כמו הקדש, כפי שהיה מאז ומקדם", הם אומרים. יש להזכיר כי רבים מתומכיו החרדיים של ראש העיר עומדים לצידו, מה שהופך את הפרשה למחלוקת הקורעת את הקהילה.
"המקום ימשיך להיות מקום של תורה", בירך מרן הרב חיים קנייבסקי את הרב טוביה שולזינגר, רב העיר כיום. הוא אף עודד את הרב להילחם על הזכות לקיים במקום לימוד תורה נגד כל המקטרגים.
את תגובת עיריית קרית אתא לא ניתן היה לקבל עד לרגע כתיבת השורות, למרות ניסיונותינו. מן הסתם היו מנופפים לנו בתמיכה מבית, מתוך המחנה פנימה.
והכול סביב בניין יחיד.
תחילתו של הסיפור במבנה תלמוד תורה (חינוך עצמאי), שהיה צר מלהכיל את מספר התלמידים הגדול. בזמנו הקימו את הבניין יהודים ניצולי שואה וקשי יום, תושבי העיר, שאספו פרוטה לפרוטה במסירות נפש של ממש כדי לבנות מקום לתורה ולתפילה.
כאשר גדל מספר התלמידים במקום החלו קברניטי העיר לחשוב על פתרון רציני למצוקת המקום. באותם ימים ניהל את הת"ת הרב יעקב גלאי, כאשר המרא דאתרא דאז הרב שולזינגר זצ"ל מלווה אותו בעצה ובברכה על כל צעד ושעל. יחד עשו מאמצים מריבות, תוך קיום פגישות רבות וכיתות רגליים רציני, עד למציאת שטח ומימון לבניית בניין הת"ת החדש. אפילו אל משרדו של יוסי שריד, שר החינוך דאז, הגיעו.
הלה, יש לומר לזכותו, סייע גם סייע במציאת פתרון הקבע.
הרב, שהת"ת היה יקר לליבו, הוציא כספים מכיסו הפרטי כדי לממן הוצאות כספיות שונות, ורק מי שהכיר אותו יודע עד כמה אופייני לו הדבר. בשנים שלאחר הקמת הת"ת היה נותן מכיסו הפרטי כסף כדי לשלם משכורות למורים, וזאת למרות שבביתו לא הייתה מצויה הפרוטה, בלשון המעטה.
ראש העיר דאז, יעקב פרץ, אף נתן את מילתו לבן הרב, המרא דאתרא דהיום, הרב טוביה שולזינגר, על כי בניין הת"ת ייקרא על שם אביו. יהודי, שנכח באותה עת בחדר, העיד בפנינו כי ראש העיר נשא כפיו אל-על בהבטיחו נאמנה: "לעולם לא אגע בבניין הזה, הרב יכול להיות רגוע".
שנים חלפו, רב העיר הלך לעולמו, ותלמידי הת"ת זכו ליהנות מפרי עמלו ועברו בא' באלול דהשנה למבנה החדש והמפואר, שעד כה עדיין לא זכה להיות קרוי על שמו של הרב הצדיק, כפי שהובטח בשעתו.
כמה ימים לאחר מכן הגיעו שומרים גברתנים מטעם העירייה, שמו מנעולים על מבנה הת"ת הקודם, בהכריזם: המבנה שייך לעירייה. להצדקת טענותיהם אף נופפו במכתב, אותו כביכול הפקיד הרב בידי ראש העיר ואשר לפיו הוא מעביר את הבעלות על המבנה לידיו. ראשי אגודת התלמוד תורה טוענים כי מדובר במכתב בלתי חוקי וכי בית המשפט אמור להכריע בעניינו בימים הקרובים. "היתכן כי מבנה, שהוקם בכספם של יהודים תמימים וקשי יום ותוך מסירות נפש של ממש מצד רב העיר הקודם, הרב גפן זצ"ל, יינתן בידיים חילוניות?!".
וכך, בעוד ראש העיר ממשיך להבטיח כי יקדיש את המבנה למתנ"ס חרדי, מתקשים רבים מהתושבים לתת אימון בדבריו. "אנחנו מבקשים לשמור על הבניין, הנחשב כמו הקדש, כפי שהיה מאז ומקדם", הם אומרים. יש להזכיר כי רבים מתומכיו החרדיים של ראש העיר עומדים לצידו, מה שהופך את הפרשה למחלוקת הקורעת את הקהילה.
"המקום ימשיך להיות מקום של תורה", בירך מרן הרב חיים קנייבסקי את הרב טוביה שולזינגר, רב העיר כיום. הוא אף עודד את הרב להילחם על הזכות לקיים במקום לימוד תורה נגד כל המקטרגים.
את תגובת עיריית קרית אתא לא ניתן היה לקבל עד לרגע כתיבת השורות, למרות ניסיונותינו. מן הסתם היו מנופפים לנו בתמיכה מבית, מתוך המחנה פנימה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות