צביקה: "הציבור הליטאי יפסיד"

ארבע שנים אחרי שהגיע לאלעד כמועמדם של כל גדולי ישראל, מתכונן צביקה כהן לפנות בקרוב את לשכת ראש העיר. בראש הוא כבר מבין את זה – בלב עדיין לא. וצביקה כהן, איש עם המון לב, התקשה להסכים, מה פתאום הוא מתראיין כעת בראיון פרידה. גם אחרי שהסכים לדבר (ועל הכל), כעס לא שמענו בקולו, כאב דווקא כן, והרבה.

יש דברים חלוקים לגבי האיש הזה, הוא אגב, לא מתכחש להם. נשמעו כלפיו הרבה טענות במהלך הקדנציה. על תפקודו, על החלטותיו, חלק מן הביקורת מן הסתם נכון, חלק בוודאי לא. לא תמיד הוא הסתדר עם כל חברי מועצת העיר ועסקני הציבור (ולמרות זאת רוב חברי מועצת אלעד חתמו בסוף השבוע שעבר על מכתב תמיכה חד משמעי, הדורש להשאירו בראשות העיר!), אבל על דבר אחד - אין חולק: רוב הציבור ברחוב אוהב אותו. מי שהסתובב בימים האחרונים באלעד, שוחח עם אנשים, מכל העדות, מכל המפלגות, מכל חלקי העיר, שמע מרובו המוחלט של הציבור, פחות או יותר את אותה התשובה: כואב לנו, חבל שהוא הולך.

אז מה קרה שהאיש הזה, שהגיע כ'כוכב הצפון', מועמד מוסכם, עם תקוות גדולות, מסיים פתאום ובאופן מפתיע את כהונתו? את השאלה הזו אנו מפנים לצביקה כהן ולא ממש מצליחים לקבל תשובה. "כנראה ששאלתך תישאר ללא מענה. אני מניח שלי לא תהיה תשובה, לא לבני משפחתי, וגם לציבור שאני קשוב לרחשי ליבו, אין תשובה לזה – ולא תהיה", אומר צביקה.

התפרסם שביקשת לפרוש כבר לפני כמה חודשים, מדוע?

"משראיתי התנגדות עזה בקרב חוגים מועטים אך קולניים, ומכיוון שהגעתי לעיר, לא לסיפוק מאוויים אישיים, אלא כאיש שלום, לא ראיתי טעם להמשיך ולכהן במצב זה, ואלמלא שאז ציוו עלי רבותי ויו"ר התנועה, הייתי מתפטר כבר אז".

מה שהיה הוא שנשאר

סוגיית רבני העיר אלעד, היא ככל הנראה הרגישה ביותר בפוליטיקה המקומית. מאחד מהם זכה צביקה כהן לתמיכה נחרצת, ומרעהו ספג צביקה כהן מהלומות. ככל שהנושא הרבני הוא רגיש, ובמגבלות שאפשר להעלות דברים על הכתב, נאמר רק שיש רבים (ובכירים) הגורסים בפה מלא, כי צביקה כהן הינו בסך הכל קורבן של מאבקים, שלא תמיד נגעו אליו ישירות. המתח הזה היה לפניו ויהיה ככל הנראה גם אחריו, ולמרות זאת, צביקה היה זה שעמד (חשוף) בקו האש.

אחד המתנגדים החריפים שלך, אם לא החריף שבהם, היה המרא דאתרא הספרדי. אתה הרי היית שכן שלו בבניין, התפללת בביתו מדי בוקר, איך זה שהוא כל כך התנגד לך, ומהצד השני, דווקא המרא דאתרא האשכנזי תמך בך?

"אני לא רוצה להיכנס לעניינים הנוגעים לרבנים. כל שאני יכול לומר הוא, כי מי שפעל נגד הבאתי לעיר לפני ארבע שנים - הוא גם זה שפעל כעת לסיום כהונתי, ומי שתמך אז בהבאתי לעיר – הוא זה שגם תמך כעת בהמשך הכהונה, כל השאר היה חזיון תעתועים".

אבל לא רק המרא דאתרא הספרדי התנגד לך, גם בקהילה הליטאית בעיר קמו לך מתנגדים חריפים?

הציבור הליטאי באלעד, מונה כידוע, לא יותר מ-20% מתושבי העיר. הציבור הזה היה בתקופת כהונתי, שותף מלא ושווה בהנהגת העיר – הרבה מעל ומעבר לכוחו היחסי בעיר. זה כמובן לא היה על חשבון קהילות אחרות בעיר, אבל מסיבות כאלו ואחרות, זו הייתה המציאות. אולם למרות העובדה הפשוטה הזו שהינה ידועה וברורה לכל פטרוני ועסקני הציבור הליטאי בעיר, העדיפו גורמים מסוימים, מסיבות שאינן 'טובת הציבור' אותו הם מייצגים, להסתיר מ'אלו המחליטים' את העובדות האמיתיות, ולהציג בפניהם מצג שווא ש'אינו נכון' בלשון המעטה. צר לי על כך, וברי לי – כמו גם לרוב מנהיגי הציבור הליטאי באלעד, כי רבים בציבור הזה, יתגעגעו רבות לקדנציה הנוכחית".

לא רק מתנגדים פוליטיים נלחמו בך, גם אנשים שהיו קרובים אליך מאוד בתחילה, עמדו כעת בראש החזית נגדך, יש לך הסבר לזה?

"ידועה האמרה, שכשאדם עושה טובה למישהו, הוא צריך לתת לו אבן קטנה שיזרוק עליו – אחרת הוא ייקח אבן גדולה... האנשים האלו עודם מקבלים משכורת ולמען האמת – לא לגמרי בהצדקה, כך שממש לא ברורה לי סיבת כעסם".

במה טעית?

"אם כדי לשרוד פוליטית הייתי צריך לשנות מדרכיי וללכת בדרכים עקלקלות, שהם יותר התעסקות בפוליטיקה ופחות בניהול העיר, וכך להשיג תוצאה שונה, אזי אני מעדיף את הטעות ותוצאותיה, מאשר לבחור בדרך האחרות".

"אני איש של שלום"

יש כאלו שאומרים שטעית, כשלא "ערפת" ראשים מסוימים, כשהיה צורך בכך?

"אני יודע שחלק מידידי סבורים שטעיתי בכך, שלא הזזתי ממקומם אנשים מסוימים, או על שהבאתי אנשים מסוימים לעירייה. יחד עם זאת, כחלק ממהלך השלום שהובלתי, מיעטתי ככל הניתן לפגוע בכל אדם שהוא. כל איש כזה יש אחריו משפחה, ילדים, ואני תמיד מסתכל גם על הצדדים הללו בבואי לקבל הכרעות. אינני מנהל פנקסנות ואין זה מדרכי".

ובכל אופן, מה היית עושה היום אחרת?

"אני איש שלום, והגעתי לעשות שלום. השינוי היחיד שנדרש הינו עשיית מלחמה, ואותה לא הייתי עושה גם כיום. אני שלום וכי אדבר – המה למלחמה".

יש אנשים שאתה כועס עליהם ומוכן לנקוב בשמם?

"אני לא כועס על אף אחד".

ובכל זאת, יש אנשים שרדפו אותך באופן אישי, פיזרו פשקווילים נגדך בכל הארץ, בעיר הולדתך טבריה, בירושלים ובבני ברק, אינך כועס עליהם?

"בימים אלו של ימי התשובה, ללא ספק העבודה העצמית היא לסלוח, להצליח לסלוח גם לאלו ששפכו את דמי".

מהו הכישלון הגדול ביותר שלך כראש העיר?

"טעיתי כשהייתי סלחן לאנשים מסוימים, שבדיעבד מסתבר, כי פירשו את סלחנותי וותרנותי שלא לטובה, במבט לאחור – יתכן וזו טעות. כראש העיר יתכן שהייתי חייב להיות תקיף יותר וקשוב פחות, לאנשים שהיו חייבים ללמוד לקבל מרות".

היו אנשים שמינית שלא על פי כישוריהם, אלא על פי תכתיבים מכל מיני מקומות, למשל מצמרת ש"ס?

"חס וחלילה. השתדלנו מאוד לבחון אנשים על פי הכישורים ולא על פי הקשרים. חלק מהאנשים שעבדו עימנו, מכהנים כיום במשרות בכירות כמנכ"לים במשרדי ממשלה, וברור שזו עדות על כישוריהם".

בדיעבד, ארבע שנים אחורה, היית מסכים שוב להגיע לאלעד?

"כן. זכיתי לגור בעיר נפלאה, לשרת ציבור יקר, לבנות, ליזום, לתת מכוחי למען העיר, להכיר את בני התורה ולעזור להם רבות. הייתי שותף בבניית מאות כיתות לימוד, הכפלת מספר תושבי העיר, ולכן, גם אם הייתי יודע מלכתחילה שבסוף זה יסתיים אחרי קדנציה אחת, לא הייתי מוותר על הזכות שנפלה בחלקי – למרות שכעת זה כואב".

אז מה, אלעד היא "עיר אוכלת ראשיה"?!

"מכיוון שאנחנו נבחרים על פי גדולי הדור, מן הראוי שתפנה שאלה זו אליהם, שהרי הם שהחליטו על תחילת הכהונה ועל סיומה. לגופו של עניין, אנסה להסביר מעט את תפיסתי בעניין: הגעתי לאלעד על בסיס הסכמה רחבה בין הקהילות ובברכתם של גדולי ישראל. לדאבון לב, חלקים מאותם ראשי הקהילות בתוך העיר, לא השכילו להבין שהשלום, האחווה והויתור למען הזולת, הינו תנאי בסיסי לכל ההתנהלות בעיר היקרה הזו. וכפי שאמרתי קודם, מי שפעל נגד הבאתי לעיר לפני ארבע שנים - הוא גם זה שפעל כעת לסיום כהונתי, ומי שתמך אז בהבאתי לעיר – הוא זה שגם תמך כעת בהמשך הכהונה. אלו שנלחמו בי, לא עשו זאת מטעמים ענייניים ואינטרסים ענייניים של טובת הציבור... ולצערי, אם בזה לא יהיה שינוי – העיר אכן תמשיך להיות אוכלת ראשיה".

יש הבדל בין קדנציה ראשונה לשנייה? אתה סבור שבקדנציה שנייה היית מצליח יותר?

"אין ספק שבקדנציה שנייה לא חוזרים לשלם את 'שכר הלימוד' של הקדנציה הראשונה. יחד עם זאת, אנו כפופים באופן מלא לגדולי ישראל ומקבלים את החלטותיהם בהכנעה מלאה".

תחושה קשה מאוד

מה ההבדל בין אלעד שקיבלת לפני 4 שנים, לבין אלעד של היום?

(פותח מכתב טרי שקיבל כמה דקות קודם מראש ישיבה מאלעד ומקריא): "הפכת את אלעד לאלעד התורנית, ישיבות חדשות קמו, ישיבות ותיקות הורחבו לעין ערוך, תלמודי תורה רבים נפתחו, סמינרים". זה העניין הוא מסביר. "אלמלא אותם קבוצות בשולי החברה, שידעו להתסיס וליצור תחושה 'כאילו' העיר מלאה בעיות, היה ברור לכל, כי אלעד כיום היא עיר מאוחדת, אשר ציבור לומדי התורה שבה יושבים בבתי המדרש בשקט ובשלווה. פתיחות שנות הלימודים בכל הקדנציה הנוכחית, היו בזמנן, וזה בעצם ההישג הגדול שלי – הפיכתה של אלעד - ישוב המריבות והחיכוכים, לעיר שזורמת במסלול חיים נעים, שקט, איכותי ומעל לכל – תורני".

מה שברור לזכותך, היא העובדה שבתקופת כהונתך נפסקו הבג"צים וההפגנות שהיו קודם חלק בלתי נפרד מההווי המקומי, איך הצלחת להימנע מכך?

"אספר לך קוריוז: כשנכנסתי לתפקידי, בתחילת שנת תשס"ה, היה זה בחודש נובמבר – סוף השנה הלועזית, ונדרשתי מייד לאשר תקציב עירייה לשנה הבאה. כשעברתי על ספר התקציב, גיליתי בתוכו סכום של מאות אלפי שקלים, המשוריין למימון הבג"צים והמשפטים. כל זה היה חלק מהתקציב השוטף של העיר. קראתי לגזבר והוריתי לו באופן חד משמעי לבטל את התקציב הזה. זה היה מתוך הבנתי העמוקה, כי ניתן לנהל את אלעד על כל מרכיביה, באופן חיובי שלא ייתן עילות אמיתיות לפניות לבתי משפט. ב"ה גם הצלחתי בכך".

ידוע בעיר, שעם חלק מהקהילות היו לך יחסים מיוחדים, הדוגמא היוצאת דופן מביניהן היא הקהילה הדתית-לאומית. היו "תנאים" מיוחדים בקהילות מסוימות, שגרמו דווקא להן לחבק אותך?
"תפיסתי הפוליטית והציבורית גם יחד היא, כי לכל אדם ולכל קהילה מגיעה הזכות לקבל את צרכיו וצרכי הקהילה בכבוד.

מאחר ואנו מתעסקים לא בשלום וביטחון ולא באסטרטגיה לאומית כמו החזרת שטחים וכו', אלא בצרכים אלמנטרים בסיסיים של קהילות, אין סיבה שיהיה הבדל בין הקהילות. כך התייחסתי בכבוד ובשוויון לכל קהילה וקהילה. יש כאלו שחיבקו אותי בשל כך. ישנם גם כאלו שחשבו שלהם מגיע יותר מכולם ונלחמו בי על כך. מכל מקום, מכתבם מהשבוע שעבר, של רוב ראשי הקהילות בעיר לשר אלי ישי, מדבר בעד עצמו".

מהו ההישג הגדול ביותר שלך כראש עיר?

"ללא ספק, בנייתן של מאות רבות של כיתות במהלך 4 השנים האחרונות, דבר שהינו חסר תקדים ברמה ארצית, הוא הישג כביר לילדי אלעד. כשהגעתי לעיר, היינו בפיגור של עשרות כיתות לימוד, דירות שכורות לרוב, הדבקנו במהלך השנים את כל הפער, קיבלתי החלטה עקרונית לא להכניס לעיר עוד מבנים יבילים, והשנה בס"ד פתחנו כ-96 כיתות חדשות – בלא לרכוש אף קרוואן חדש, או שימוש בדירות שכורות. מדובר כאן בהישגים חסרי תקדים ברמה הלאומית!"

קיבלת גיבוי לאורך הקדנציה מיו"ר ש"ס אלי ישי? מממלא מקומך צביקה הרבסט?

"נושא כאוב, שכרגע הוא מאחורי".

איך התחושה, לתת את החיים לתנועה ולהרגיש כתף קרה? זה לא מחזיר אותך למה שקרה למשל לדרעי?

"שתי הדוגמאות שהבאת שונות לחלוטין. יחד עם זאת, לא אכחד שהתחושה היא אכן קשה, קשה מאוד".

אתה עוקב אחרי עמיתיך בתנועת, דגל התורה, על הגיבוי המוחלט שהם קבלו בביתר למשל וכנגד כל הסיכויים, גם במודיעין עילית מגבים ראשי התנועה באופן מלא את הנציגים, מה זה עושה לך?

"אני שמח עבור חברי מ'דגל התורה' שאכן זוכים לתמיכת מפלגתם".

איך המשפחה שלך קיבלה את האירועים האחרונים?

"בהלם, אך גם בשמחה. מחד הם לא ציפו לתמורה כזו על המחיר שאני והם שילמנו באופן אישי. ומאידך, אני והם מקווים שכעת יהיה להם יותר אבא".

איזה תגובות אתה מקבל מהתושבים?

"בימים האחרונים, מאז פרסום הידיעה, אני מקבל מציבור תושבי אלעד, מכל שדרות הציבור, תגובות כואבות ומרגשות, כאלו שמחממות לי את הלב".

ומה אתה אומר להם?

"ליבי אתכם".

בטוח שהוא איש טוב

אתה מכיר את יצחק עידן, שאמור להחליף אותך? אתה יודע האם הוא מתאים לתפקיד?
"אני לא מכיר אותו באופן אישי ואני לא יודע לומר את כישוריו לתפקיד. אני בטוח שהוא איש טוב – אני לא בטוח שזה מספיק לעיר הזו... יחד עם כך, מאחר ויש לו את תמיכתם של גדולי ישראל, אני מקווה שהסייעתא דשמיא תעזור לו".

כמה זמן לדעתך ייקח לראש העיר החדש ללמוד את העיר?

"אתה רוצה שאבשר בשורות רעות? אני מייחל ומתפלל שזה יהיה מהיר, גם אעזור בכך ככל שאדרש. יחד עם זאת, וכאיש שבעצמו הגיע לעיר זמן קצר יחסית לפני תחילת כהונתו, אני יכול לומר שאין המדובר בתקופה קצרה כלל".

מהם הכישורים הנדרשים ממועמד, כדי להצליח באלעד?

"אומר זאת שוב בגילוי לב, קודם כל - הרבה סייעתא דשמיא. ולגופם של דברים, יש צורך בהבנה אמיתית ומעמיקה עם ניסיון רב בשלל המערכות, וודאי שזה הוא הינו תנאי בסיס. מעבר לכך, יש באלעד ברוך השם קהילות רבות מכל המינים והסוגים, וכדי להיות שליח של כולם, חייב המועמד להרגיש ולהבין שהוא חלק מכל קהילה וקהילה, רק אם כך יעשה, יוכל להיות שליח נאמן עם הכנעה אמיתית לציבור".

יש לך מסר לראש העיר הבא?

"אני משאיר אחרי אדמה דשנה. מעבר למאות הכיתות שבנינו בשנים האחרונות, מבני הפיס, הכיכרות, העיר הנקייה המטופחת והמסודרת, והאיזון התקציבי בו אני משאיר את קופת העירייה, אני משאיר "בצנרת" עוד הרשאות מתוקצבות בסכום עתק של כ-80 מיליון ₪, למבני ציבור, בתי ספר, בתי כנסת, מעונות יום, כיכרות תנועה, פארק ארכיאולוגי, הרחבת הפארק העירוני, כל אלו הרשאות מתוקצבות שהשגנו במאמץ רב במשרדי הממשלה. אני מקווה שישכיל להשתמש בכלים אלו המונחים לפניו, למען תושבי אלעד".

מה תוכניותיך לעתיד? אתה חוזר כעת לגור בטבריה?

"ילדיי לומדים במוסדות בעיר אלעד, הגדולים בבניי לומדים בס"ד בישיבות הסמוכות לאלעד, אני זוכה להיות מוקף בהמון אהבה מתושבי העיר ואשמח להשאיר את עיר הולדתי טבריה כעיר חופש".
אינך מעוניין לחזור לטבריה לתפקיד מ"מ ראש העיר? זהו הרי התפקיד שהשארת בעזיבתך לאלעד...
"בהחלט לא. יש שם את ידידי המצליח ר' אליהו זיגדון ואני אינני דורך על חברים".

הכתבה מתפרסמת ברשת 'קו עיתונות דתית'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!