בין סמטאות רמלה

סמטאות העיר רמלה מזמינות לסיור בנבכי ההיסטוריה המפותלת של ארץ ישראל. מסעות הכיבוש הגדולים של סלאח א-דין, ריצ'רד לב הארי והסולטאן הממלוכי בייברס עברו ברחובות העיר ואפילו נפוליאון וחייליו הותירו בעיר את חותמם. מסגדים, כנסיות, שוק הומה וערב רב של תרבויות וקהילות נותרו כתזכורת לעברה המפואר של העיר, שגם היום למרות חספוסה האורבני נותרה ססגונית ומעניינת

רמלה נבנתה בשנים 712-717 לספירה בפקודת סולימן אבן עבד אל-מוליכ שהיה מושל מחוז (ג'ונד) פילסטין לפני שעלה על כס החל'יפות. העיר הוקמה במפגש בין דרך קהיר-דמשק לדרך יפו-ירושלים, ונועדה עם הקמתה להיות בירת המחוז שהקיף את יהודה ושומרון. עד מהרה הייתה רמלה לצומת דרכים חשוב ולמרכז לייצור צבעים ובדים ליצוא, ומקורות ערביים מתארים אותה כאחת הערים המשגשגות בסוריה. רוב תושבי העיר בתקופה הערבית הקדומה היו מוסלמים, אך חיו בה גם קהילות גדולות של נוצרים, שומרונים, קראים ויהודים, אוכלוסייה מעורבת המאפיינת את העיר גם בימינו אנו. ספר דברי ימי העיר דומה לזה של ארץ ישראל כולה. דרכה עברו והשאירו חותמם מסעות הכיבוש של סלאח א-דין, ריצ'רד לב הארי והסולטן הממלוכי בייברס במאה ה-12 וה-13, ואפילו נפוליאון עבר כאן במהלך מסעו בישראל בסוף המאה ה-18. השלטון העות'מני והמנדט הבריטי שבא אחריו הותירו רישומם בעיר, וכך גם גלי העלייה שנקלטו בעיר לאחר קום המדינה.

המרחק מתחנת הרכבת אל מוזיאון רמלה, הוא כ-400 מטר בלבד. הטיול מתחיל בירידה מהרכבת. הליכה קצרה ברחוב יצחק שדה ולאחריו פניה שמאלה אל רחוב טשרניחובסקי תוביל אל שדרות הרצל, רחובה הראשי של רמלה. מקום משכנם של מוזיאון רמלה ויד לבנים נמצא בשדרות הרצל 112, בצמוד לגן הנשיא. כדאי להתחיל או לגמור את הטיול במוזיאון רמלה ויד לבנים. סיור של כשעה בין ששת אולמות התצוגה מאפשר להתרשם מממצאים ארכיאולוגיים, דגמים, תעודות ותמונות המספרים את סיפורה של העיר בחלוף העיתים.

בתום הסיור במוזיאון יוצאים לרחוב הרצל, פונים ימינה ומיד שוב ימינה לשדרות שלמה המלך. מעברו השני של מגרש החנייה עומד המסגד הגדול. המסגד הוקם באמצע המאה ה-12 ככנסייה נוצרית, והוא אחד המבנים הצלבניים היחידים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם. לאחר הכיבוש הממלוכי בשנת 1266 הוסב המבנה למסגד והוספו לו צריח למואזין וגומחת תפילה (מיחראב). ברחבת העפר מן העבר השני של שדרות שלמה המלך, רוחש וגועש בימי רביעי שוק רמלה הנייד, המתמחה במיני סדקית וביגוד, המתווסף לשוק הירקות העירוני הפועל במשך כל ימות השבוע. המשוטט בין הדוכנים יוכל לקנות כמעט הכל - שרוכי נעליים, תוכים, נברשות זכוכית ואם יחפוץ בכך גם מפלצות פלסטיק.

מן המסגד, כשמולכם המוזיאון וגן הנשיא, פונים שמאלה (מערבה) ונכנסים דרך סמטת אגסי, לשוק הירקות ההומה ברחוב ז'בוטינסקי. משני עברי סמטת אגסי, דוכנים הטוענים כי הסנדוויץ' הטריפוליטאי שלהם (בגט עם טונה, לימון מוחמץ וחריסה) הוא הטוב ביותר, וכשנכנסים לרחוב השוק עצמו מתווספים לתחרות דוכני הבורקס הטורקי. שוק רמלה הוא רחוב אחד ארוך עם דוכנים עמוסי ממתקים, פיצוחים, פה ושם רוזטה תוצרת בית (מיץ שקדים), תבלינים וקטע קטן ושופע של ירקות בלאדי - לוביה ארוכה מנוקדת, מלוחיה, שקדים ירוקים ולפעמים גם אבטיחי מחלול עם גרעינים שחורים גדולים וטעם מתוק. בין הדוכנים פזורות חנויות של הכל בשני שקל, דוכני בגדים ודוכנים בהם נמכרות טיקות למצחן של נשים ענוגות, קטורת ריחנית ומיני קטניות וקמח חומוס המעידים כי בערבוביית התרבויות והקהילות לוקחת חלק נכבד גם הקהילה ההודית הגדולה המרוכזת בעיר

בשירות הוד מלכותו

לאחר כמאתיים מטר פונים ימינה ועוברים דרך הדוכנים לרחוב אמיל זולא, רחוב קטן הממשיך במקביל לשוק. אחרי התעקלות הרחוב שמאלה תראו על קיר הבניין מימין תיבת דואר אדומה, שריד לבירוקרטיה הבריטית, שליוותה את שלטון המנדט באזור. על התיבה מוטבעות האותיות GR לציון המלך גורג', מלך אנגליה בתחילת המאה ה-20 ואביה של המלכה אליזבת המולכת באנגליה כיום.

ממשיכים לצעוד ברחוב ופונים ימינה בפנייה הראשונה לרחוב לואי פסטר. מימין מלווים את ההליכה מבני אבן שבחזיתם קשתות אבן גדולות. במרכז הקשת, האותיות היווניות "רו" ו"טי" המציינות כי המבנים נבנו בידי "שומרי הקבר הקדוש", אגודה של הכנסייה היוונית-אורתודוכסית ששמה לעצמה למטרה לקנות רכוש בארץ הקודש. בקצה הרחוב עומדים שרידי בית מרחץ דו-קומתי מהתקופה העות'מאנית, חמאם א-רצ'ואן (רדואן). אם סובבים את מבנה האבן ומציצים פנימה אפשר לראות בין החורבות את האמבט המרכזי בו השתמשו תושבי העיר. החפירות במקום נפסקו לפני מספר שנים מחשש שאלו יפגעו ביסודות אולם האירועים הסמוך.

פונים ימינה לרחוב קהילות דטרויט המשופץ, המהווה חלק מהטיילת התיירותית המתוכננת לקום בעיר ושתוכניותיה מוצגות במוזיאון. עוברים על פני הכנסייה היוונית-אורתודוכסית [7] שאת דגלה ראינו מן הרחוב הסמוך. הכנסייה נוסדה בשנת 870 לספירה על ידי הקיסרית אירנה ושוקמה בשנת 1835. בתקופת מסעי הצלב התפרסם ג'ורג' הקדוש, על שמו קרויה הכנסייה, בכל אירופה ובמאה ה-14 היה לפטרונה של אנגליה שבדגלה משולב דגלו, דגל הצלב האדום על רקע לבן. מעל לשער הראשי של הכנסייה מופיעה דמותו כשהיא רכובה על גב סוס ואוחזת בידה בחנית ארוכה הננעצת בלוע של דרקון. על פי אגדה ביזאנטית ג'ורג' נקרא להציל את תושבי יפו שנדרשו להקריב בכל יום נערה צעירה לדרקון אימתני. שימו לב גם לפתח הכניסה הנמוך, שנועד לאלץ את הנכנסים להתכופף ביראת כבוד.

מחיים נחמן לנפוליאון

ממשיכים ברחוב קהילות דטרויוט ופונים שמאלה לרחוב עדס שפיק. כשמגיעים לרחוב חיים נחמן ביאליק, פונים ימינה ונכנסים אחרי כעשרים מטר ימינה לסמטה קטנה המובילה לכנסייה הפרנציסקנית - מנזר טרה סנטה. עברה של הכנסייה כאכסניה קשור בסיפור, ספק אמת ספק בדיה, המספר כי נפוליאון בונפרטה שהה באכסניה באחד ממסעותיו בארץ ישראל בשנת 1799. כאשר התעורר נפוליאון בבהלה לקול קריאת המואזין בשעת בוקר מוקדמת בערה בו חמתו, הוא שלף אקדחו וירה במואזין שנפל ממרפסת המסגד ומת.

יוצאים מן המנזר, פונים שמאלה בחזרה לרחוב ביאליק וימינה להמשך רחוב עדיס שפק. הרחוב בחלקו אינו סלול. מימין נראה צריח מסגד קטן שכמוהו פזורים עוד רבים ברחבי העיר. משמאל ומעט בהמשך אפשר לראות גפן משתרגת על קירות בתים מטים לנפול. תרנגולת תורנית חוצה בבהלה את הרחוב בעוד גוזליה ממהרים אחריה. המשך הרחוב מוביל לחומת האבן של בית הקברות המוסלמי. מתעקלים עם הכביש ימינה ופונים שמאלה לרחוב דני מס. אחרי כמה מאות מטרים רואים משמאל את מבנה המגדל הלבן ולמרגלותיו את חורבות המסגד הלבן.

הכניסה למתחם המסגד אסורה אך אפשר לעלות במעלה המדרגות הלולייניות של המגדל הלבן, להבריח כמה יונים שהתמקמו בחלונותיו ולצפות ממרפסת המגדל על נוף העיר ומה שמעבר לה. מן המרפסת אפשר להביט גם דרומה אל מתחם המסגד, שרובו נחרב בשתי רעידות אדמה ב-1033 ו-1068 לספירה. המסגד נבנה על ידי מייסד העיר, החליף סולימאן מבית אומיה, הושלם על ידי אחיו הישאם במאה השמינית לספירה ונודע כאחד המסגדים היפים ביותר שהיו קיימים בעולם המוסלמי. במתחם גם שלושה מאגרי מים תת קרקעיים וקבר א-נבי צ'אלח, קדוש מוסלמי שאת חגו חוגגים בעיר ביום השישי שלאחר הפסחא היוונית, דבר המרמז ששורשי החג המוסלמי כנראה בנצרות. מהמגדל הלבן חוזרים עם רחוב שפיק עדאס וברחוב הרצל פונים ימינה לעבר המוזיאון [2], משם ממשיכים לתחנת הרכבת באותה הדרך של תחילת הטיול.

כדאי לדעת

מומלץ לתכנן את הטיול לשעות הבוקר ביום רביעי כשבנוסף לשוק הירקות ושאר האטרקציות בעיר, פועל גם שוק רמלה הנייד.

שעות פתיחה וטלפונים של האתרים במסלול:

מוזיאון רמלה ויד לבנים: א'-ה' 10:00-17:00, ו' 10:00-14:00. מחיר סמלי. אפשר לקנות כרטיס משולב למוזיאון, לבריכת הקשתות (כשהיא פתוחה) ולמסגד הלבן. טלפון 08-9292650.

המסגד הגדול: א'-ה' 10:00-13:00,14:30-16:00. מחיר סמלי. טלפון 08-9225081.

שוק רמלה: א'-ה' מהבוקר ועד אחר הצהריים.

שוק רמלה הנייד: רק בימי רביעי.

מתחם המסגד הלבן: ב'-ה' 08:00-14:30, שבת וחג 08:00-16:00, א' ו-ו' בתיאום מראש בטלפון 08-9771480. מחיר סמלי.

סוג: רגל, רכב רגיל

מקום: רמלה

אורך המסלול (ק"מ): 5

משך הטיול: 4 - 6 שעות

תחנת הרכבת: רמלה

נקודת מוצא: תחנת הרכבת רמלה

נקודת סיום: בריכת הקשתות

דרגת קושי: קל

עונה: אביב, קיץ, סתיו, חורף

סוג המסלול: מעגלי

התאמה לנכים: גישה נוחה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!