דגל של אינטרסים

כאילו לא מספיקות לנו המריבות והאינטריגות בין הסיעות האגודאיות, בתוך הסיעות עצמן ובינן לבין דגל התורה, פורצת לה הכביסה הפנים-ליטאית החוצה, ובעוצמה שרק תלך ותגבר מיום ליום. המאבקים מתחממים על רקע הבחירות הקרבות ובאות בירושלים. מה קורה בתוך דגל התורה?

זה כבר לא סוד. זקן חברי הכנסת, אברהם רביץ, מודיע מעל כל במה ותחת כל מיקרופון פנוי: מאיר פרוש יהרוס את ירושלים, לכן אסור לתת לו להיבחר. לופוליאנסקי חייב להמשיך בתפקידו. תמורת הוויתור והפרת ההסכם החתום יש לשלם לפרוש כמעט כל מחיר שידרוש, רק שירד מהעץ.

עמיתו הצעיר (יחסית), מזכ"ל המפלגה משה גפני מציג עמדה הפוכה לחלוטין, ולא מהסס לנגח ברביץ, אם כי עדיין במרומז. גפני סבור: הסכמים יש לכבד, ולכן כולנו נצביע לפרוש בבחירות. הסיבות לעמדתו: ראשית, ריאליזם טהור. שנית, לקחי פרשת ביתר והסתעפויותיה.

מעבר לשניים, שעדיין משוחחים ומנמקים בשפת האידיאולוגיה, רואים השאר את ההתרחשויות דרך משקפי האינטרס. מתוך הנחה שהעסקונה הצעירה בדגל התורה עדיין לא משפיעה, לפחות לא בנושאים כבדי משקל שכאלו, נשארו לנו בכירי דור הביניים, אשר מחזיקים בהשפעה כזו או אחרת במקומות הנכונים.

יחסי הכוחות מחולקים מחצה-מחצה בין הבכירים. מצד אחד - חיים כהן, כוח לא מבוטל בביתו של הגרי"ש אלישיב, אברהם רביץ ומקורביו וכמובן, לופוליאנסקי עצמו. מצד שני - גפני, פינדרוס ויעקב אשר, המעוניינים בכל ליבם בבחירתו של מאיר פרוש לראשות העיר ירושלים. להלן הפירוט.

אברהם רביץ: כאמור לעיל. תומך בהמשך כהונתו של לופוליאנסקי ואנטי-פרוש מובהק (גם בשל בנו, יצחק, בביתר – שאיבד את כוחו. במשפחה מאשימים את פרוש).

חיים כהן: תומך בלופוליאנסקי על רקע אישי. הוא עובד כיועץ ומשתכר סכום נכבד מעיריית ירושלים. אם לופוליאנסקי הולך, הוא הולך יחד איתו.

אורי לופוליאנסקי: לכאורה מצהיר על כיבוד הסכמים ועל סיום תפקידו. בתוך תוכו עדיין מייחל לנס, ומאמין כי יש סיכוי רב שעל אף הכול הוא ימשיך לכהן כראש עיר גם בקדנציה הבאה. כן, עדיין מאמין.

ומאידך גיסא.

משה גפני: כאמור, תומך בפרוש. הנימוק: יש לכבד הסכמים. וגם: בשל היותו אדם ריאלי באופיו, המתאים את עצמו לכל סיטואציה ועסוק בלהוציא את המיטב מהמצב העכשווי.

יצחק פינדרוס: עדיין לא התאושש מטראומת ביתר. לא מוכן להודות בפה מלא כי הוא תומך בפרוש, אבל מייחל לעלייתו. הסיבה ברורה: עם פרוש הוא הופך לממלא מקום של חצי מיליון תושבים, בלעדיו הוא נשאר מ"מ של 6,000 משפחות בהתנחלות (פלוס משרה ב'זה לזה'), ועיניו כלות ורואות כיצד סגנו לשעבר מנהל את העיר.

יעקב אשר: תומך פרוש בלית ברירה. אם דגל תעשה בעיות למועמדותו בירושלים, הזעזועים ישפיעו על המצב בבני ברק. ויעקב אשר רוצה בעיקר שקט וביטחון.

בין שני האסכולות דלעיל ישנם עוד כמה בעלי דעה. אלו בעיקר יושבים על הגדר. חלקם סבורים שיש לתמוך בפרוש אך לא להגיש לו את המתנה על מגש של כסף. החלק השני סבור כי אין להתנגד לו אך גם לא לתמוך בו באופן גלוי. ויש עוד משהו: סכסוכים בתוך דור הביניים עצמו. לא ניגע בהם כעת.

וכאן מגיע המעשייה שהתרחשה היום, בישיבת מזכירות שבוטלה. אלו טוענים: בהוראת הרב. אלו טענים: בשל ישיבת עירייה. לאור המידע שהובא לעיל, יעשה כל אדם את החשבון הפשוט לעצמו, ויידע מי נגד מי. זה הכלל: מצא את האינטרס ופצח את החידה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!