נחום ברנע פוחד מהחרדים
צירוף מקרים: אתמול התפרסמה קריאה משותפת, ב'ידיעות' וב'הארץ', להתערבות ממשלתית בירושלים. ברנע: "פרוש יהפוך את ירושלים לבני ברק. להציל את הבירה". פפר: "דרוש קרע במחנה החרדי"
- יוסי כץ, כתב 'בחדרי חרדים'
- כ"ו אב התשס"ח
- 22 תגובות
להציל את ירושלים. נחום ברנע (צילום: הגולש שיח השדה)
העיתונות החילונית, בעיקר זו המחשיבה עצמה אינטלקטואלית, פוחדת ממועמדותו של מאיר פרוש לראשות עיריית ירושלים. שני מאמרים שפורסמו אתמול, האחד ב'הארץ' ומשנהו ב'ידיעות אחרונות', מרתיעים מפני בחירתו האפשרית לראשות העיר, ומסיקים: חייבים התערבות ממשלתית.
העיתונאי נחום ברנע מידיעות, מגדיר את ירושלים בפתח מאמרו: "בירת הבטלנות הישראלית". הוא מאשים את הממשלה ב"בגידה בעיר הבירה", ומקונן על מצבה החמור של העיר. בהקשר ישיר, מוצא נחום ברנע את האשמים במצב: ראש העיר, לופוליאנסקי וסגנו, יהושע פולק - "ראש העיר האמיתי".
פולק מואשם על ידי ברנע בכך ש"בחריצות ובהתמדה הוא הופך את ירושלים לבני-ברק". וההמשך ברור: "לאחר הבחירות בנובמבר אמור מאיר פרוש להחליף את לופוליאנסקי. לופוליאנסקי הוא חרדי רך. פרוש נחשב לחרדי קשה". והוא מוסיף: "הלכה למעשה פרוש יחליף את פולק, ושניהם יובילו את בירת ישראל לאותו מקום – לבני ברק".
"למרות שהחרדים מהווים רבע מאוכלוסיית העיר, זה חמש שנים הם שולטים בה", מאשים ברנע. המסקנה הנחרצת לא מאחרת לבוא: "ממשלה אחראית היתה מוצאת דרך להחליף את ראש העיר ואת המועצה בוועדה קרואה, שמשימתה המוגדרת החזרת ירושלים למדינה".
באשר למועמד המוביל בסקרים, ניר ברקת, הוא כותב: "ברקת רחוק מלהיות המנהיג שיציל לישראל את ירושלים. עם זאת, הוא מסתמן כרגע כמוצא היחיד. אחריות כבדה מוטלת עכשיו על הלא-חרדים בירושלים. לא מספיק לשיר על ירושלים: חייבים להצביע".
גם מאמרו של העיתונאי אנשיל פפר מהארץ משדר פחד ואימה. הוא פותח בניתוח הבא: "מערכת הבחירות תהיה חד-ממדית, חרדים מול חילונים. פרוש יפעל בעיקר ללכד את ציבור הבית שלו. מיליונר ההיי-טק ברקת, שכבר כשל פעם אחת בעבר כשניהל קמפיין ישנוני - יציג את עצמו כמגן הרוב החילוני הדומם. גאידמק, המתנהל בחודשים האחרונים בין איצטדיון טדי לחצרות הרבנים, ינסה לקנות קולות בלחם וכדורגל".
"לסקרים המתפרסמים במקומונים הירושלמיים - כמעט כולם במימון של ברקת או גאידמק - אין כל חשיבות. רק שני תרחישים לא צפויים, קרע במחנה החרדי או הכפלת אחוזי ההצבעה בקרב החילונים, ימנעו מפרוש את 40% הדרושים", טוען פפר.
הוא מסביר, ומזווית שונה לגמרי, מדוע נחוצה התערבות ממשלתית בירושלים. "לשלושת המועמדים הנוכחיים יש דבר אחד משותף: כולם מושכים חזק ימינה. פרוש זכור כיקיר המתנחלים מהתקופה שבה שלט במשרד השיכון בממשלת בנימין נתניהו. ברקת העמיד את עצמו בשנתיים האחרונות בראש השדולה נגד כל פשרה מדינית על עתיד העיר, וגאידמק לא הסתיר מעולם את דעותיו הלאומניות.
"הואיל וכל הסדר מדיני עם הפלשתינאים יהיה כרוך בהסכם על ניהול משותף, של חלק מהעיר לפחות, יהיה לראש העיר כוח לא מבוטל לטרפד מהלך כזה. זכורות ההשלכות שהיו לפתיחת מנהרת הכותל ביוזמת אהוד אולמרט וידוע פוטנציאל ההרס העומד לרשות ראש העיר בהחלטות על הריסת בתים במזרח העיר.
"פתרון ארוך טווח יחיד לחוליי ירושלים הוא בחקיקה, שתפקיע חלק משמעותי מסמכויות העירייה ותעביר אותן למשרד או לאגף ממשלתי מיוחד שיוקמו לשם כך. יש כמה תוכניות מגירה מוכנות, ובהן הקמת עיריית-על, אשר תנהל את כל המרחב האורבני סביב הבירה. לממשלת ישראל כל הצידוקים לתפוס את האחריות לעיר הבירה".
ועוד בנושא: בכתבת סיקור שמתפרסמת הבוקר ב'הארץ', מנסה העיתונאי יאיר איטנגר לעמוד על הניואנסים המרכיבים את היחסים הטעונים בין הסיעות שמרכיבות את 'יהדות התורה' בכל הנוגע לבחירות בירושלים. הוא מתאר את התמיכה הקרירה של ליצמן במועמדות פרוש, ומסביר את שורש העניין: "לליצמן יש חשבון משלו עם פרוש. זה חשבון בן 30 שנה, שנפתח עוד בימים שמאיר פרוש היה חסיד גור".
העיתונאי נחום ברנע מידיעות, מגדיר את ירושלים בפתח מאמרו: "בירת הבטלנות הישראלית". הוא מאשים את הממשלה ב"בגידה בעיר הבירה", ומקונן על מצבה החמור של העיר. בהקשר ישיר, מוצא נחום ברנע את האשמים במצב: ראש העיר, לופוליאנסקי וסגנו, יהושע פולק - "ראש העיר האמיתי".
פולק מואשם על ידי ברנע בכך ש"בחריצות ובהתמדה הוא הופך את ירושלים לבני-ברק". וההמשך ברור: "לאחר הבחירות בנובמבר אמור מאיר פרוש להחליף את לופוליאנסקי. לופוליאנסקי הוא חרדי רך. פרוש נחשב לחרדי קשה". והוא מוסיף: "הלכה למעשה פרוש יחליף את פולק, ושניהם יובילו את בירת ישראל לאותו מקום – לבני ברק".
"למרות שהחרדים מהווים רבע מאוכלוסיית העיר, זה חמש שנים הם שולטים בה", מאשים ברנע. המסקנה הנחרצת לא מאחרת לבוא: "ממשלה אחראית היתה מוצאת דרך להחליף את ראש העיר ואת המועצה בוועדה קרואה, שמשימתה המוגדרת החזרת ירושלים למדינה".
צילום: מוציא מהכלים. מאיר פרוש
באשר למועמד המוביל בסקרים, ניר ברקת, הוא כותב: "ברקת רחוק מלהיות המנהיג שיציל לישראל את ירושלים. עם זאת, הוא מסתמן כרגע כמוצא היחיד. אחריות כבדה מוטלת עכשיו על הלא-חרדים בירושלים. לא מספיק לשיר על ירושלים: חייבים להצביע".
גם מאמרו של העיתונאי אנשיל פפר מהארץ משדר פחד ואימה. הוא פותח בניתוח הבא: "מערכת הבחירות תהיה חד-ממדית, חרדים מול חילונים. פרוש יפעל בעיקר ללכד את ציבור הבית שלו. מיליונר ההיי-טק ברקת, שכבר כשל פעם אחת בעבר כשניהל קמפיין ישנוני - יציג את עצמו כמגן הרוב החילוני הדומם. גאידמק, המתנהל בחודשים האחרונים בין איצטדיון טדי לחצרות הרבנים, ינסה לקנות קולות בלחם וכדורגל".
"לסקרים המתפרסמים במקומונים הירושלמיים - כמעט כולם במימון של ברקת או גאידמק - אין כל חשיבות. רק שני תרחישים לא צפויים, קרע במחנה החרדי או הכפלת אחוזי ההצבעה בקרב החילונים, ימנעו מפרוש את 40% הדרושים", טוען פפר.
הוא מסביר, ומזווית שונה לגמרי, מדוע נחוצה התערבות ממשלתית בירושלים. "לשלושת המועמדים הנוכחיים יש דבר אחד משותף: כולם מושכים חזק ימינה. פרוש זכור כיקיר המתנחלים מהתקופה שבה שלט במשרד השיכון בממשלת בנימין נתניהו. ברקת העמיד את עצמו בשנתיים האחרונות בראש השדולה נגד כל פשרה מדינית על עתיד העיר, וגאידמק לא הסתיר מעולם את דעותיו הלאומניות.
"הואיל וכל הסדר מדיני עם הפלשתינאים יהיה כרוך בהסכם על ניהול משותף, של חלק מהעיר לפחות, יהיה לראש העיר כוח לא מבוטל לטרפד מהלך כזה. זכורות ההשלכות שהיו לפתיחת מנהרת הכותל ביוזמת אהוד אולמרט וידוע פוטנציאל ההרס העומד לרשות ראש העיר בהחלטות על הריסת בתים במזרח העיר.
"פתרון ארוך טווח יחיד לחוליי ירושלים הוא בחקיקה, שתפקיע חלק משמעותי מסמכויות העירייה ותעביר אותן למשרד או לאגף ממשלתי מיוחד שיוקמו לשם כך. יש כמה תוכניות מגירה מוכנות, ובהן הקמת עיריית-על, אשר תנהל את כל המרחב האורבני סביב הבירה. לממשלת ישראל כל הצידוקים לתפוס את האחריות לעיר הבירה".
ועוד בנושא: בכתבת סיקור שמתפרסמת הבוקר ב'הארץ', מנסה העיתונאי יאיר איטנגר לעמוד על הניואנסים המרכיבים את היחסים הטעונים בין הסיעות שמרכיבות את 'יהדות התורה' בכל הנוגע לבחירות בירושלים. הוא מתאר את התמיכה הקרירה של ליצמן במועמדות פרוש, ומסביר את שורש העניין: "לליצמן יש חשבון משלו עם פרוש. זה חשבון בן 30 שנה, שנפתח עוד בימים שמאיר פרוש היה חסיד גור".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות