זו לא לקות למידה, זו בעיית ראיה

ברחוב רמב"ן בירושלים בסמוך לטחנת הרוח ההיסטורית שוכנת מרפאת עיניים של ד"ר חיים שלומוביץ ובנו בארט. המרפאה נראית ממבט ראשון אולי ככל מרפאה של רופא עיניים העמוס בציוד אופטי אך אתה מגלה פה גם טרמפולינה גדולה, מחשב משוכלל המכיל תוכנות לתרגילי מיקוד ראיה, חיצים נעים על עמוד מתכונן, משקפיים אדומות הנראות כמו לקוחות מעולם של חייזרים, כדור רגל וכדור יד, ומכשיר קצב חשמלי. אלו רק מעט מן ההפתעות הטמונות במרפאה הלא שגרתית הזו, שכן המרפאה הזו עוסקת במה שמכונה ברפואה המודרנית: "אופטימטריה התפתחותית".

הענף הזה אינו מוכר וידוע ואולי אף מעורר מחלוקת בקרב רופאי העיניים, אך את אלה שממתינים בתור לא מענינים המחלוקות המדעיות, הם כאן כיון שחבר שלהם, בן של חבר, בת של שכנה, עברו כאן טיפול שפתר להם בעיות כה רבות, הם אינם מתענינים בתאוריה הם פשוט באים לכאן כדי לקבל תוצאות.

אחרי שנות תסכול

אז מי מגיע לשם: מגיעים בעיקר ילדים שאובחנו כלקויי למידה כאלה שמתקשים בקריאה ובכתיבה מגיל צעיר, כאלה שניסו לשפר את יכולת הקריאה שלהם בהוראה מתקנת ולא זכו להצלחה מרובה, נערים ונערות שסוחבים אתם תסכול בן שנים הם נבונים וחכמים ועדיין אינם יודעים לקרוא. לכל אחד מהם יש בבית אח, אחות, אחיין, אחיינית, הקטנים מהם בשנים ובחכמה, ובכל זאת קוראים וכותבים טוב מהם.

חלקם מתאפיינים בדימוי עצמי נמוך למדי הוא בא לידי ביטוי באפון מנוגד: יש שבטחונם העצמי שואף לאפס ואחרים המפגינים כביכול בטחון עצמי מופרז. עם הילדים הללו ניתן לנהל שיחה בכל תחום ובכל נושא ולגלות עד כמה הם אינטליגנטים ומרתקים ואז תגדל השאלה פי כמה, למה הם באמת עדיין לא קוראים?

"בספרים טוענים שכ 25% מלקויי הלמידה סובלים מליקוי בעיניים, ליקוי המהוה למעשה את השורש לכל בעיות הלמידה שלהם", מסביר ד"ר שלומוביץ, "רוב הילדים והנערים שמגיעים אלינו" מוסיף בנו בארט, "אינם אוהבים ספרים שכן מי שסובל מליקוי למידה לא אוהב את מה שמזכיר לו את קשייו".

אך במרפאה של השלומוביצים אף פעם לא בודקים את יכולת הקריאה שלהם, אף פעם לא עורכים להם מבחן קריאה אף שלמעשה מטרת הטיפול היא לפתור את בעיית הקריאה. המבחנים שנערכים להם הם מבחנים הבודקים את תפקוד העיניים, את התיאום שבין העיניים, את מיקוד הראיה שלהם, את התפישה החזותית את האינטרגרציה הבינחושית שלהם, או בעברית "יכולת תכלול" שהיא היכולת לבצע פעילות מורכבת הדורשת שילוב בין העין הפה והיד למשל.

מבדקים אלו מגלים על פי רוב כי המתקשים בקריאה ובכתיבה מתקשים גם לומר היכן יד ימין שלהם והיכן יד שמאל ואם הם כבר שולטים בזה הם יתבלבלו כשידרשו להצביע על ימינו או שמאלו של היושב מולם. דבר זה מצביע על לקוי בתפישה החזותית. העיקרון הינו שכאשר יש ליקוי בתפישה החזותית הילד יתקשה בקריאה ובכתיבה. כי הקריאה והכתיבה דורשות מיומנויות חזותיות רבות.

כשהמח רואה כפול

התיאום בין העיניים הוא נושא חשוב נוסף, למעשה כל עין רואה תמונה נפרדת אך המח הוא שמעבד את שני התמונות השונות. המח הוא זה שגורם לנו להתיחס לתמונה של עין ימין והתמונה של עין שמאל כתמונה אחת. "כל זה טוב ונכון", מסביר ד"ר שלומוביץ, "כאשר התיאום בין העיניים קרוב למאה אחוז אולם כאשר עין אחת רואה טוב יותר מעין שניה, או כאשר עין אחת מבצעת סטיה אופטית קבועה אפילו של עשירית מעלה אז המח כביכול אומר או.קי. יש לי כאן שתי תמונות שאינן זהות ולכן הוא מציג את שתיהן.

"ילדים הסובלים מבעיה כזו יכולים לראות תמונות כפולות של חפצים, אותיות, נקודות וכן הלאה. אין שום סיכוי שיוכלו לקרוא ברצף כאשר כל אות מופיעה פעמיים ובשתי ווריאציות שונות, כולל הניקוד והרקע. אם יש סטיה של שתי אחוזים רואים הכל בראיה כפולה". "העין", מוסיף בארט, "היא כדור בתוך הגולגולת המוקף שרירים כשלכל עין שרירים משלה. אך אין שריר המקשר בין העיניים כך שיתכן שלא יהיה שום קשר בין מה שרואה עין אחת למה שרואה עין שניה אם אין ביניהן תיאום מלא.

"כאשר מביטים בעין ימין על תמונה ממול, מביטים עם זוית שמאלית ואם רוצים תיאום עם עין שמאל היא צריכה באותו הרגע להביט ימינה באותו אופן ובאותה זוית. כך בעצם נדרשת מהעיניים פעולה מתואמת והפוכה בעת ובעונה אחת. כשמשהו לא בסדר במערכת הזאת נוצרים עיוותים והבעיה שלעתים עיוותים קלים אינם מתגלים ככפילות, אך הם דורשים מאמץ גדול מהילד ולכן נשמע ממנו לא פעם תלונה אחרי כל תרגול בקריאה שכואב לו הראש או העיניים זו התוצאה של המאמץ שעשו השרירים.

"מה שמענין הוא, מוסיף ד"ר שלומוביץ "שהילד יתרגם את כאב השרירים לכאב ראש או כאב עין". יש ילדים שנגלה כי רוב הזמן בשעת הלימוד הם מניחים יד או אגרוף על הלחי, התנועה הזאת למעשה מנטרלת עין אחת מפעולה, זו תנועה לא מודעת שבאה לפתור את בעית המאמץ העודף.
"הילד בבלי דעת יושב בתנוחה שמנטרלת עין אחת ובכך באופן לא מודע הוא מונע מעצמו מאמץ וכאב ראש שיבוא עקב אי התיאום שבין שתי העיניים. יש ילדים שהמאמץ יותיר אצלם מצב של טשטוש אחרי שסיימו לקרוא.

"פעולת הקריאה היא פעולה מורכבת אף יותר", מוסיף בארט, היא מצד אחד דורשת התכנסות, ששתי העיניים יביטו על נקודה אחת קרובה, "ילדים לקויי למידה רבים לא יצליחו להביט על עיפרון מקרוב וגם לא על אפם, כי יכולת ההתכנסות שלהם לקויה. מאידך נדרשת גם פעולת התבדרות, כאשר העיניים נעות ועוברות משורה לשורה. כאשר קיים קושי בתיאום, כל המערכת מסתרבלת. "מה שאנחנו עושים", מסכם בארט, "הוא לבצע תרגילי עיניים שמאלצים את המח לאחד את התמונות הלא מדויקות ולראות בהן תמונה אחת. אנו מאלצים אותו להתכנסות מושלמת.

התסכול עמוק

"ילדים לקויי למידה, הם ילדים מתוסכלים", אומר בארט, "כל הילדים שמגיעים אלינו חכמים מאד ולכן הם מתוסכלים שבעתים שהרי אין שום קשר בין מנת המשכל ליכולת הראייה. אצל בנים במגזר החרדי התסכול כפול ומכופל שכן הקריאה היא מרכז הוייתם.

"חבל", הוא מוסיף, "שלא כל מוסדות החינוך ערים לקשיים הללו גם לא כל ההורים. לא פעם תשמעו אותם אומרים, אם הוא יתאמן כל יום בעיית הקריאה תיפתר. אבל זה לא נכון חזרה אין סופית יכולה להביא רק לתוצאה אחת: תסכול גבוה יותר. הבעיה תישאר עד שהמח ילמד טכניקה חדשה לעקוף את הבעיה.

"לפעמים" אומר בארט, "כאשר מגיע אלי נער שהחל להתדרדר ואני מאבחן אצלו בעיות עיניים אני מתקשר למוסד שלו ואומר: 'יש לו בעיה אחרת לכן הוא לא לומד תנו צ'אנס של חודש חודשיים אז תגלו ילד אחר, וזה מוכיח את עצמו, ילד שמגלה אחרי שנים שהוא יכול לקרוא הוא חפץ ללמוד ולהוכיח את עצמו".

יש ילדים שכאמור, הבעיה אצלה נובעת מ'יכולת התכלול'. "הקריאה והכתיבה", מסביר ד"ר שלומוביץ, "דורשות ביצוע של כמה פעולות בו זמנית. למשל העתקה מהלוח דורשת קשר עין יד ואוזן. העין רואה את המילה, האוזן שומעת את הצליל, והיד מציירת את המילה על הדף. ככל שיכולת התכלול קטנה יותר כך יתקשה התמיד במשימה.

"תנו לתלמיד עם ליקויי למידה לכדרר כדור ותשאלו אותו שאלות שהוא אמור לענות עליהם תוך כדי הכדרור ותגלו שהוא או יתעלם מהשאלות או שיפסיק לכדרר ויענה לשאלות שלכם. למה? כי יכולת התכלול שלו נמוכה. "אנו במכון, מאפשרים לילד לאמן את מוחו לתכלל דברים בעת ובעונה אחת. לצורך זה מצויים במקום הטרמפולינות ואביזרי משחק שונים. הילד מתבקש לבצע עליהם ובעזרתם כמה פעולות ובכך הוא מרחיב את יכולת התכלול שלו.

"הפעולות שניתנות לו מכוונות לשפר בה בעת את התפישה החזותית והמרחבית שלו. התוצאה הסופית היא שאחרי חצי שנה של תרגול הילד מסוגל לקרוא חלק". הצלחה מלאה תהיה בילדים שבעיית הראיה שלהם היא הבעייה היחידה, אך אם לצידה יש קשיים נוספים כמו קשיי שפה, בעיות התנהגותיות, קושי בקשב ורכוז, השליטה בעיניים תפחית את הקשיים מאוד אך לא תפתור את הבעיות האחרות.

המפגשים במכון מתקיימים פעם בשבוע לכל היותר חצי שנה. "בחוץ לארץ מטפלים שנה שלמה, בארץ קשה לדרוש מההורים טיפול שנתי, זה יקר מאד. לכן אנו דוחסים כל מה שאפשר בחצי שנה נותנים להורים אביזרים לתרגל עם הילדים ארבע פעמים בשבוע ומגיעים לתוצאה כמו של טיפול שנתי".
והעיקר הסיפוק: "שמעתי אתמול ילד בן ארבע עשרה משוחח עם ילד בן שמונה בחדר ההמתנה והוא אומר לו בגאוה 'מגיל שש עד גיל ארבע עשרה אני מנסה לקרוא ולא מצליח, עכשיו אני ארבעה חודשים בטיפול ואני קורא כמעט חלק', זה מה שנותן לי את הכח להמשיך.

הורים, שימו עין!

ישנם סימפטומים שקשורים לבעיות בתפקודי עיניים בקריאה ובלימודים. הסימפטומים הללו מתחלקים ל-3 תחומים עיקריים. במידה ואחד או כמה מהסימפטומים הבאים קיימים אצל ילדכם, חשוב להבדק בדיקה מקיפה אצל אופטומטריסט התפתחותי.

מראה העין
⋅ עין שנוטה לעתים למעלה, למטה, ימינה או שמאלה
⋅ כששתי העיניים אינן זזות בתאום כל הזמן.

התנהגות שמורה על קשיים אפשריים בעיניים
⋅ ילד שלא אוהב ומשתדל להמנע מפעולות הנעשות במרחק קרוב לעיניים (30-40 ס"מ) למשל: קריאה, ציור, כתיבה
⋅ ילד שמתקשה להתרכז לאורך זמן
⋅ ילד שמטה /מסובב את הראש לכיוון אחד על מנת להשתמש רק בעין אחת או שעוצם / מכסה עין אחת.
⋅ ילד שמקרב את הראש לטקסט בזמן קריאה או כתיבה
⋅ ילד שממצמץ או משפשף את העיניים בתדירות גבוהה.
⋅ ילד שמדלג על שורות או נעזר באצבע כדי למצוא את המקום בטקסט.
⋅ ילד שמתקשה לזכור את הכתוב בטקסט שהוא קורא.
⋅ ילד שמחליף או שומט אותיות.
⋅ ילד שמתקשה לזכור או להעתיק צורות.
⋅ ילד שמתקשה בתיאום עין-יד בזמן העתקה.

תלונות שקשורות בשימוש בעיניים
⋅ כאבי ראש, בחילות וסחרחורות.
⋅ עיניים שורפות או מגרדות
⋅ ראיה מטושטשת
⋅ ראיה כפולה

קישורים:
לדפדוף במגזין בריא לדעת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!