לשמור על בבת עינינו

אין מצלמה בעולם, אף המשוכללת ביותר, המתקרבת לתחכום של מערכת הראיה שלנו, החלון שלנו לעולם.

העיניים הינן כלי משוכלל בעל יכולת לראות חד וברור מקרוב, מרחוק ובמרחק ביניים, בתלת מימד ובכל מגוון הגוונים השונים, וגם בעת תנועה מהירה. העין גם מצויידת בצמצם 'אוטומטי' המאפשר ראיה איכותית גם באור יום וגם באישון לילה וכל זאת בלא לכוון אף כפתור, ובלי הצורך להחליף 'בטריות'.

עלינו להעריך את הכלי המשוכלל והחיוני הזה שניתן לנו על ידי יוצר האדם, ולשמור עליו מכל.
העיניים הן כלי חיוני מאין כמוהן כמו שאמרו חז"ל כי סומא חשוב כמת, ואכן אני שומע לא פעם ממטופלים הלוקים בעיניהם "אם איני רואה למה לי חיים". בפרט נכון הדבר למי שמקדיש עצמו ללימוד התורה. מה עושים, כיצד שומרים על העיניים?

הליקוי הנפוץ

קוצר הראיה או בעגה הרפואית: 'מיופיה' הינה ליקוי הראיה הנפוץ ביותר ונמצא ע"י הגורם התורשתי הינו בעל השפעה מכרעת בהתפתחות. מי שהוריו קצרי ראיה יהיה גם הוא על דרך כלל קצר ראייה. למרות שממבט ראשון נראה שבאותה המשפחה הבנים יחבשו משקפיים והבנות לא, הדבר מטעה למידי משום שבנות אף שהינן קצרי ראיה נוטות שלא לחבוש משקפיים.

נראה גם כי קוצר הראייה נפוץ עוד יותר בקרב בני ישיבות כפי שניתן להיווכח בהצצה לתוך כל היכל של כל ישיבה. מה שמעלה את ההשערה כי יש קשר הדוק בין קריאה מרובה לקוצר ראייה. לכן הסברה היא שיש השפעה סביבתית ולא הכל תלוי בגנטיקה, אבל עדיין לא ברור מה הם האלמנטים המשפיעים, אף שיש כמובן השערות בעניין.

אין ספק כי דרוש מחקר תווך-ארוך טווח לבדיקת הנושא, אך הדבר דורש מימון, צוות וזמן רב שמאתים למעקב בטווח של 10-15 שנה. עובדה זו מונעת מלהעניק המלצות חד משמעיות על הדרך למנוע 'מיופיה' חוץ מאשר כמובן להיוולד להורים שאינן חובשי משקפיים.

דעות מוטעות


לפי הספרות עוד לא הוכח כי תרגילי עיניים מונעים עליית המספר, ואין שום פעולה או טיפול כלשהו שהוכחו כיעילים למניעת התפתחות קוצר ראיה. הטענות על שיטות המצליחות לעשות כן, אינן מוכחות, לצערי.

ישנן דעות שווא נוספות שהשתרשו משום מה בציבור אך גם הן מוטעות לחלוטין.
הראשונה היא הדעה כי עדשות מגע עוצרות את התפתחות קוצר הראייה, הדבר אינו נכון כלל. כך גם ישנה דעה מושרשת לפיו מומלץ להרכיב משקפיים שמספרם נמוך מהמספר הנדרש כדי למנוע את עליית המספר. הדבר אינו נכון. העלייה במספר והתפתחות ה'מיופיה' הינה תהליך טבעי המתחולל בגיל הבגרות עד גילאי העשרים או אף גילאי השלושים ומעלה במקרים של קוצר ראיה חמור.

מנוחה לעיניים

עם זאת על פי ההשערה ניתן להמליץ כמה המלצות שגם אם אינן, מוכחות לגמרי,מונח מאחוריהן הגיון וההקפדה עליהן עשויות לשפר את הסיכויים לעצור את קוצר הראייה.

ישנה תיאוריה, שלא הוכחה לגמרי, לפיה ה'מיופיה' מחמירה בשל אימוץ העין וקריאה ממושכת מידי הגורמת להתכווצות השרירים הפנימיים בעין (CILIARY BODY MUSCLESׂ) וכתוצאה מכך לעיוות בגודלו של העין ולעליה במספר המיופיה.

לכן מומלץ בעת הקריאה, מדי פעם לקחת פסק זמן קצר ולהביט למרחק לכמה דקות כדי להעניק לשרירים הפנימיים של העין מעט מנוחה. כך גם לפי גישה זו, אימוץ של שרירי העין באמצעות תנועות התרחקות\התקרבות לספר הלימוד מזיקה. לכן מומלץ לבני ישיבות שבזמן הלימוד יניעו את ה'עמוד' עליו מונח הספר באותו קצב של תנועת הגוף על מנת למנוע את הפעילות המוגזמת של השרירים הפנימיים האחראיים על שינויי ה"פוקוס" הממושכים שעל העין לעשות.

מעקב חובה

המלצה נוספת ניתן לתת למי שסובל מקוצר ראייה גבוה. ישנה סכנה האורבת לפתחיהם של הלוקים במיופיה חמורה והוא הסיכון לבעיות כמו דימומים ברשתית (RETINAL HEMORRHAGES) או קרעים ברשתית (RETINAL BREAKSׂ), היפרדות רשתית (RETINAL DETACHMENT) ועוד.

לא ידועה דרך למניעת סיבוכים אלו, אך ניתן לטפל בהם בגילוי מוקדם. לכן מומלץ שמי שמצוי בקבוצת הסיכון ובעל מספר גבוה, שיהיה במעקב שגרתי אצל רופא עיניים המומחה ברשתית. מי שקוצר הראייה שלו נמוך, עליו להיות במעקב פעם בשנה, ומי שקוצר הראיה שלו גבוה פעם בחצי שנה.

ראוי לציין כי תיקון הראייה באמצעות ניתוח לייזר אינו מוריד את הסיכון להתפתחות בעיות הרשתית החמורות שהזכרנו. (יצויין גם בניתוחי הלייזר קיימים סיכונים בהקשר הזה ומומלץ להתייעץ תחילה עם רופא העיניים) אם בבדיקה שגרתית מאובחנים ממצאים העלולים להתפתח לאלו שהזכרנו לעיל, ניתן לבצע טיפול לייזר ולהלחים את הרשתית סביב אזורים לקויים כדי למנוע התדרדרות, אובדן ראיה וצורך בניתוח כירורגי לתיקון המצב.

ענן שחור

כל מי שלוקה בקוצר ראייה ובפרט קוצר ראיה גבוה צריך להיות מודע לסימפטומים שיכולים להעיד על בעיה ברשתית המחייבת אבחון וטיפול מיידי. הסימפטומים הינם ראיית 'שערות', נקודות שחורות, ענן שחור או הבזקי אור או ברקים. אלו הם סימנים של תהליך ניתוק הזגוגית (VITREOUS GEL). מי שרואה ענן שחור, במיוחד אם הינו הולך וגדל בשטחו, חייב לפנות בדחיפות לבדיקת רופא עיניים לשלול הפרדות רשתית או בעיות חמורות אחרות.

המלצות לסיכום


מומלץ ליטול פסקי זמן קצרים בעת הקריאה ולהביט למרחק לכמה דקות כדי להעניק מנוחה לשרירי העין.

מומלץ שלא להרבות בתנועות התרחקות\התקרבות לספר הנלמד.

הלוקה בקוצר ראייה עליו להיות במעקב מסודר אצל רופא עיניים, עדיף מומחה רשתית.

אם מופיע סימפטומים של ניתוק זגוגית, כמו ענן שחור, 'שערות שחורות' ברקים והבזקי אור, יש לפנות מיידית למומחה רשתית.

ד"ר צבי דיסטניק הינו יליד יוהנסבורג, דרום אפריקה למד רפואה באוניברסיטת ויטוטרסרנד, יוהנסבורג, דרום אפריקה.

התמחה ברפואה עיניים במרכז רפואי שיבא בתל השומר והשתלם בניתוחי רשתית וזגוגית בקליבלנד קליניק פאונדיישין בקליבלנד, אוהיו, ארה"ב.

מאז 1996 משמש כרופא בכיר ביחידת הרשתית, מחלקת העיניים, בביה"ח שיבא, תל השומר ובעל קליניקה פרטית בבני ברק.

קישורים:
לדפדוף במגזין בריא לדעת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!