העיתונאים נדהמו: "בניין ל-200 ילדים?"

מצוקת הדיור החריפה במגזר החרדי הגיעה, סוף סוף, לאוזניה של העיתונות הכללית. בפאנל מיוחד שכלל בכירים מענף הנדל"ן החרדי, ביקשו העיתונאים אורי חודי, דותן לוי ושי פאוזנר מדסק הנדל"ן של 'כלכליסט' לשמוע את פרטי המצוקה ופתרונות אפשריים.הפאנל כונס ביוזמת משרד הפרסום 'תוצאות אפקטיביות' והתקיים ביום ה' האחרון.

בין המשתתפים בפאנל: ח"כ מאיר פרוש, אברהם להב (בעלי של חברת הבנייה L.R.L), יקי רייסנר, (בעלי חברת 'רייסדור' ומרכז הנושא החרדי בהתאחדות הקבלנים) וחנוך קס, (סמנכ"ל ומבעלי חברת הבנייה 'נופי ישראל'). המשתתפים הציגו את הבעיה במלוא חומרתה מהזווית המקצועית.

העיתונאים נדהמו לשמוע על היקף הבעיה ההולכת ומחריפה במגזר החרדי. "בבית קומות סטנדרטי בן ארבע־חמש קומות בשכונת מגורים במרכז הארץ מתגוררים עשרות בודדות של ילדים במקרים קיצוניים. לעומת זאת, בבניין באותו גודל בבני ברק, באלעד או בשכונות החרדיות בירושלים יש לפחות 200 ילדים", המחיש פרוש את המצוקה.

"בשל אופייה, העדה החרדית יוצרת שכונות סגורות שהיא מאכלסת במהירות גדולה", אמר פורוש. "בשטח יש היום פחות מ־3,000 יחידות דיור בתכנון למגזר בלבד. מתבקשת התייחסות של כל הרשויות, שמתבטאת היום באמירות ריקות בלבד. ואם לא די בכך, גם במקומות מסוימים שבהם מבקשת המדינה למצוא פתרון נוהגים כמה מראשי הרשויות 'לשים רגליים' לניסיונות לחזק ביישוב שלהם את הקהילה החרדית".

אברהם להב התמקד בנושא הגידול הטבעי: "מלאי הדירות אוזל ומשרד השיכון לא מוצא לנו פתרונות. מתחילת 2008 הוא שיווק רק 382 יחידות דיור לחרדים, לעומת אלפי יחידות בשנים קודמות. מצוקת המגזר באה לידי ביטוי במספרים מהשטח. מתקיים ויכוח על מספר הילדים הממוצע של משפחה בעולם החרדי, כדי שאפשר יהיה לקבוע את גודל הדירה שלו נזקקות משפחות במגזר.

"על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר ב־6.2 נפשות למשפחה, אבל זה רחוק מהמציאות. בסופו של דבר הושגה פשרה עם משרד השיכון על 7.2 נפשות, וברור לכולם שהמספר גדול בהרבה. אין מה להשוות את צורכי המגורים לאלה של המגזר הכללי", אמר להב.

לדברי חנוך קס, התב"ע (תוכנית בניין העיר) צריכה להתייחס לחיי המגזר החרדי, המתאפיינים בקהילות סגורות ומחייבים תכנון מתאים. "שטח העסקים חייב לכלול עסקים זעירים, שהולכים ונעלמים מהמגזר החילוני אבל מהווים צורך יומיומי במגזר החרדי. כשיש תשעה ילדים, צריך לרדת למכולת פעם־פעמיים ביום".

הוא הביא דוגמא ממצב פרובלמטי קיים: "חוסר התכנון בולט, למשל, בשכונה הראשונה שנבנתה בביתר עילית, שבה אלף יחידות דיור. השכונה יועדה לחילונים, ועד היום מנסים להתאים אותה לחרדים. במשך הזמן התפתחו שאר השכונות החרדיות בצורה מסודרת יותר".

כיצד בכל זאת מתמודדים בפועל הזוגות הצעירים עם המצוקה?

פרוש: "בזמן האחרון גרמה מצוקת הדיור לתופעה שמעולם לא היתה דוגמתה בעולם החרדי - צעירים גרים עם הוריהם גם לאחר החתונה. צעירים אחרים שוכרים מרתפים ומחסנים, סוגרים חניות ומצטופפים בדירות של 20–15 מ"ר".

רייסנר: "עד עתה, זוג שנישא בעדה עשה זאת רק כאשר כבר היתה דירה ברקע. זה כבר לא קיים. הממשלה הורידה את הקצבאות, שעמדו על כעשרת אלפים שקל למשפחה ממוצעת, ל־1,470 שקל לחודש. אולי זה חיובי ואולי לא, על זה אפשר להתווכח - אבל זה נעשה מהר מדי. עד היום אב שרצה לחתן את ילדיו הכין להם דירה ושילם משכנתה עבורם שנים רבות. כיום המצב הוא כזה שישנם אנשים שמשלמים ארבע משכנתאות במקביל. זה גורם למצב קשה מאוד".

הוא הציע רעיון מקורי: "לדעתי, הפתרון הטוב ביותר הוא דירות להשכרה. נושא הקצבאות הוא בעייתי מאוד, ויכול להיות שהעזרה תהיה יעילה יותר בדירות להשכרה. אם קבלן יבנה 2,000 יחידות דיור שייועדו להשכרה, והמדינה תחתום איתו על חוזה שמבטיח הכנסה של 25 שנה, הוא יוכל לקבל תשואה קבועה של 3%".

וכך זה יעבוד: "המדינה תממן 1,000 שקל לחודש שכר דירה לזוג צעיר, ואחרי שהזוג יחסוך ויעבור למקום אחר, הוא יפנה את המקום לזוג צעיר חדש. הזוגות הצעירים יבואו, וכולם יהיו מרוצים. אם יהיו פרויקטים גדולים של שכירות מסובסדת, המשפחה החרדית תעשה חישוב שאפשר לקחת משכנתא של 1,000 שקל לחודש ולהסתדר, ותבחר בזה כפתרון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!