האפליה המרכזית

העיתונות החרדית משתיקה, ההורים בוכים חרש, עוד שנת לימודים נפתחת - ומה שהיה הוא שיהיה.

הערב, בתוכניתו 'המהדורה המרכזית', עשה השדרן מרדכי לביא 'בית ספר' לעיריית ירושלים. הוא העלה בשידור חי את הוריהן של ילדות העולות לגן, כאלו שמספר ימים לפני פתיחת שנת הלימודים עדיין אינן יודעות לאיזה גן תשלח אותן הפקידה שבמחלקת החינוך בעירייה הנכבדה...

מסכת הטרטורים, אותה תיארו ההורים, נשמעה משפילה ביותר. "הפקידה בחופש", אמרו להם שוב ושוב במסדרונות העירייה.

אחר-כך, בלחש, היו ש'גילו' להם כי 'הפקידה נתנה הוראה להגיד שהיא בחופש'. ושוב חזרה על עצמה תופעת ה'לך ושוב', ו'עוד כמה ימים' ו'או-טו-טו נסדר לכם'.

עכשיו, כששעון החול אוזל, נאלצים ההורים להרים את ראשם מהחול ולהודות, בינם לבין עצמם, כי מישהו החליט לסמן את ילדתם היקרה, כמו גם את שאר הילדות האחרות, שכל המשותף ביניהן הוא עובדת היותן...ספרדיות.

בעיריית ירושלים, איך לא, לא נשארו חייבים ו'שלחו' בבהילות אל קו הטלפון את עובדת המחלקה, הגב' טולדנו, שמה שמייחד אותה הוא עובדת היותה ספרדיה. "הם תמיד שולחים אותה לענות במקרים של אפליית ספרדים", אמר אחד ההורים. בבחינת, אם ספרדיה אומרת שאין אפליה, אין על מה לדבר.

אלא שמסכת טיעוני הנגד של הגברת כללו בעיקרם תלונה על כך ש"לא נותנים לי להגיב", זאת בעודה מדברת בשידור חי, ועוד הכרזה בפאתוס על כך ש"בעירית ירושלים אין זכר לאפליה, לא יודעת מה קורה בעיריות אחרות".

על שני המשפטים הללו חזרה שוב ושוב, ורק לסיום, משלא הניח לה המראיין להתחמק, ניסתה לומר כי המרחק בין מקום המגורים לבין הגן (מרחק בס"מ? מטרים? ק"מ?) הוא הקריטריון. גם כאשר ניסה האב, שעדיין היה על הקו, להפריך את תשובתה ולהביא דוגמאות סותרות, חזרה העובדת על דבריה, כשלמראיין לא נותר אלא לתהות "האם דובר העירייה הוא זה שהנחה אותך מה לומר?".

דומה כי מעבר לחשיפה על האפליה, שלא חידשה לרבים דבר, יש בהעלאת הדברים משום גילוי של אומץ לב תקשורתי, אומץ החסר מאוד לכלי התקשורת החרדיים בכל הנוגע לעסקני ציבור או עיריות, השייכות לצד המרוח בחמאה של הפרוסה.

מרדכי לביא, לבלי חת, הישיר מבט אל הציבור, החליט שלא לטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח הגדול המככב בעיתונות החרדית - ולזעוק את זעקת הציבור המופלה לרעה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!