יש נוהגים

אינני יודע אם קלטתם את העניין, אבל בכל פעם שאתם נכנסים לעגלתכם הקשישה, מתניעים אותה בעזרת כמה מילים טובות ויוצאים אתה אל הכביש, אתם נשאבים אל המועדון הגדול בעולם, הכולל את כל מנעד הטיפוסים שעברו אי פעם במשרד הרישוי, ויצאו משם עם חיוך החושף כמה שיני זהב ורישיון נהיגה ביד.

כי אפילו אם תצאו מהבית רגועים כמו מתפללי בית הכנסת 'מוסיוף' לאחר הרחת עלי נענע רעננים, תמצאו את עצמכם חמש דקות אחר כך רותחים ומבעבעים כמו דוד הגעלת כלים בזופניק. כי מה לעשות, אתם לא לבד בכביש והשתלבות בתנועה פירושה ניהול אינטראקציה עם אנשים מסוימים, שאלמלא הכביש לא הייתם פוגשים אותם לעולם.

להלן מדריך של טיפוסים האוחזים בהגה למיניהם, למען ידע הקהל לנתב את דרכיו בתבונה ובעת נהיגה ישמור על רוחו הסוערת בחום מנוע סביר.

האדיש

פניו המדושנות מציצות בקושי מהחלונות הכהים של הוואן האמריקני דמוי רכב ההלוויות השחור, שהגיע במשלוח מיוחד מקולורדו. הוא טובע בכורסאות עור בצבע קרם, ופאותיו המסולסלות מתבדרות קלות במשב הצונן של המזגן האופף את חלל תא הנוסעים.

השעה אחת בצהריים, רח' חזון איש בבני ברק. כמו לפי קוד מוסכם העיר כולה נשפכת החוצה, מי מהכולל, מי מהת"תים ומי מבתי הספר. הוא רובץ על הנתיב וחצי בטבורו של הרחוב, מאחוריו טור של מכוניות חבוטות, צופרות ונרגזות. השמש מטגנת את פח הסובארו שלהם באיטיות שלה, והם מוציאים ראש מהחלון להטיב את הראייה ונושאים בלבם מאירה חרישית על הקרון השחור הניצב בדרכם כמו אתונו של בלעם.

הילד הקטן ממתין בגן, הפעוטה ממתינה במעון, אבל מיודענו המדושן עטוף בשלווה בראשיתית השמורה למתבודדי יערות הגליל. הוא מאפשר באדיבות לכל מי שמוריד רגלו אל הכביש לעבור בניחותא, וזה כולל את ר' זונדל הישיש המדדה את מעבר החצייה בקצב לגימות התה הרותח של הבוקר. אחריו גם לאם ועגלתה ואחריה לכיתה ג-2 הבלתי נגמרת שהחליטה לחצות יחדיו את הכביש.

טכניקת הבידוד המתקדמת של הוואן נוצרה במיוחד כך, שהיא תסנן את מקהלת הצופרים הצרודים שבחוץ ותעניק את הכבוד לאיצ'ה מאיר הלפגוט המסתלסל חרישית משמונת הרמקולים הקוואדרופוניים החבויים בעמקי המכונית.

הפעלתן

ברגע הישמע קליק החגורה הוא מרגיש כיצד ארבעים שנות חינוך והוראה משתלטות על איבריו וכמהות לפרוץ החוצה, אל העם שבנתיבים. שני חלונות ה'רנו' האדומה שלו פתוחים לרווחה כדי שלא יחמיץ שום אירוע הממתין לטיפולו המסור.

"ילד, תחזיק את היד לאחיך הקטן, אל תחצה עד שאומר לך", הוא קורא בקולו הסדוק וזקנו הג'ינג'י מתחיל לפתח אגלי זיעה של פעלתנות. הוא מביט בשני האחים המבקשים לחצות את הכביש ומבין שמסובב הסיבות זימן אותו למקום. הוא שולח את ידו הארוכה החוצה, מסמן בנמרצות לאוטובוס שמולו לעצור. הלה בולם תוך שחרור לחץ אוויר. גם חמשת האופנועים המבצבצים סביב האוטובוס עצרו. הולכי רגל עצרו מלכתם, אמהות דוממו עגלותיהן, עוף לא פרח וקלצקין לא הרעיש. כולם תלו עיניים דרוכות באחים הזאטוטים החוצים את הכביש לנגד עיניו הבוחנות של הג'ינג'י.

בחמש הדקות שחלפו מאז, הוא הספיק להעיר לאברך שלצדו ברמזור על החליפה הארוכה שלו שנסגרה בדלת, לספר לישישה במדרכה על שני אפרסקים שובבים שנמלטו לה מהסל והם נתונים בסכנת הכחדה, לנופף באצבעו 'נו נו נו' חמור-סבר בתוספת תנועות ראש של מק"ק בישיבה-למצוינים, אל הבחור הצעיר שחצה את הכביש מבלי להביט, וקינח בהעמסת ארבעה טרמפיסטים על רכבו הנאנק, תוך פירוט מגוון הסכנות הטמונות בתופעה.

הדורסן

מושב הכיסא שלו נטוי אחורה כבני חורין. ההגה עטוף בציפוי עור תנין והדשבורד מכוסה בשטיח אפגני קדום עליו דבוקים שלושה כלבי פלסטיק מהנהנים בצייתנות. מולו קבועה מראה בגודל המצוי באוטובוסים ממנה משתלשלת 'חמסה' ענקית מנחושת, עליה מרוקעת דמות עלומה מצירופי שמות ואותיות ליודעי חן. עם מצבור אנרגטי כזה מי יוכל לעמוד בדרכו.

12 בלילה, שכונת מאה שערים. יהודים חוזרים מתפילת ערבית וממהרים חרישית לביתם, שני אברכים עומדים בקרן הרחובות ומתפלפלים פלפול אחרון, ארבעה זאטוטים נגררים טרוטי עיניים אחר אמם בחזרה משמחה משפחתית.

ואז הוא מופיע.

יללת צמיגים חורקים מבשרים את הופעתו בעיקול החד. עוד רגע, והלמות הבאסים תרעיד את נשמותיהם העדינות של תושבי הרחוב אפופי השינה. מסתבר שאת חציו האחורי של הרכב הוא הפקיע לטובת התקנת בוקסות המשמשות בדרך כלל כרמקולים בהיכל יד אליהו. כדי להשלים את האפקט, הותקנו אורות ניאון סגולים בתחתית הרכב המרקדים בקצב ה'נעימה' הברוטאלית שיש בה כדי להרחיב את החור באוזון.

וכך, הטיל הרעשני הזה חורך את הסמטה הצרה והשלווה, מבריח את הצועדים בבהלה אל המדרכה, משכיח את הסוגיה מהאברכים המתפלפלים וסוחט צווחות בהלה מהזאטוטים הנגררים. הוא מביט במראה נוכח האנדרלמוסיה שהותיר אחריו ומשחרר ממעיו צחוק עמוק שמזכיר שימפנזה לאחר סעודת בננות חגיגית.

'לך תבנה מדינה', טורו של אשר מדינה, מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!