''לאבא הייתה סיעתא דשמיא''

הרב שמואל אליהו יושב בירושלים בבית אביו, הגר"מ אליהו שליט"א, אחרי לילה ארוך שעבר ליד מיטת האב בבית החולים. "הרב עדיין בטיפול נמרץ", הוא מעדכן, "הוא מתאושש ממצב של החייאה וזה תהליך מורכב. הוא עדיין מונשם חלקית. יחד עם זאת, באורח פלאי לחלוטין הוא נותר ללא נזקים. הוא אוכל באופן עצמאי, כותב, לומד, יוצר ועונה בכתב לשאלות דחופות. הדיבור עדיין לא קל לו, אבל אנחנו כל הזמן רואים שיפור. זה תהליך שמצריך הרבה סבלנות. אנחנו מתקדמים בצעדים מדודים. הצפי של הרופאים הוא שבקרוב הרב ישתחרר מטיפול נמרץ, אבל אין תאריכים".

הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת ומי שמפורסם בעצמו כפוסק הלכות ואיש חינוך מוביל, פוגש אותי עם סיום משמרת לילה ליד מיטת האב. אנחנו יושבים בדירת הלימוד של הרב, מוקפים מכל עבר בספרות תורנית. אי הסדר ניכר אבל כובש. קשה שלא לדמיין את הרב אליהו, מגדולי הפוסקים שידעה הציונות הדתית, יושב בחדר הזה ולומד תורה.

כשהרב שמואל, בנו, מתיישב על הספה, הוא נראה עייף. אני מחפשת עדויות לרב הלוחמני, שאינו חושש להביע את דעותיו בפומבי, ובשל כך אף הוגש נגדו לפני כשנתיים כתב אישום בחשד להסתה (כתב אישום שבוטל מספר חודשים לאחר מכן לאחר שהרב קיבל על עצמו להבהיר את דבריו, נ.ס), אך מגלה אדם מפויס. רוב מעייניו, כך נראה, נתונים בשלב זה לאביו, המאושפז בבית החולים "שערי צדק", והוא מבקש שלא לומר דברים שיכעיסו או יכאיבו.

מיד לאחר שנודע חומרת מצבו של הרב אליהו, לקח חופשה מכס הרבנות בצפת כדי לשהות במחיצת אביו. הוא אמנם משתדל להמשיך בכל עיסוקיו הרגילים - מקפיד לענות לכל שיחות הטלפון, לענות לשאלות הלכתיות ולהבטיח סיוע לכל דורש – אך ניכר בו כי חסרונו של אביו בחיי היום יום גדולה והדאגה לבריאותו רבה.

לרב שמואל אליהו לא קל לדבר על מצבו של אביו. הסוגיה רגישה, העליות והירידות שחלו במצבו מאז אושפז, גורמים לו לחששות ותחושות לא קלות. הוא מספר כי החסידים הרבים מתעדכנים לאורך כל שעות היום במצבו הבריאותי של הרב דרך מענה קולי, חלקם אף מנסים להגיע לבית החולים או להתקשר לבית המשפחה.

הגר"מ אליהו שליט"א לקה בפסח האחרון באירוע לב ולאחר מכן באירוע מוחי, ועדיין לא יצא מכלל סכנה, למרות השיפור שחל במצבו. סביב מיטתו שוהים כל העת בני המשפחה, לפי תורנות. מלבדם נמצאים במקום מספר תלמידים ועוזרים מקורבים. החשש שלהם לשלומו גדול. הרב אליהו עבר בפרק זמן קצר, פחות מחודש, ארבעה צנתורים, החייאה ואירוע מוחי. "אין ספק שלרב היה הרבה סיעתא דשמיא", מספר הרב שמואל. "עוד כשעבר את ההחייאה הראשונה אף אחד לא האמין שהוא יצא מזה. מזלו הגדול היה שמנהל המחלקה עמד לידו ודיבר איתו שיחה רגילה ותוך כדי כך הרב איבד את הכרתו ונזקק להחייאה. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו מנהל המחלקה לא היה באזור.

"נס גלוי שני אירע למחרת, כאשר הרב קיבל אירוע מוחי. רק בגלל שתפסו את האירוע בזמן התרחשותו, הרב יצא ללא נזקים גופניים. האירוע המוחי התרחש כאשר עמדנו ליד מיטתו ושוחחנו עם הרופאים. לפתע, אמי הרבנית שמה לב שיש בעיה עם הרב. הרופאים חשבו שהוא פשוט נרדם, אבל אמי התעקשה על כך שיש בעיה רפואית, והיא צדקה. ברגע שהרופאים בדקו את מצבו, הם זימנו באופן מיידי את הנוירוכרורג ד"ר חוסה כהן, מבית החולים הדסה עין כרם, שנחשב לאחד הרופאים הטובים בארץ בתחומו, ובעזרת צנתור מוחי שד"ר כהן ביצע בזמן האירוע, הצליחו למנוע נזקים".

ש. זה לא מפתיע שלרב מתרחשים ניסים, הרי הוא עצמו ידוע כמחולל פלאים בעצמו.

"ודאי תופתעי לשמוע שדווקא בסוגיה זו הדברים עובדים הפוך על הפוך. הרב לא יכול להתפלל על עצמו. כששאלנו אותו לפשר הדבר, הוא הסביר שצדיק לא יכול להתפלל על עצמו אלא על הכלל, ולכן פנינו אל הציבור הרחב שיתפלל לרפואתו. הרב סיפר פעם על הבבא מאיר, בנו של הבבא סאלי, שבירך הרבה נשים ובזכותו הן נפקדו, אבל אשתו הייתה עקרה. הבבא מאיר אמר בפירוש שעל עצמו הוא לא יכול להתפלל".

עם ישראל זקוק להנהגה


כחלק מהעיסוק במצבו של האב, הופקעה הפרטיות מבני המשפחה. מצבו הרפואי של האב הרה"ג, יחד עם הסיבוכים הקשים וההתאוששות המפתיעה, הופיעו בכל כלי התקשורת, ואילו בני המשפחה נדרשו לספק תשובות ומילות הרגעה בזמן אמת. "מי שגדל בבית ציבורי רגיל למצב הזה ולכן לא הופתענו", מסביר הרב שמואל. "גדלנו בבית בו הסתובבו כל הזמן אנשים. עשרות רבות פקדו את ביתנו מדי יום אבל החינוך שקיבלנו היה שאדם צריך לעזור כל הזמן. אנחנו בהחלט מודעים לכאב הגדול של הציבור, ולכן גם מקבלים את עשרות הטלפונים מאנשים שמבקשים להזדהות עם מכאובנו ולהתעדכן במצבו הרפואי של הרב".

ש. נראה כי מעבר לדאגה העמוקה לשלומו של הרב, מסתתרת גם חרדה. הרב אליהו נחשב כיום לגדול הפוסקים בציבור הדתי-לאומי, ובשלב הזה לא נראה כי יש לו מחליף ראוי. אולי הציבור מרגיש מעט אבוד?

"אמת ויציב", עונה הרב שמואל. "ולכן צריכה לצאת קריאה לבני הנוער שלנו להרבות בלימוד התורה. להשקיע יותר וללמוד יותר, מעבר לשנות הלימוד בישיבות ההסדר, כדי שנוכל גם אנחנו להוציא מתוכנו תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה. עם ישראל זקוק להנהגה".

ש. עברו על אביך שלוש שנים לא קלות. החל בגירוש יהודי גוש קטיף, שהוא האמין בכל מאודו שלא יתרחש, דרך פטירתו של ידיד קרוב ושותף לדרך, הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, ועד רציחתם של תלמידי הישיבה לצעירים בערב פורים האחרון. הייתה לאירועים אלו לדעתך, השפעה על מצבו הבריאותי?

"אין ספק. אבא לקח קשה מאוד את נושא ההתנתקות, הוא כאב מאוד את מה שקרה. היום ברור שהוא צדק. מדובר באסון לא רק לגוש קטיף אלא גם לתושבי שדרות ואשקלון וגם למדינה כולה. ההתנתקות נעשתה על-ידי הנהגה שהייתה מאוד ימנית והתבררה כמאוד מסוכנת. נתאר לעצמנו שתהליך ההתנתקות היה ממשיך להתכנסות ביש"ע ואולי גם ברמת הגולן, איזה אסון יכול היה להיות?!. מה יקרה אם נדרש לפעול כלפי הסורים כפי שקורה היום בעזה?

"אחת המסקנות של אבא בעקבות ההתנתקות, הייתה הקריאה לציבור הדתי לקחת לידיו את מושכות ההנהגה המדינית. זה מה שקורה כשאין הנהגה אמונית. מצד שני, צריך גם לחשוב חיובי ולהבין שהציבור שלנו גדל והתחזק למרות השבר העצום. יש פה לא רק כאב אלא גם מסקנות.

"אבי, שכל חייו עבד את הציבור, עולם המושגים שלו - התפילות, הרצונות והשאיפות - תמיד היו ציבוריים, למען עם ישראל. לכן מטבע הדברים, כמתרחשים דברים קשים לעם ישראל, קשה גם לו.
"מספרים על הרב קוק זצ"ל, כששמע בשנת תרפ"ט על הטבח ביישוב היהודי בחברון, הוא התעלף. לאחר הטבח בישיבת מרכז הרב, אבי היה כל-כך מיוסר עד שהתקשה לדבר, אבל היה לו מאוד חשוב לא לייאש את הציבור".

פריחה חינוכית גדולה

הרב שמואל אליהו נולד בירושלים בשנת 1956, למד בישיבה לצעירים שליד מרכז הרב, ולאחר מכן במרכז הרב בתקופת הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. שירת כטנקיסט בחיל השריון ועם שחרורו למד רבנות במכון "הרי פישל" בירושלים. בגיל צעיר מונה לרב העיירה שלומי, ולאחר מכן התמנה לרב הראשי של צפת – תפקיד אותו הוא ממלא כבר כמעט עשרים שנה.

בנוסף לתפקידו כרב העיר צפת, מכהן הרב שמואל גם כחבר מועצת הרבנות הראשית וחבר ועדות הכשרות הארצית ומקוואות של הרבנות הראשית. בין היתר, היה מהראשונים שגילו את עוצמת האינטרנט ואת משמעות הקשר שבין רבנים וגולשים, ביניהם בני נוער רבים. במסגרת זו הוא עונה לשאלות הלכתיות באתרים "כיפה" ו"מוריה" וכן עונה ל"שו"ת מִסרונים" (sms) בעלוני פרשת השבוע "מעייני הישועה" ו"עולם קטן".

חיבר "הגדה ליום העצמאות וכן ערך ספרי הלכה של אביו, ואת סידור "קול אליהו", בו סיכם את הלכות התפילה והגייה עברית תקנית. בעבר שימש מטעם אביו כאחראי על "קרן מורשת", ארגון שהקים עשרות גרעינים תורניים ברחבי הארץ. בשנת 2003 הציג את מועמדותו למשרת הראשון לציון, אך לא נבחר לתפקיד.

הרב שמואל זכה לסיקור תקשורתי נרחב לא פעם בשל התבטאויותיו. בעקבות הרצח בישיבת מרכז הרב פורסם בשמו כי צריך לעשות נקמה איומה על הפיגוע, לא על ידי אנשים פרטיים אלא על ידי המדינה לשם הרתעה. אמירה נוספת שלו בשנת 2005 בתוכנית "הכל דיבורים", הצליחה להרתיח לא מעט אנשים כאשר קבע כי אין להשכיר או למכור דירות לערבים.

התבטאויותיו לא מרתיעות את הציבור הרחב שרואה בו אישיות תורנית בעלת סמכות ומעמד. הוא נחשב כיום לאחד הרבנים המובילים בציונות הדתית ומורה דרך לרבים ההולכים בקו המכונה "חרד"לי". רבים אף מתייחסים אליו כיורש לאביו, אחרי 120 בבריאות טובה, כמובן.
כמי שמודע למעמדו הציבורי המתחזק במהלך השנים, מקפיד הרב אליהו להביע את עמדתו בנושאים הבוערים העומדים על סדר יומה של הציונות הדתית אך גם משתדל להיזהר בלשונו. כשהוא נשאל, למשל, מדוע לא השכילה הציונות הדתית להוציא מתוכה פוסקים וגדולי דור, הוא עונה כי מדובר בתהליך. "כבר היום ניתן לראות יותר ויותר רבנים בעלי שיעור קומה, אבל צריך סבלנות".

ש. אביך אמר בעבר כי גאולתם של עם ישראל, תחילתה באחדות של הרבנים. מה דעתך?

"יותר ויותר מתברר לנו שהחיים הציבוריים צריכים להתנהל על פי דרכה של תורה. לצערנו, כל הגיבורים הגדולים נוסח שרון קרסו ביום מבחן, והתגלו כמשענת רצוצה. לכן נוצר הצורך לבסס את ההנהגה הציבורית-פוליטית באופן אמוני. צריך לזכור דבר פשוט. אם הציבור הדתי שומר השבת יתלכד סביב אדם אחד וימליך אותו, המדינה תיראה אחרת. כולם חושבים שזה הכרחי, כולל מנהיגים דתיים וחברי כנסת מהמגזר".

ש. האם לדעתך הציבור הדתי-לאומי מחפש בכלל הנהגה דתית-תורנית? הרי יש היום לא מעט אנשים החושבים כי על הרבנים לא להתערב בענייני פוליטיקה. הדת נמצאת מבחינתם במקום מאוד שולי.

"הציבור הדתי-לאומי עבר שינוי משמעותי ב-50 שנות קיומה של המדינה. הוא עבר תהליך של התחזקות. אני זוכר שכאשר למדתי בישיבת מרכז הרב, היו 50 בחורים בישיבה ובשאר הישיבות היו אולי 150 בחורים. כיום, יש כ-150 ישיבות. גם התורה מדברת על כך שתהליך השיבה לארץ הוא תהליך ארוך ומורכב. אם אני מסתכל על עירי צפת, ההתפתחות התורנית האדירה שהתרחשה במקום בשנים האחרונות היא מדהימה. יש לנו ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, אולפנה, מדרשה לבנות בעלות תשובה, בית ספר נועם, תלמודי תורה ועוד. גם בשאר הערים ברחבי הארץ ניתן לראות תהליך דומה. במקביל מתרחש גם תהליך רציני של חזרה בתשובה. מדובר בתופעה המונית. על-פי סקרים שהתפרסמו לא מזמן, כ-50% מהילדים במדינה לומדים במוסדות חינוך דתיים. הציבור הדתי מהווה כ-34% מכלל הציבור.

"יש בציבור החילוני יובש גדול. הם מחפשים את האמת. הזמינו אותי להרצות לפני כשנה בפסטיבל 'בומבמלה', שמתקיים על חוף הים בניצנים, והתלבטתי מאוד אם להגיע, חששתי מנושא הצניעות. בסופו של דבר באתי ונתתי שיעור שהסתיים כמעט בחצות. הציבור לא נתן לי ללכת. נוצר תור ארוך של אנשים שרצו לשאול שאלות. עמדתי איתם עד שלוש לפנות בוקר. בסופו של דבר, מהמפגש הזה זכיתי לחתן זוג שחזרו בתשובה שלמה".

ש. לפני מספר שבועות קראת להקמת רשימה דתית-חרדית מאוחדת, שבראשה רבנים. היכן עומד הרעיון עתה? מי יהיה המנהיג הדתי שיעמוד בראש הרשימה?

"מבחינתי זה יכול להיות כל אחד שידאג לחינוך יהודי, לישיבות התיכוניות, לאולפנות ולבתי המדרש. אני איני איש מעשה. כרב, מטרתי היא לרתום כמה שיותר רבנים לנושא".

ש. הרעיון נשמע יפה, אבל נראה לרב שהציבור החרדי יסכים להתלכד עם הציבור הדתי-לאומי ולהפך. הרי השנאה בין שני המחנות גדולה.

"צריך להפסיק את המאבק עם הציבור החרדי. מדובר במאבק מטופש, על שטויות. אנחנו מכלים את כוחותינו במקומות כל-כך לא נכונים. חטא המרגלים היה בכך שהם הצליחו להחדיר חולשה וייאוש בקרב עם ישראל. התיקון הוא להפיק את הכח החיובי. אפשר להפוך את השנאה לכח חיובי".

ש. האם אין זה מתפקידה של ההנהגה הרבנית לנסות ולקרב בין הלבבות?

"אכן, בזה אנחנו צריכים להשקיע. כשאבי מורי קרא לאחדות בקרב הרבנים, לכך הוא התכוון. ואכן, לא מעט מהם נענו לקריאה. ביניהם שמות דוגמת הרב יעקב יוסף, הרב גינסבורג, הרב אלי סדן והרב יהושע שפירא".

ש. מה דעתך על סוגיית הגיורים?

"מבחינתו זו דוגמה לקטנוניות. כל הרבנים שאני מכיר חושבים שגיור צריך להיות כמו שצריך. כולם מסכימים כי אם יש תקלה, צריך לתקן. גם בבתי הדין החרדים יש תקלות. אני זוכר לפני שנים שחקן כדורסל כושי שעבר גיור בבית דין חרדי והייתה בעיה בגיורו. האם בשל כך צריך להפוך סיפור כזה למנוף לתקיפת אחרים?".

"לאנשים יש שאלות"

ש. הרב נחשב לאחד הרבנים הוותיקים שעוסקים בשו"תים באינטרנט. מה מטריד את הדור היום?

"אני מקבל הרבה שאלות מצד בני נוער שרוצים להתחזק אבל הבית לא מאפשר להם, שאלות רבות לגבי נושא צניעות, החזקת מכשירים אלקטרונים וחברה מעורבת. לא פעם אני מקבל שאלות מאנשים שניכר על-פי סגנון כתיבתם כי הם אינם אנשים דתיים במהות".

ש. האם הרב לא חש בעייתיות בהכשרתו של כלי כמו האינטרנט?

"לאנשים יש שאלות וצריך לתת להם תשובות. האינטרנט הפך כלי לסיוע להרבה מאוד אנשים ששואלים עתה שאלות שבחלקן היו נשארות ללא תשובות לולא האינטרנט. רק הבוקר עניתי על כ-100 שאלות כאלה".

ש. הרב ידוע בעיסוקו בנושאים קבליים. נדמה כי הקבלה הפכה היום לסוג של לימוד מאוד פופולארי, ולא מעט אנשים חילוניים הולכים ללמוד קבלה. האם אין כאן זילות של תורת הקבלה?

"דברי הקבלה נכתבו לימינו, ימי הגאולה. הזהר עניינו להראות לעם ישראל את הדרך לגאולה ואת העוצמות הרוחניות שנותרו אחר החורבן. רבי שמעון בר יוחאי גנז את הדברים והיום תפקידנו להחזיר אותם לעם ישראל. ולכן, כשהתהליך אכן מתרחש, זה לא מפתיע. הסיבה שאנשים נוהרים ללמוד קבלה מפי אנשים חילוניים זאת אשמתנו, כי אנחנו לא עושים כלום. יש צימאון רוחני, 'לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע לדבר ה''. יש פה תהליך. מתחילים בקבלה ומשם ממשיכים הלאה. זה לא נכון לבקר אותם. יש פה תהליך של התקרבות אל הדת. אנחנו צריכים להציב אלטרנטיבה. בצפת הייתה פריחה גדולה של לימודי קבלה על-ידי חילוניים, אלא שהיא בסופו של דבר דעכה ולא בגלל שנלחמו בהם, אלא בגלל שקמו אלטרנטיבות אחרות בדמות ישיבות קבלה אמיתיות, חלקן שייכות לציבור הדתי-לאומי".

ש. את כלי ההנהגה האלו ואת הכלים שמספק לך אביך, אתה לוקח איתך גם הלאה?

"אני לוקח איתי מבית אבא ומההנהגה הציבורית את האמונה. היא תכלית הכל. היא המחוללת והיוצרת וממנה אני שואב הכל".

קישורים:
מקור: הצופה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!