'רודף בחורי הישיבות' הולך הביתה

לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, האלוף אלעזר שטרן עוזב את הצבא. היום (ב) קיבל מחליפו בראשות אגף משאבי אנוש, תא"ל אבי זמיר, את דרגת האלוף, וביום ד' יתבצע טקס החילופין הרשמי. שטרן, קצין חובש כיפה, עורר סערות רבות במהלך שירותו, בין השאר בשל פגיעה בציבור ממנו הוא בא – חובשי הכיפות הסרוגות.

שטרן, בוגר 'בני עקיבא' התגייס לצה"ל בשנת 1974 ושירת בחטיבת הצנחנים. משנת 1976 שירת כקצין בחטיבה, מתפקיד מפקד מחלקה עד לתפקיד מפקד גדוד 202. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל, והיה מורה בבית ספר תיכון בנצרת. בתקופה זו שירת במילואים כמפקד גדוד בחטיבת הצנחנים הדרומית. בשנת 1989 חזר לצה"ל ובשנים 1989-1990 שירת כסגן מפקד חטיבה אזורית בגבול הצפון. בשנת 1991 מונה למפקד חטיבת צנחנים במילואים, ובשנים 1993-1996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1).

בשנת 1996 נשלח ללימודים בארצות הברית, בשנת 1999 מונה למפקד אוגדה, ובאותה שנה מונה לקצין חינוך ראשי. ביולי 2004 מונה לתפקיד ראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה בשנת 2005 ל"אגף משאבי אנוש".

אלעזר שטרן ידוע כבעל פה גדול, כמעט חסר מעצורים. הוא התפרסם בפליטות הפה המביכות שלו, ותפס כותרות גדולות כשניסה לפרק כל דבר חיובי הקשור לדת בצה"ל. שטרן נלחם מלחמת חורמה בהסדר בני הישיבות, וניסה בכל כוחו להצר את צעדיהם של 'המשתמטים החרדים'. להלן כמה מהמעשים וההתבטאויות המפורסמות שליוו את שירותו הצבאי, רובן מעת כהונתו כאלוף.

נכנס בכולם, חופשי חופשי

• בהרצאה בבית הספר 'תלמה ילין' בגבעתיים (24.03.08): "אני מסתכל פה ואומר שאין פה אף אחת שנראה לי שלומדת עם הבת שלי באולפנה ובכל זאת אתם יודעים והנהלת ביה"ס יודעת שיש פה 10 אחוזים שהצהירו דת".

• בהרצאה באוניברסיטת בר-אילן (25.11.08): "היום מתוך האוכלוסייה שלא מתגייסת - יש כ-11 אחוזים שמצהירים כי תורתם אומנותם. אבל צריך לזכור כי בכיתות א' לומדים היום במסגרת חרדית 25 אחוזים, ואם לא תהיה התערבות בנושא הזה, אנחנו נהיה שמה בעוד כמה שנים.

• באותה הרצאה: "בנח"ל החרדי יש תנאים שאין אפילו בבני-ברק. הם לא רואים בחורה אפילו במרחק של קילומטר. יצרנו לכך תנאים בצבא והחברה בישראל צריכה להכיר בכך ולעודד אותם לשרת בצבא. אני לא רוצה שיהיה רק גדוד של נח"ל חרדי, אלא חטיבה".

• בראיון לרזי ברקאי בגל"צ (16.08.06): "בתל אביב אין שכול. אני רואה לאיזה בתים אני הולך ועם כל הכאב עם כל הגאווה, אני מסתכל גם לאיזה בתים אני לא הולך, והדברים האלו לא חד משמעיים - בבתים האלו אין שכול. כי אין שם שכול ולא יהיה שם שכול".

• שטרן התחיל בתהליך ביטול המחלקות המיוחדות של ישיבות ההסדר בצה"ל. באיגרת שהפיץ כתב: "תלמידי הישיבה מגיעים לשירות בוגרים יותר מאשר יתר החיילים, לאחר מספר שנות לימוד במוסדות דתיים ובישיבה. הטיעון שלפיו על חיילי ההסדר להשלים את התפתחותם הרוחנית אינו יכול לבוא על חשבון ציבורים אחרים. אין הם רשאים לדאוג לעצמם בלבד, ולא לזולתם". דבריו וכוונותיו כמו גם מעשיו עוררו התנגדות רבה, בעקבות כך כתבו רבני ישיבות ההסדר: ,אלעזר שטרן ייזכר לדיראון עולם".

• במהלך האינתיפאדה השנייה הפיץ איגרת, בה כתב בין השאר: "במצב שיש מבוקש בכיר ולידו ישנם חפים מפשע, אני מוכן לירות. אי אפשר לנצח במלחמה עם רגישות יתר. גם הישר בבני האדם כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו לקרב".

• שטרן תמך בתכנית ההתנתקות, ואף השתתף בפינוי יישובי גוש קטיף באופן אישי. אחד מבניו, ששירת באותה עת בצה"ל, השתתף גם הוא בפינוי. מנגד, שתיים מבנותיו הפגינו נגדו, והיו מהמתבצרות בגוש. שטרן זכה לכינוי 'בוגד', ובמקרה אחד הותקף בבקבוקים על ידי 'הכתומים', מתנגדי הפינוי.

• אלעזר שטרן הדיח מצה"ל את החייל הדתי חננאל דיין, שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, במהלך טקס חלוקת עיטורי מופת וצלשי"ם על פעולות גבורה שנעשו בקרבות מלחמת לבנון השנייה. הרקע לאי לחיצת היד: תוכנית ההתנתקות, אותה הוביל דן חלוץ. למקרה יש גם ספיחים. שטרן חשוד כי הדליף לעיתונאי יאיר לפיד את תיקו האישי של דיין בצה"ל, ובשל כך הוגשה נגדו תביעה בסך 150,000 שקלים על ידי החייל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!