"אסור להחיש מוות - גם בחולה סופני"

"כל פעולה רפואית או אחרת העשויה לקצר את חייו אפילו בדקות אחדות או ח"ו להחיש את מותו של חולה ואפילו מי שמוגדר כחולה סופני, ל"ע, אסורה בתכלית האיסור ויש בזה משום שפיכות דמים שהאומה האנושית כולה, גם אומות העולם, מצווים עליה כ'יהרג ואל יעבור'" – כך אמר הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר ועד ההלכה וראש הכולל לרפואה והלכה במרכז הרפואי 'מעיני הישועה' ביום עיון מיוחד בנושאי 'אתיקה רפואה והלכה', שנערך בסוף השבוע במרכז הרפואי 'מעיני הישועה' בבני ברק.

בכנס השתתפו כמאה רופאים מהמרכז הרפואי ו'מכבי', אנשי הסגל והנהלות 'מעיני הישועה' ו'מכבי' שירותי בריאות במחוז המרכז ומנהלות הסניפים בבני ברק ואלעד.

הגר"י זילברשטיין גולל בפני המשתתפים סדרת מקרים קשים במיוחד בתחום 'קדושת החיים וערכם בחולים קשים וסופניים' בהם התחבטו גדולי המומחים והרופאים ושהובאה בפני פוסקי הדור, שהכריעו חד משמעית לטובת קדושת ערך החיים של כל רגע של חיים גם בחולים סופניים.

הגר"י זילברשטיין חזר על פסיקתם של גדולי הפוסקים - הגרש"ז אוירבאך והגר"מ פינשטיין זצוק"ל ויבדל"ח הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר שליט"א - ולפיה מוות מוחי אינו מוות עפ"י ההלכה היהודית וכל עוד הלב פועם ומערכת העצבים פעילה אפילו במקצת אנו מתייחסים לחולה כאל חי וכל פעולה העשויה ח"ו לגרום למותו הרי היא בגדר שפיכות דמים ממש.

הגר"י זילברשטיין תקף בחריפות את התופעה לפיה יש המונעים טיפולי דיאליזה וטיפולים רפואיים נוספים בחולה 'דמנטי' – אלצהיימר, כי הוא לא תועלתי לחברה. "זה מנוגד בתכלית להלכה היהודית. אין הבדל בטיפול הרפואי בין חולה דמנטי לבין חולה חכם וחריף. מרן החזון איש זיע"א היה קם מלוא קומתו בפני ילד שהוגדר כמפגר ואמר כי נפש כזו אינה חוטאת. אבל בוודאי שיש חיוב לתת להם את כל מה שהרפואה מסוגלת לתת כיום" – זעק הגר"י זילברשטיין בכאב.

את הכנס פתח מנהל המרכז הרפואי 'מעיני הישועה', הד"ר יורם ליוור, שפרס בפני המשתתפים את משנתו של המרכז הרפואי 'מעיני הישועה' ולפיו כללי האתיקה היהודית אותם קבעו וקובעים גדולי הפוסקים זצוק"ל ויבדלח"א נשמרים בקפדנות החל בפגים היילודים בבית החולים וכלה בקשישים וחולים המוגדרים כסופניים המאושפזים בכל מחלקות בית החולים.

ד"ר מיקי נובל, המנהל הרפואי של מחוז המרכז ב'מכבי' שירותי בריאות אמר כי כמי שבין מבוטחיו נכלל ציבור גדול וחשוב של שומרי תורה ומצוות במחוז המרכז בכלל ובבני ברק ואלעד בפרט הוא יעמיק ויאדיר את שיתוף הפעולה הקיים בין המרכז הרפואי 'מעיני הישועה ו'מכבי' שירותי בריאות.

מייסד המרכז הרפואי ונשיאו, הד"ר משה רוטשילד אמר: "היום הטיפול של החולים, הזקנים והסופניים, גם צעירים, מאוד חשוב ומייקר בצורה משמעותית את עלויות תפעול של בית החולים. אבל האם בגלל כסף לא נאריך ימים?. שאלו אותי, סיפר הד"ר רוטשילד, הרבה פעמים: מדוע הקמת את 'מעיני הישועה'. בשביל שבת? יש כאן במרכז הרפואי עשרות גויים שכותבים בשבת, אבל מותר לחלל שבת. זו המצווה הכי גדולה הנעשית למען החולים. בשביל כשרות? אפשר לאכול כאן בעניים סגורות. אבל לכולם ברור כי אם יש צורך מותר להאכיל טריפה לחולה. בנינו את בית החולים בגלל ערך וקדושת החיים. זה יותר חשוב מהשבת ומהכשרות. אצלנו כל תינוק שנולד, ל"ע, עם מומים ולמרות שאין לו סיכויים לחיות מקבל טיפול של מלך. ח"ו יש דין רוצח לאדם שמאבד לזולתו כמה נשימות...ונשימה של חולה, חולה סופני, היא לעבודת הבורא ומגיע לו הטיפול הרפואי אותו אנו מסוגלים לתת בימינו".

רב המרכז הרפואי, ר' יוסף הופנר אמר כי בין הנושאים המורכבים עימם מתמודד הרופא זו העברת מידע רפואי לחולה ולמשפחתו. "מול עיני הרופאים בישראל ובעולם קיימת המחויבות החוקית לפרוס בפני החולה את מצבו. הטיפול אותו הוא מקבל. תופעות הלוואי וכו'. אולם לנגד עינינו קיימת המחויבות הבסיסית עפ"י תורת ישראל שאין לשבור את רוחו של החולה והיא עמוד התווך של ריפויו של החולה. הרגשתו הטובה וחוסנו הנפשי. הביטחון שיש להעניק לו ואיתם גיוס כל כוחות הנפש שלו כדי שיוכל לגבור על מחלתו ולהחלים. ב"ה אנו מוצאים את האיזון הנדרש כדי לקיים את מחויבותינו ועם זאת לא לזוז כמלוא נימה מההלכה והאתיקה היהודית".

הרב משה שאול קליין, רב המרכז הרפואי ונציג ועד ההלכה שבראשות הגר"ש וואזנר, הרצה ארוכות בנושא: 'אורח חיים בריא עפ"י תורת ישראל ורפואה מונעת וגילוי מוקדם' אמר כי החובה ההלכתית לקיים אורח חיים בריא נועדה כדי שהאדם ימלא את שליחותו וייעודו בעולם הזה. הגרמ"ש קליין הביא דוגמאות אחדות לקיום אורח חיים בריא.

"ניקח דוגמא את העישון. הרי כל בר דעת שהיה בפניו משקה מסוים ואחד מתוך עשרה רופאים היה קובע שזה רעל. האם היה מכניס לתוך פיו משקה שכזה? ברור שלא". הגרמ"ש קליין אמר עוד כי "בחובה ההלכתית לקיים אורח חיים בריא כלולה גם החובה לבצע את הבדיקות הקיימות היום לגילוי מוקדם של מחלות. יש קבוצות גיל ו/או קבוצות אוכלוסיה שהסיכויים להחלמתם ממחלות מסוימות, באם יגלו אותם מוקדם יותר, הוא 90 אחוזים. כמו בדיקות הממוגרפיה לבני גילאי 50. או בדיקות לגילוי תחלואה במעי הגס בקבוצות גיל אחרות. זו חובה הלכתית הנכללת בחובה של שמירת הגוף אותו חייב כל אדם".

לתשומת לב: אין בסקירה עיתונאית זו משום פסק הלכה למעשה בשום עניין. בכל מקרה יש לדון עם פוסקי ההלכה לגופו של מקרה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!