כ"ה כסלו התשפ"ה
26.12.2024

עוף או שניצל?

"מעולם לא הושיבו צוות מלומדים להכריע - מה עדיף: העוף, או השניצל, דפוק ככל שיהיה. אין צורך להיות הוגה דעות בגווני שחור ולבן, כדי לדעת את התשובה המגולמת במילה אחת" • 'סחוג' עם מנחם בן-ראובן

עוף או שניצל?
ליאור וויץ



שתי שאלות המה, העומדות ברומו של עולם, גבוה מעל גבוה. את השאלה הראשונה שבהם, העוסקת בכרונולוגיה של הביצה והתרנגולת, נשאיר לפילוסופים. אבל שאלה נוספת יש, אותה אנו נוטים לשמוע תדיר. עוף או שניצל?

על אף ולמרות התדירות הרבה שהשאלה הזו, השנייה, נכנסת לה אל מעמקי אוזנינו, ולמרות שאנו מתורגלים לראות את המעונב הממלצר לו ניצב מאחורי השאלה הנ"ל ומחדד את אוזניו כדי לשמוע את עמדתנו, מעולם לא החליטה האנושות לפתור את הבעיה הלזו, אחת ולתמיד.

מעולם לא הושיבו צוות חוקרים מלומדים להכריע תשובה בלתי חוזרת – מה עדיף – העוף, או השניצל, דפוק ככל שיהיה. אין צורך להיות הוגה דעות דגול בגווני שחור ולבן, כדי לדעת את התשובה המגולמת במילה אחת – לפעמים. לפעמים זה, לפעמים זה.

***

אם דמיין אדם לנפשו, כי המורים היא נחלת הציבור החילוני, הרחוק מהוויות אביי ורבא כמטחווי קלצ'ניקוב, טועה הוא טעות חמורה. כולנו אוהבים להמר.

לפורקן זה החשק, אפשר לגרד לוטו או למלא חיש-גד, העיקר שנוכל לחיות בספק למשך תקופת מה. מאחורי החשק להימורים, עומד לו יצר בלתי מזוהה. נכון – אומר היצר – אתם לא נביאים ולא בעלי גלימות לבנות, אבל למה שלא תנחשו את העתיד? והלא מותר להסתפק, ואין שמחה כיום התרת הספיקות.

הפולקלור נוהג לספר, בנוח עליו הרוח, על אותו הוזה בכוכבים שנהג לומר לכל אישה שעתידה היא ללדת זכר. מהמרי מפעל הפיס נוהגים כאותו אחד, וקוראים לזה "טוטו". אם נולד בן – זכית. בת – הפסדת. תאומים – איקס.

ומתברר, שכולנו אוהבים להיות כאותו קדוש. להמר.

***

חוזר לו יונתן לביתו, שמח וחפוף ראש, דץ לו לעבר אשתו וצוהל לקראתה – אין שום סיכוי שרביץ ימשיך לקדנציה הבאה. שום סיכוי.

ופרדה לו ליונתן, שאינה מוכנה לקבל את דבריו כתורה מסיני. לוחשת היא לו מבין שיניה - אם תוכיח מוטב. ואם לאו – מנין לך?

והוא בשלו. מתעלם מזוגתו, ומתעקש. אין סיכוי. שום סיכוי. מראה הוא לה את כף ידו, וממחיז לה את המשפט הידוע על צמיחת השערות דהתם. אין מצב. הוא ודאי יפרוש.

ניחא – אומרת סופקת – אבל מה אכפת לך, ומה אכפת לי? מה יתרון ומה חסרון? לשם מה אתה מספר לי דבר שכזה? ונניח שכן? ונניח שלא? ונניח שאולי? אז מה?

קורץ לו יונתן בכל איבריו, ואומר – רציתי למלא לוטו. להמר. אבל, במקום למלא כרטיס ולשלם כסף, העדפתי להמר שרביץ יפרוש. זה חינמי. והיה, אם יפרוש – זכיתי ונהניתי, והרי הייתי מוכן לשלם הרבה כדי שיפרוש כבר. ואם לא – מיד אחרי הבחירות אקנה כרטיס נוסף.

***

תמהה לה הזוגה, וכי אם יפרוש רביץ, האם זו זכיה? והרי לא זו בלבד שהוא חבר כנסת נפלא, אלא שאם יפרוש יכול לבוא במקומו דור אשר לא ידע את יוסף. ומי ערב בעדך האם אתה יודע מי יבוא במקומו? אולי פחות ישא חן לפניך מרביץ עצמו ובשרו? והלא ההיסטוריה מלמדת אותנו שגם מי שזכה ויצא בניכוי שליש, לעיתים שב לכלא.

נו - אומר יונתן – שוב חזרנו לשאלת כל השאלות – מה עדיף, עוף או שניצל.

נ.ב. השם רביץ, אינו אלא בהשאלה. בחשוון יערכו בחירות לרשויות המקומיות.

טורי 'סחוג' הקודמים

קישורים:
ילדים אובדים
טוחן מים
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}