סוף ציטוט במחשבה תחילה

לכבוד הסופר המוכשר, ר' חיים גרינבוים,

שלומכון ישגה מאד.

אם הייתי ציניקן, אם היו בי רק כמה אחוזים מן הציניות שהתברכת בה, מן הסתם כבר עם קריאת השורה הראשונה היית מסמיק, מחוויר ושוב מסמיק. לשמחתי הרבה, לא נולדתי עם הגנים ההופכים אדם מן היישוב לכזה, ודווקא בשל כך, קראתי את טורך האחרון ובשרי נעשה חידודין חידודין. הרגשתי שאני עד למעמד שחיטה בשידור חי, המתרחש בביתו של כל קורא וקורא.

רגילים אנו, העיתונאים החרדיים, לעקוב אחר עבודת עמיתינו החילוניים. מידי סוף שבוע, ולעיתים אף באמצעו יוצאים לאור העולם מזבחות דמים. המזבחות מכונים בשמות: 'ידיעות אחרונות', 'מעריב' ולעיתים מצטרף לחגיגה גם העיתון לאנשים חשובים.

רובנו, כמעט ללא יוצא מן הכלל, רואים את הקולות ושמחים עד מאד שאיננו נמנים על אותו צד. מיעוט שבמיעוט בעיתונאים החרדים מתקנאים קמעה בחופשיים, על הבמה, הפתיחות והחופשיות לשחוט בני אדם, ללקק את דמם בהנאה וזאת לעיני כל העולם ואשתו.

על אף ההתפתחות החיובית מאד בשנים האחרונות ברמתה של העיתונות החרדית ובתפקידים אותו היא ממלאת, יודעים אנו לראות בגבולות שהצבנו לעצמנו – מעלה שאין יותר ממנה. אנו, החרדים, מתברכים בפריבילגיה אותה אין לאף עיתונאי בעולם – הזכות שלא לשפוך דם.

חיים יקר, אתה מוכשר, הומוריסט ברמה גבוהה, ששת קוראיך הכפילו את עצמם מן הסתם בעשרות אלפי מונים, וייתכן מאד שחלק גדול ממנויי ורוכשי עיתון 'בקהילה' עושים זאת רק בשל פרי עטך המתפרסם בו. אבל איך שלא תסתכל על זה, מאיזה צד שלא תהפוך את זה – בשבוע האחרון חצית גבול. חד וחלק – שפכת דם!

אני מניח שתוכל לתרץ זאת באין-ספור תירוצים. מה כבר עשיתי? מה כתבתי? כולה ביקורת לגיטימית על שיר שלא ממש מצא חן בעיני, תטען. אבל אתה יודע היטב, כמו גם כל קוראיך, שהטור שלך פגע בליפא שמלצר אנושות. ברור לי שהוא ישב, קרא את הטור, הסמיק, החוויר ושוב הסמיק. יש לזה מחיר.

יש לך מושג כמה הוא עמל על התקליט האחרון? אתה יודע כמה תקוות הוא תלה בו? בדקת בנבכי ליבו, במסתרי נשמתו, לפני שירית בו את החץ השנון, המושחז והמורעל?

(הערת אגב: זכותו לקנות כמה משקפיים, חולצות, גופיות או גרביים שירצה, וזה ממש, אבל ממש, לא עניינך. אם אתה בכל זאת מאד מאד מאד רוצה לכתוב על זה, יש לך את הבמה המתאימה לכך).

בתור קורא קבוע ונלהב, ומהיכרות שטחית ובלתי ישירה איתך, אני מניח שתמצא את העוז והאומץ לבקש סליחה פומבית, חדה וברורה מ'הזמר העולמי ר' ליפא שמלצר'.

זכור, סוף מעשה במחשבה תחילה.

שמעון מירוני, עוד יהודי פשוט

קישורים:
ואתא ליפא *

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!